המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, בראשות הרב נתן אלנתן, החליטה היום (שלישי), ברוב קולות, לאשר את הצעת מנהל התכנון להגדלת ההספק מפאנלים סולאריים בכ-4,000 מגה-וואט. זאת כדי לעמוד ביעד של 30% ייצור מאנרגיות מתחדשות עד לשנת 2023.

ההחלטה לוותה באישור של 35,000 דונם לשדות סולאריים קרקעיים ואישור מותנה לעוד 5,000 דונם.

שדות סולאריים מאופיינים בחשמל במחיר זול והם קלים ומהירים יחסית להקמה. מדובר ב-35,000 דונם של שטחים פתוחים שלא יהיה ניתן לשמר אותם כשטחי טבע בעלי ערך אקולוגי. נציג ארגוני הסביבה דרור בוימל ונציגת המשרד להגנת הסביבה אילה גלדמן, התנגדו להחלטה וביקשו לשמור על המדיניות הקודמת של מיצוי השטחים המבונים להקמת הספק סולארי בדו-שימוש, אף שהוא יקר יותר להקמה.

עד היום, במסגרת החלטת המועצה משנת 2020, הוגבל האישור להקמת מתקנים קרקעיים לשטח של עד 20 אלף דונם בנוסף להקצאות שקדמו ל-2020 (כ-50 אלף דונם, א.ר.), אלא שלאור בקשת המשרד, נעתרה כעת המועצה להגדיל באופן משמעותי את המכסה ב-35 אלף דונם נוספים.

מתוך המכסה שאושרה, 15 אלף דונם ייועדו להקמה של מתקנים גדולים ועוד 10 אלף דונם להקמה של מתקנים בינוניים במחוזות. דיון על 5,000 דונם נוספים יתקיים בעוד כחצי שנה, לאחר מעקב אחר הסרת חסמים בנושאים של תיקון תקנות, עידוד הקמה בדו-שימוש, הסרת חסמים סביבתיים וכדומה.

במשרד האנרגיה והתשתיות הסבירו בדיון כי שנה מאז פורסמה מפת הדרכים לעמידה ביעדי האנרגיות מתחדשות של משרד האנרגיה והתשתיות, הוקם בפועל פחות מ-20% מפוטנציאל המתקנים שהוגדר לייצור חשמל סולארי בדו שימוש, מה שמעכב ומקשה את העמידה ביעדי המתחדשות.

ממיפוי החסמים העיקריים שנעשה על-ידי המשרד, עלה שחלק המחסמים להקמת פאנלים סולאריים בדו-שימוש, הינם בין היתר בשל הליכים בירוקרטיים למתן היתרי בנייה ברמה מקומית, וזאת למרות אישורה של תמ"א סדורה בנושא וצעדים נוספים במקביל שמוביל המשרד.

עוד ציינו במשרד, כי קיימות תכניות בהיקפים משמעותיים שיכולות לסייע לפריפריה ולתת אפשרות לפיצוי סביבתי, ומענה לייצור אנרגיה סולארית לשנת 2030 ומעבר לכך, ואין לחסום את קידומן בגלל התניית השטחים. זאת כי הן יוכלו לסייע להגדלת אחוז הייצור של האנרגיות המתחדשות בתמהיל הייצור.

נציגי המשרד הסבירו שלאור העובדה שתחזית הביקוש הנדרשת בשנת 2030 עומדת על כ-17,000 מגה וואט של אנרגית שמש, יש צורך בעשרות אלפי דונם נוספים לעמידה ביעדי המתחדשות ולתכנון שהוא מעבר לשנת 2030.

לפי הודעת המועצה הארצית לתכנון ולבניה, היקף ההספק של כלל המתקנים הסולאריים שהוקמו עד כה, עמד על כ-4,400 מגה-וואט בסוף שנת 2022. בהתאם לכך, תוספת ההספק הנדרשת במתקנים הינה כ-12,600 מגה-וואט עד לשנת 2030.

פוטנציאל ההספק של המתקנים הפוטו וולטאיים הקרקעיים, הן בתוכניות שאושרו וטרם מומשו, והן בתוכניות המקודמות כיום עד למימוש המכסה של 20,000 דונם, עומד על כ-3,100 מגה-וואט. על מנת להגיע לעמידה ביעד של 30% ייצור באנרגיות מתחדשות לשנת 2030, נדרש היקף של כ-9,500 מגה-וואט.

לפיכך, על מנת להבטיח את השגת היעד בייצור אנרגיה מתחדשת, יש לקבוע מלאי תכנוני של מתקנים פוטו וולטאיים קרקעיים, לתרחיש בו לא ניתן יהיה מענה להספק הנדרש באמצעות הקמת מתקנים פוטו וולטאיים בדו שימוש. על כן, על מנת שתהיה ודאות תכנונית למימוש ההיקף של כ-9,500 מגה-וואט, קובעת המועצה הארצית את הצורך ביצירת מלאי תכנוני של מתקנים פוטו וולטאיים קרקעיים בהיקף של כ-40% מההספק הנדרש.

5,000 דונם יינתנו בכפוף להצגת צעדים שיינקטו לעידוד ולתמרוץ מתקנים פוטו וולטאיים בדו שימוש.

בנוסף קבעה המועצה שחלקה העיקרי של תוספת המכסה תאפשר קידומן של תוכניות במסלול ארצי, בהיקף של 25,000 דונם מתוך 40,000 דונם שיתווספו למכסה. זאת, מאחר שסבירות הקמתם גבוהה יותר, הם מאפשרים תוספת משמעותית של הספק וכן קיימים להם יתרונות מובהקים בהיבטי ניהול המערכת, באפשרות לשילוב אגירה בהיקף גדול, בחסכון בהקמת רשת חשמל, ובשליטת המדינה בעיתוי ההקמה של חלקם בהתאם לצרכים. בהתייחס להחלטת המועצה מיום 10.11.20, בה נקבע עקרונות להסמכת תכניות למתקנים פוטו וולטאיים קרקעיים לוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל), יקבע כי מינהל התכנון יוכל להמליץ על בקשות בשטח ברגישות נופית-סביבתית גבוהה.

כמו כן, החליטה המועצה כי בעוד חצי שנה יתקיים דיון, במסגרתו תעודכן המועצה הארצית על ההספק הכולל של המתקנים הפוטו וולטאיים שהוקמו, היקף התכניות המאושרות והמקודמות למתקנים פוטו וולטאיים קרקעיים. כן יימסר עדכון על ידי משרד האנרגיה, רשות החשמל, משרד להגנת הסביבה, רשות מקרקעי ישראל, מרכז השלטון המקומי ומינהל התכנון בנוגע למהלכים לעידוד ותמרוץ של מתקנים פוטו וולטאיים בדו-שימוש.

יו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, הרב נתן אלנתן: "מדינת ישראל עושה היום צעד חשוב נוסף להגדלת ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות כנהוג במדינות מתקדמות בעולם. המועצה קיבלה היום החלטה המאזנת בין הצורך בקידום מתקנים פוטו-וולטאים ובין שמירה על השטחים הפתוחים באמצעות קידום של דו-שימוש".

מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח: "מדינת ישראל מצויה כבר היום בתוך משבר אנרגיה חמור, אותו הרגישו תושבי ישראל בשבוע שעבר. ההחלטה שהתקבלה היום מגדילה מחד את השימוש באנרגיה מתחדשת למניעת פליטות ומאידך קבעה כי יש לצמצם את השטח לטובת הקמת מתקנים פוטו-וולטאים קרקעיים, וזאת בכדי לתמרץ הקמת פוטו-וולטאי בדו שימוש באזורים הבנויים. יחד עם זאת, אין להסתמך על מתקנים פוטו-וולטאים בלבד, ויש להקים בהקדם את ארבע תחנות הכוח במרכז הארץ כדי שלא נמצא את עצמנו במצב בו הפסקות בגוש דן יהיה דבר שבשגרה".

בהמשך היום צפויה המועצה לאשר גם את תוכנית המחקר והפיתוח להקמה של מתקנים אגרו וולטאיים, תוכנית משותפת של משרד האנרגיה והתשתיות ומשרד החלאות ופיתוח הכפר, שבשלב הבא תעבור התוכנית לאישור הממשלה. מדובר בהיקף כולל של כ-2,000 דונם לקידום הבחינה המחקרית בכ-120 פיילוטים. היקף התכנית עומד על כ-17 מיליון שקלים לשנת 2022: 14 מיליון שיוקצו ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר, ועוד 3 מיליון ממשרד האנרגיה והתשתיות. ההערכה מדברת על הספק חשמל ביחד של בין 150-200 מגה וואט.

מתקן אגרו פוטו-וולטאי הוא מתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה סולארית, אשר משלב פעילות חקלאית לאורך כל חיי המתקן. הצלחת השילוב מותנית בקביעת תנאים שיאפשרו לגידולים החקלאיים להתקיים ולשמור על היבול ועל איכותו. לשם כך נדרש המחקר החקלאי המלווה. השאיפה היא שישראל תהווה מקור לידע לייצור חשמל סולארי, תוך שמירה על התנובה החקלאית.