הכנסת אישרה הבוקר (רביעי) את תקציב המדינה לשנת 2023 ולשנת 2024, יחד עם חוק ההסדרים. זאת בתום דיון של 36 שעות, במהלכו נדחו מאות הסתייגויות של חברי האופוזיציה. בהצבעה האחרונה תמכו 64 חברי כנסת לעומת 56 שהתנגדו.

המליאה החלה להצביע אמש  על חוקי תקציב המדינה וחוק ההסדרים בקריאה שנייה ושלישית. הדיונים על החוקים וההסתייגויות שהוגשו החלו בשני בבוקר. מחוץ לכנסת ערכו מתנגדי הרפורמה המשפטית הפגנות מחאה, ונשאו שלטים עליהם נכתב 'ממשלת הביזה'.

לפני תחילת ההצבעות נשא ראש הממשלה בנימין נתניהו דברים בכינוס של חברי הקואליציה. "אני רוצה להודות לכל חברי הכנסת על ההתלכדות, האחדות והחברות", אמר בפתח דבריו והוסיף: אמרתי בישיבת הממשלה לחברינו באופוזיציה – אל תפתחו ציפיות, אנחנו מעבירים תקציב. וכן אנו עושים זאת. כל פעם אנחנו מפתיעים מחדש- ניצחנו בבחירות ניצחנו בעזה, ואת איראן מפתיעים כל הזמן".

שר המשפטים יריב לוין (מימין) ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט בדיון על אישור תקציב 2023-2024 במליאת הכנסת (צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת)

הוא התייחס למוכנות הצבא, לאחר מבצע "מגן וחץ": "בשבועות האחרונים אני מסייר ביחידות מסווגות בצה"ל ובמערכת הביטחון, ואני מלא התפעלות מהיכולות שאנחנו מפתחים – אנחנו נצליח ונפתיע את כל האויבים".

נתניהו הזכיר את המשמר הלאומי, אותו מוביל השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: "לא רק בביטחון החוץ, אלא גם בפנים. נקים את המשמר הלאומי – זה יקרה. אנחנו מפתיעים בכלכלה. אנחנו מעבירים תקציב אחראי, ששומר על המסגרת ומקבלים שבחים".

ראש הממשלה ביקש להחמיא לשר האוצר: "אני רוצה להודות לבצלאל, עשית את זה בצורה מצוינת. נמשיך להפתיע ולהצליח. אנו פועלים מתוך אחדות מטרה, שותפות ערכית וגורל למען כל אזרחי ישראל". כמו כן, שלח מסר לאופוזיציה: "אל תפתחו ציפיות, הממשלה הזו תמלא את כל ארבע שנותיה".

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בדיון על אישור תקציב 2023-2024 במליאת הכנסת (צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת)

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר עם אישור התקציב: "אזרחי ישראל, התקציב וחוק ההסדרים שאושרו היום הם בשורה אדירה לכלכלת ישראל, למשק הישראלי ולכולנו. נמשיך להיאבק ביוקר המחיה ועם התקציב הטוב ביותר שאושר היום, המלאכה תיעשה מדויקת ונכונה יותר. אני מודה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשותפיי לקואליציה על עבודה משותפת לטובת אזרחי ישראל. אישור התקציב משקף את יציבות הממשלה. נמשיך לעבוד למענכם".

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד בדיון על אישור תקציב 2023-2024 במליאת הכנסת (צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת)

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד אמר מוקדם יותר בכנס הרצליה באוניברסיטת רייכמן: "התקציב הוא הרסני, יש בו סחטנות אינסופית. אנחנו נתנגד לתקציב הזה – צריך לבטל אותו לפני שהנזק יהפוך ממשי. התקציב מעודד אנשים לא ללמוד, לא לעבוד, לא לפרנס את הילדים שלהם. גם בתקציב שלנו יופנו משאבים למגזר החרדי, המדינה אמורה לדאוג גם להם, אבל את התקציבים האלה צריך להפנות רק למערכות חינוך שבהן מלמדים מתמטיקה, אנגלית וארגז כלים בסיסי לשוק העבודה".

הסכומים גדלו, ההשקעה הריאלית באזרחים קוצצה

תקציב המדינה עומד על 484 מיליארד שקלים ל-2023, ועל 514 מיליארד שקלים ל-2024. על הנייר מדובר בגידול של 6% בהשוואה לתקציב 2022, אך בניכוי האינפלציה וגידול האוכלוסייה התקציב קטן יותר ב-0.5%. הדיון הציבורי סביב התקציב עסק רבות בכספים קואליציוניים בסך כ-14 מיליארד שקלים, שחלקם הוקצו למוסדות החינוך החרדיים, אך לפי ניתוח 'דבר', התקציב כולו נמוך בכ-100 מיליארד שקלים מהסכום הנדרש כדי להשוות את ההוצאה הציבורית בישראל לממוצע המדינות המפותחות החברות בארגון ה-OECD.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר (מימין)ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף (משמאל) בכינוס של חברי הקואליציה לפני תחילת ההצבעות על תקציב המדינה ל-2023-2024 (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

הרוב להעברת התקציב הובטח אמש, אחרי הסכמות בין הליכוד לבין עוצמה יהודית, שלפיהן משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יקבל תוספת תקציב של 250 מיליון שקלים ב-2024, כשהמקור התקציבי יהיה מתוך עודפי התקציב של כל משרדי הממשלה ל-2023. הסכם זה מצטרף לסיכום בין הליכוד ליהדות התורה, שלפיו אברכים יקבלו מענק חד פעמי מתחילת השנה עד יוני, שישלים את הפער בתשלום החודשי, בעלות של עד 250 מיליון שקלים, שיגיעו מעודפי התקציבים שהוקצו לחינוך החרדי. כלומר, גם הסכם זה לא פורץ את מסגרת התקציב שאושרה בוועדת הכספים.

תקציב לשנתיים, 7 חוקים

אישור התקציב במליאה כלל בפועל שבעה חוקים שונים: חוק המסגרות (או בשמו המלא, חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית), שקובע את גודל התקציב וגובה הגירעון בתקציב; חוק התקציב ל-2023; חוק התקציב ל-2024; ו'חוק ההסדרים', אוסף רפורמות שהאוצר מביא לאישור הכנסת יחד עם התקציב, ובכך שוחק את הדמוקרטיה ואת מעמדה של הכנסת, שנאלצת לאשר את החוקים כש'שוט' התקציב מעליה. בפועל החוק מורכב משני חוקים – חוק ההתייעלות הכלכלית וחוק התכנית הכלכלית.

בחוק ההסדרים השנה נכללים בין היתר קרן הארנונה, שתאפשר העברת כספי ארנונה בין רשויות, במטרה לעודד רשויות לבנות דירות חדשות, ורפורמה בביטוחי הבריאות שתצמצם את תופעת כפל הביטוחים – חברות שמוכרות ביטוח פרטי שחופף לתכניות שירותי הבריאות הנוספים של קופות החולים ("ביטוחים משלימים").

יו"ר ועדת הכספים משה גפני בדיון על אישור תקציב 2023-2024 במליאת הכנסת (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

שני חוקים נוספים שאושרו במליאה מסדירים את התנהלות הכנסת והממשלה במקרה של תקציב דו-שנתי. לפי התיקון לחוק יסוד משק המדינה, וחוק חדש בשם 'חוק ההתאמות הפיסקליות', בשנה השנייה של תקציב דו-שנתי חל שינוי בתחזית ההוצאות או ההכנסות, הממשלה והכנסת מחויבות לאשר תכנית קיצוץ בתקציב (או הגדלת מקורות), ואם לא יעשו זאת יבוצע קיצוץ רוחבי באופן אוטומטי. במקור קבעו חוקים אלו שללא אישור בממשלה של תכנית הקיצוץ שיציע האוצר, הכנסת תפוזר וייערכו בחירות חדשות, אך הצעה זו נבלמה בממשלה.

שיירת מכוניות מלטרון והפגנות מחוץ לכנסת

ארגוני המחאה נגד הרפורמה המשפטית קיימו שורת אירועי מחאה נגד התקציב, ששיאם הפגנה מחוץ לכנסת. משעות הצהריים התאספו מכוניות בלטרון לקראת 'שיירת הביזה' שנסעה על כביש 1 לירושלים. עם תחילת הדיונים התאספו מאות מפגינים מול הכנסת, ונשאו שלטים עליהם נכתב "ממשלת הביזה". חלק מהמפגינים ניסו לרדת לכביש ונבלמו על ידי המשטרה.

סטודנטים מפגינים מול הכנסת בזמן ההצבעות על אישור תקציב המדינה 2023 -2024 (צילום: מחאת הסטודנטים)

"לא מדובר בתקציב מדינה, אלא בביזה המונית שתהרוס את כלכלת ישראל דורות קדימה", אמרו המארגנים. "כך קובעים הכלכלנים הבכירים ביותר, וגם מתוך משרד האוצר. בדמוקרטיה משקיעים תקציבים בציבור ובצמיחה, בדיקטטורות מחלקים כסף למקורבים לשלטון. התקציב הזה הוא שלב מתקדם בהפיכת ישראל לדיקטטורה. עלינו להתנגד לו עד חורמה".