המועצה הארצית לתכנון ולבניה דנה היום (שלישי) בבקשת משרד האנרגיה לעדכן את המדיניות ולהגדיל את הקרקע שניתן להקצות לשדות סולאריים חדשים בכ-69,000 דונמים נוספים.
לשדות אלו יש יתרון בכך שהם מאפשרים הקמה מהירה וזולה של שדות סולאריים גדולים. החסרונות של השיטה נובעים ממצוקת הקרקעות במדינת ישראל וכן מהצורך לתפוס קרקעות נוספות עבור קווי הולכה ארוכים, בעיקר מהנגב למוקדי הצריכה במרכז הארץ.
כשמשרד האנרגיה ביקש 84,000 דונם נוספים או לפחות 36,000 דונם בשנת 2020, המועצה הארצית לתכנון ולבניה סירבה ואישרה אך ורק 20,000 דונמים חדשים לתכנון שדות סולאריים.
חלוקת הקרקע של האנרגיה הסולרית. (מתוך מצגת משרד האנרגיה למועצה הארצית לתכנון ובניה)הקצאה זו היא בנוסף להקצאות התכנון הקיימות, שחלקן כבר מומשו. לפני נובמבר 2020 אושרו כבר 48,019 דונם. מאז ועד היום אושרו עוד 13,641 דונם (68% מהמכסה החדשה) ויש עוד כ6,200 דונם בצנרת התכנון.
במשרד להגנת הסביבה טוענים שאין להקצות קרקעות חדשות, משום שאפשר להשתמש בקרקעות בשימוש, בעזרת דו שימוש בקרקע: מחלפים, מאגרי מים, בתי קברות, חניונים, גגות ושטחים חקלאיים עשויים לספק פתרון אפשרי. החסרונות בחיסכון זה בקרקע הם בזמן וכסף – החשמל מהם יקר יותר מאשר משדות קרקעיים גדולים, וההספק המותקן מהם איטי יותר, בשל חסמים בירוקרטיים והיעדר נורמות מחייבות של מיצוי יכולת יצור אנרגיה בשטחים שונים.
העבודה שהכין המשרד לצורך הדיון היום מדגימה כיצד ניתן להגיע לייצור פוטו-וולטאי של 26,552 מגה-וואט בשטחים המובנים ובמתקנים קרקעיים ללא חריגה ממגבלת ה-20,000 דונם לפרויקטים קרקעיים, עד שנת 2030. לפיכך, המשרד להגנת הסביבה קורא למועצה הארצית שלא לאשר שינוי למגבלה הקיימת למתקנים הקרקעיים עד ליישום הצעדים להקמת מתקני ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים בדו-שימוש.
לטענת המשרד מדובר בחישוב שמרני. "על מנת להציג תרחיש שמרני עוד יותר בנוגע לאחוזי מימוש, בוצעה הפחתה של 50% מחישוב הנתונים ע"י המשרד להגנת הסביבה. תרחיש שמרני מאוד, עם הפחתה של 50% מהחישובים שנעשו על ידי המשרד להגנת הסביבה, מראה כי יש יתרה שלכ-5,449 מגה-וואט מעבר ליעד הממשלתי של 30% ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים עד 2030, ללא צורך באישור פרויקטים קרקעיים מעל ל-20,000 דונם".
המשרד טוען ששימור השטחים הפתוחים ללא פיתוח חיוני עבור מגוון שירותים שמספקת המערכת האקולוגית הטבעית לחברה האנושית, ולא רצוי לפגוע בהם גם בעבור הרצון לייצור חשמל נקי בזול.
העבודה החדשה מגדילה את פוטנציאל החשמל מאנרגיות מתחדשות באמצעות חישוב גורמים שלא חושבו בעבודות קודמות, לרבות התייעלות אנרגטית, בנייה ירוקה, קירוי קירות סולאריים, מקווי מים ומגרשי חניה.
אילה גלדמן, מנהלת אגף תכנון סביבתי במשרד להגנת הסביבה, ציינה בדיון שמעבר לדיון במועצה, יש תכניות להקמת שדות סולאריים קרקעיים ביהודה ושומרון בהיקף של 8,000 דונם. אי אפשר להקצות 70,000 דונם. "לא צריך להקצות יותר מ10,000 דונם נוספים, בלי שהראינו שעשינו את המקסימום כדי לנצל את השטחים המגבונים בדו שימוש. חייבים לחייב מגורים ביצור אנרגיה הסולארית. זה משתלם וזמן ההחזר מתקצר".
רון אייפר, מנהל חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה, אמר בוועידה לאנרגיה וכלכלה: "ישראל נמצאת במקום מאוד שונה משאר העולם. לא מצאנו מדינה ב-OECD עם מאפיינים כמו שלנו. החשמל הסולארי צפוי לתפוס ב-2050 20% מהמקור לחשמל בעולם. אצלנו, בישראל ששואפת להגיע לאיפוס פליטות ב-2050, נצטרך שהחשמל הסולארי יתפוס כמעט 100%. ואם נעלה ברזולוציה – בעולם סולארי בדו שימוש יתפוס רק כ-5% מכלל יצור החשמל, בישראל אנחנו שואפים לאחוזים גדולים הרבה יותר, אבל אי אפשר להגיע ל-100% חשמל מדו שימוש, כאשר הממוצע העולמי צפוי להיות 5% זה, פשוט לא אפשרי.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "שינויי האקלים מחייבים אותנו להפסיק את השימוש בדלקים מזהמים ולעבור בהקדם לאנרגיות מתחדשות, וכן לשמור על המגוון הביולוגי והשטחים הפתוחים. גל החום בסוף השבוע והקריסה של מערכת החשמל הוכיחו לנו שוב את השפעות משבר האקלים ואת העובדה שעל ישראל להיערך בהתאם ולהמשיך לקדם אנרגיות ממקורות מתחדשים, יציבים ומבוזרים. העבודה שביצענו במשרד מראה כיצד ניתן לעשות שימוש במבנים ובמתקנים קיימים ושבתכנון, ולעמוד ביעדי האנרגיות המתחדשות – ללא כל פגיעה במערכת הטבעית ובשטחים הפתוחים"
