"ישראל מלחמה! ישראל מלחמה!", כך לאורך יותר משעתיים, באצטדיון סן חואן, שרו שני גושי אוהדי נבחרת ישראל במשחק רבע גמר המונדיאליטו בין ברזיל לישראל. בגוש אחד היו צעירים, ביניהם 50 מוצ'ילרים ישראלים וביציע מולם היו מעל 200 חברי הקהילה היהודית שענו להם והעצימו את העידוד עבור נבחרת ישראל.
עבור מרסלו הולנדר (35), סדר החיים השתנה לכמה שבועות. הצעיר, תושב של בואנוס איירס לא כל כך מודאג מחנות הבגדים שיש לו בשכונת אונסה, בבירה. "מאז שלקחתי את המטוס לסן חואן, כל העולם שלי התהפך", הוא אומר. "בפעם הראשונה בחיי ישראל היא לא המדינה שבה אנחנו מבקרים, שאנחנו חושבים שיום אחד נגור בה, או נשתתף במכביה. עכשיו ישראל זה משהו שיש כאן! בחצר האחורית שלי, וישראל צריכה אותי, צריכה את כולנו, את כל יהודי ארגנטינה!". זו החשיבות שיש לנבחרת ישראל, כאן בארגנטינה, כשהיא נמצאת בין 4 הקבוצות המובילות בגביע העולם עד גיל 20.
מרסלו הוא חלק מקבוצה גדולה שהגיעה לעודד את ישראל בסן חואן. "היו אנשים שנסעו 1,300 קילומטרים במכונית כדי להיות במשחק מול ברזיל", מסביר מריו סימנוביץ', כשפניו וקולו נסערים. סימנוביץ' עובד לצד מרסלו, ויחד עם עוד 3 יהודים ארגנטינאים נוספים, הצליח לתאם מאות מחברי הקהילה היהודית בארגנטינה, ובסופו של דבר, יותר מ-500 איש היו בסן חואן למשחק מול ברזיל.
"כחול עולה" ו"מי שמאמין, לא מפחד"
"80% מהקהילה היהודית של סן חואן, כ-70 איש, הגיעו לאצטדיון. עוד 125 הגיעו מקהילת מנדוזה. יותר מ-250 הגיעו מבואנוס איירס, שנמצאת למעלה מ-1,000 קילומטרים מסן חואן. ואני יכול להגיד לך שלפחות 50 אנשים שהם חברים של הרבה אנשים בקהילה, ואינם יהודים, גם הם עשו מאמץ לבוא לתמוך בישראל", מסביר חוליאן איזמברג, עוד צעיר מאוד שמח, בשיחה עם שליח 'דבר' בשדה התעופה בסן חואן, לאחר הניצחון של ישראל על ברזיל.
בטיסה מסן חואן לבואנוס איירס (היחידה שיצאה מסן חואן לבואנוס איירס, כמה שעות לאחר הניצחון של ישראל) היה משהו שלדברי הדיילת, קלאודיה, מ-Aerolineas Argentinas, היא מעולם לא ראתה. כ-60 אנשים התחילו לשיר ולעודד בתוך המטוס. "עוד לפני שהמראנו, הם הפחידו אותנו קצת בשירה בשפה שלא הבנו", אמרה הדיילת.
"כחול עולה" ו"מי שמאמין, לא מפחד", היו השירים הראשונים שאני שמעתי במטוס. כבר באוויר, במהלך הטיסה של שעה ו-30 דקות, מספר פעמים שרו הנוסעים "אל, אל, ישראל" ועם ישראל חי". אפילו קלאודיה, הדיילת, מחאה כפיים יחד עם שאר הנוסעים אחרי הנחיתה, ושוב שרו "אל, אל, ישראל".
"הפעם אנחנו יכולים ללכת למשחק, כי הוא לא יהיה בשבת"
כשהגעתי לבואנוס איירס, שמעתי 3 צעירים שלבשו את דגל ישראל כשכמיית גיבורי על, אומרים: “בואו נקנה כמה שיותר כרטיסים! אנחנו צריכים להתקשר לצעירים מבתי ספר יהודיים, ולדבר עם כל המועדונים היהודיים. בואו נמלא את האצטדיון של לה פלאטה".
שני אתרי אינטרנט של קהילת יהודי ארגנטינה, קראו לעודד את ישראל ביום חמישי מול אורוגוואי בחצי הגמר. אחד מהם הודיע כי תתקיים חלוקת דגלי ישראל באחד ממקומות הקהילה, לפני המשחק.
גם הנהגת הקהילה היהודית של בואנוס איירס לא מבזבזת זמן, הם מנסים לארגן אירוע עם שחקני נבחרת ישראל. מפגש עם צעירי הקהילה, או ביקור של כמה מחברי המשלחת הישראלית ב-AMIA המפורסמת (שם היה פיגוע גדול ב-1994 בו נרצחו 85 המי אדם ונפצעו 330). אחד הרבנים מהקהילה הארגנטינאית בבואנוס איירס הסביר: "עכשיו, גם אנחנו יכולים ללכת למשחק. כי הפעם המשחק לא יהיה בשבת".
