למרות מחלוקת בין משרד האוצר לש"ס, הממשלה אישרה את דרישת המפלגה לחלוקת תלושי מזון לפי זכאות להנחה בארנונה. התלושים, שהוסכמו עם ש"ס בהסכמים הקואליציוניים, יהיו בסך כולל של מיליארד שקלים לשנתיים הקרובות, 400 מיליון שקלים ב-2023 ו-600 מיליארד שקלים ב-2024, וייועדו למשפחות עם הכנסה נמוכה.
בהחלטת הממשלה עצמה לא נקבע כיצד הכסף יחולק, לפי איזה קריטריונים או דרך איזה משרד. עם זאת, בש״ס דורשים לחלק את תווי רכישת המזון בסך מאות שקלים בחודש דרך משרד הפנים, לפי הקריטריון של הזכאים להנחה של 70% בארנונה, כפי שנעשה ב-2021, קריטריון שמיטיב עם האוכלוסייה החרדית. על פי עיקרון זה, מי שלא זכאי להנחה בארנונה, יצטרך להגיש בקשה ולהוכיח שהוא עומד במבחנים, ויוקצה לו סכום מוגבל. סיכום בנוסח זה נכלל גם בהסכמים הקואליציוניים בין ש"ס לליכוד.
פקידות האוצר מתנגדת לאופן חלוקה זה, בטענה שמדובר בחלוקה לא שוויונית שתפגע באוכלוסייה שזקוקה לסיוע תזונתי לפי משרד הרווחה, לפי חוות דעת משפטית שצירף אגף התקציבים להצעת ההחלטה של הממשלה.
לדברי אגף התקציבים, קריטריון הארנונה מיטיב במיוחד עם משפחות מרובות ילדים באמצעות מיצוי זכויות מצומצם יותר של חלק מהאוכלוסיות, בעיקר מהאוכלוסייה הערבית שמתגוררת ברשויות עם מנגנוני גביית ארנונה מוסדרים פחות. כחלופה לחלוקה דרך הזכאות להנחה בארנונה, האוצר מציע שמשרד הרווחה יהיה זה שאחראי על החלוקה.
היועץ המשפטי של משרד האוצר, אסי מסינג, ביקר את היעדרו של מבחן תעסוקה בעת קביעת הזכאות, וטען שהמנגנון הנוכחי לא מיטיב עם אוכלוסיות באי-ביטחון תזונתי, והקריטריונים שלו לא ממקדים את ההשקעה באוכלוסיות הנמצאות בעוני. לטענתו, מהנתונים על חלוקת כרטיסי המזון שבוצעה בתקופת הקורונה, עולה ששיעור משקי הבית שהיו זכאים לכרטיס בחברה החרדית גבוה משמעותית משיעור משקי הבית שנמצאים באי-ביטחון תזונתי בקרב אוכלוסייה זו.
