ועדת הכלכלה אישרה היום (חמישי) , לקריאה שנייה ושלישית בכנסת, את סעיפי פרק החקלאות בחוק ההסדרים. במרכז הדיון אתמול עמדה הכוונת הונח סעיף 65 המתייחס להחרגת המשחטות מהפטור החקלאי במסגרת חוק ההגבלים העסקיים.

לפי נוסח החוק, לא יתאפשרו תיאומים בין המגדלים לבין המשחטות. עם זאת מוצע כי שרי האוצר והחקלאות רשאים לקבוע ביחד צו שמקפיא את הוראות הסעיף, כך שלא יחולו לתקופה מסוימת. בתקופת ההקפאה של הצו התיאומים יהיו מותרים, על פי מועדים שיקבעו מראש.

יו״ר ועדת הכלכלה ח״כ דוד ביטן (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

שיקול הדעת של השרים האוצר והחקלאות יתבסס על חשש שרמת המחירים בענף תביא לקריסת מגדלים שלא קשורים באינטגרציה. על השר היוזם את הצו חלה חובת התייעצות עם רשות התחרות ומועצת הלול, שמחויבות לענות תוך 7 ימים. לאחר מכן יפנה השר היוזם לשר השני בבקשה לחתום במשותף על הצו.

"דיברתי עם שר החקלאות, החקלאים מודאגים מהעניין הזה. אנחנו צריכים לראות את הפחתת המחירים, ולכן הוספנו בנוסח החוק שהוא יכנס לתוקף תוך חצי שנה, עם אפשרות להשהות את כניסתו לתוקף בחצי שנה בשנת 2024", אמר יו"ר הוועדה דוד ביטן (הליכוד) והוסיף: "חשוב לנו לראות את ההשפעות של החוק על החקלאים, על עמידותם ויכולת הייצור. ועדת הכלכלה תוכל לפנות לשר החקלאות לשינוי".

בדיון הסוער בוועדה הודגשו לקויות בנוסח החוק, וכן חששות עמוקים לקריסת ענף הפטם בלקח מניסיון העבר. כמו כן, עלתה מצד חברי הוועדה דרישה לייצר מנגנון של רשת ביטחון ולאפשר בחינה מעמיקה ובלימה של החוק במידה ולא יקדם את הורדת יוקר המחייה או שיפגע בענף הפטם.

חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה מנסים לרכך את הצעת האוצר

חשש מרכזי שעלה בדיון הוא שפיצול המשחטות מהאינטגרציות החקלאיות ימנע את התכנון בענף שהוא קריטי ליציבותו. מולי לויט מנכ"ל מועצת הלול, התריע בפני יו"ר הוועדה: "אני מרגיש כמו הבחור שהתריע על פרוץ מלחמת יום כיפור ולא הקשיבו לו. ההסדר נגמר וכרגע יש עודף אפרוחים בלולים. תרשמו את דבריי: ביולי אנחנו במשבר בענף עם עודף עצום של עופות שלא ניתן לפתור אותו. המשחטות לא יוכלו לעמוד בקצב, תהיה צפיפות בלולים ופגיעה ברווחת העופות. בסוף מי שישחט זה המגדלים ומי שינצל את זה לטובתו אלה הקמעונאים".

ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי), הדגיש את התנגדותו לחקיקה, ואמר לנציגי האוצר: ״ההתעקשות שלכם על החוק לא נכונה. אתם מנצלים סיטואציה פוליטית, באופן שמסכן ענף חיוני ביותר. אם רוצים להתקדם, הדרך הראויה והמקצועית היא להיכנס לנוהל של בחינה, צריך חצי שנה של התארגנות להבין בכלל מהם הפרמטרים כדי לבחון את הגופים השונים. בכל העולם עובדים עם אינטגרציות, זאת לא המצאה שלנו. ההחלטה המוצעת לא תקל על יוקר המחיה ורק מסכנת את היציבות של ענף ייצור הפטם. זה ניסיון אידאולוגי לפורר את היכולת של חקלאים לייצר מזון. אנחנו לא רוצים להגיע למקום שהענף יקרוס. הצעד חסר תקדים וחסר היגיון. מלכתחילה אין קשר בין הכלי שמבקשים להשתמש בו לבין היעד, שהוא הקלה על יוקר המחייה. זה לא תלוי החקלאים אז למה לפגוע בהם?"

בשר קפוא בסופרמרקט. "המשחטות לא יוכלו לעמוד בקצב" (צילום: אור גואטה)

ח"כ רם בן ברק (יש עתיד) קרא לחברי הוועדה להתעלות מעל לשיוך המפלגתי וללחצים הקואליציוניים: "כמו שאני וחבריי נלחמנו למען החקלאים כשהיינו בקואליציה, ולא תמיד הייתה הסכמה מקיר לקיר, כך אני מצפה מחבריי הכנסת של ש״ס והליכוד. שמירה על חקלאות ישראלית צריכה להיות מעל לכל שיקול פוליטי או קואליציוני. חקלאות ישראלית זה ביטחון תזונתי ונכס אסטרטגי למדינה. בעניין הזה אסור שתהיה אופוזיציה וקואליציה״.

למרות ניסיונו של היו"ר ביטן להדגיש שבמקרה שהחוק יפגע בחקלאים, הוועדה תביא לביטול החוק, לא היה בכך כדי להרגיע את חברי הוועדה או את נציגי המגדלים. ביטן אף ציין שבכוונת הוועדה להביא להקפאת מחירי התערובת ולטפל בעיכובים בפריקת התבואות בנמלים שמייקרים את המחיר.

מנכ"ל משרד החקלאות אורן לביא הציע לוועדה לאפשר את פרסום הצו בחתימת שר אחד בלבד. "שר החקלאות שווה לשר האוצר", נימק לביא, ואף רמז שהתלות בחתימת שר האוצר מעקרת את הצורך באישור שני השרים. על כך ענה ביטן: "ששר החקלאות יבוא ויאמר הוא לא רוצה את החוק הזה בכלל. אם זה המצב תגידו עד הערב. אם משרד החקלאות לא רוצה את החוק שיבוא השר ויגיד שהוא לא רוצה אותו".

בדיון עלתה האפשרות להחיל את המהלך כהוראת שעה, תוך בחינה של הצלחתו, ולהפסיקו בתום התקופה או להעבירו כחוק בהתאם לממצאים. היו"ר ביטן התנגד להצעה, מחשש שהאינטגרציות יכשילו את המהלך בכוונה.

המושבים יוחרגו, אבל לא בטוח שזה יעזור

בעיה נוספת שהונחה בפני הוועדה היא הקושי של המגדלים במושבים שאינם קשורים לאינטגרציות, לגייס את ההון הדרוש לעמידה בתחרות ללא תיאום. אבשלום (אבו) וילן, מנכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אמר ליו"ר: "לחוקק אפשר בקלות, לתקן זה הרבה יותר קשה. בשנות ה-80 כשקרס המשק התמוטטו הארגונים הכלכליים שבהם היו המושבים. בהסכם הקיבוצים החליטו לאפשר לקיבוצים לפתוח את האינטגרציות מחדש כי הבינו שצריך אותן כדי לייצר. אם אתה הולך לפתרון הזה קח בחשבון שהמערכת הבנקאית לא תיתן אשראי לדבר הזה. ברגע שהענף מתחיל להתערער הבנקים לא יתנו אשראי למגדלים במושבים שאין להם את הגב הכלכלי להשקעות כאלה".

ח"כ ששון גואטה (הליכוד) ביקש ממשרד האוצר להביא בפני חברי הוועדה תכנית כלכלית מסודרת ונתונים. "מניסיון אישי בכל תחום חקלאי שעבדו כך באכזריות, בסוף האוצר לא התייחס אל המגדלים והשאיר אותם למות", והוסיף: "אני לא סומך על האוצר. אם החוק עובר, הענף מתרסק. 30% מהמגדלים לא ידעו לתכנן את כמויות הגידול. אתה בא להגן, אבל אתה זה שמרסק".

בהמשך לכך, הוסיף לויט: "זה רק דיון על צבע המצבה שתהיה לנו כשניקבר. מעצם היותנו בודדים אין לנו יכולת כלכלית, אין לנו ארגונים כלכליים. במצב שייווצר אין היתכנות כלכלית למגדל פרטי. אין לנו מערכות שמאגדות אותנו. אם רק המושבים פטורים, הם יכולים לדבר לקיר. בלי כל הגורמים בענף אי אפשר לעשות תיאומים ויהיו עודפים מטורפים. זה לא כמו ענפי ייצור אחרים יש פה ענף שדורש תכנון והוא מאזן את עצמו. ברגע שהשוק יהיה פתוח לחלוטין ותהיה תחרות פרועה, האינטגרציות ישמרו על הרווחים שלהן ויעלו את המחיר של התערובת".

ח"כ נעמה לזימי (העבודה) דרשה מהוועדה לשמוע את חוות דעתם של בכירים במערכת הבנקאית, ואף הציעה שמשרד האוצר יעמיד רשת ביטחון למגדלים שיש חשש לקריסתם, כפי שעשה בחוק העלאת גיל הפרישה לנשים. "שמנו כמעט מיליארד שקלים רשת ביטחון. לאוצר לא מתאים כי צריך להיכנס לפרטים, לדייק את הדברים וזה לא נוח לו", אמרה לזימי, והוסיפה: "יש אפשרות לפיצוי לתעשייה במסגרת חוק השקעות הון. יש הרבה אפשרויות. חייבים לייצר רשת ביטחון. האוצר זרק על פסי הרכבת את האוכלוסיות האלה פעם אחר פעם. זה לא דיון פילוסופי זה דיון על בסיס ניסיון".