שער הדולר צנח אתמול (רביעי) ל-3.65 שקלים לדולר, לאחר שכבר הגיע ל-3.75 שקלים לפני כן, אך הוא עדיין גבוה מאוד. השינוי המהיר יכול להיות תוצאה של מספר גורמים אפשריים: מימוש רווחים של גורמים שנהנו מעליית שער הדולר בתקופה האחרונה, התערבות בנק ישראל במסחר ללא הכרזה וכן תגובה בשוק לאירועים פוליטיים בהם, גיבוש הסכמות באופוזיציה לגבי הנציגות לוועדה לבחירת שופטים והדלפות לעיתונות על הסכמת הממשלה למיתון הרפורמה המשפטית.

בשבוע שעבר, נאם נגיד בנק ישראל אמיר ירון בכנס אלי הורוביץ, והסביר כי בישראל התרחש תהליך של "פיחות עודף", שלא ניתן להסביר באמצעות גורמים כלכליים ישירים. הנגיד הציג ניתוח לפיו שער החליפין היה מתואם בשנים 2018-2022 עם מצב שוק המניות האמריקאי.

לדבריו, שוק המניות בארה"ב "הסביר" בצורה די טובה את שער החליפין, אך הקשר בין השניים ניתק בסוף שנה שנת 2022, בסמוך להקמת הממשלה הנוכחית בישראל. שער החליפין החזוי של הבנק, על בסיס המודל שהציג הנגיד, היה "צריך" להיות 3.3 שקל לדולר, אך הוא נמצא בפועל סביב 3.7, קרי "פיחות עודף" של 10%.

עוד אמר הנגיד כי "כפי שאתם יכולים לראות, לא ניתן לסתור טענה זו באמצעות הקביעה כי 'הדולר התחזק בכל העולם'. היחלשות השקל בולטת בכך שרוב המטבעות דווקא התחזקו מול הדולר בחצי השנה האחרונה".

הנגיד הסביר בנאומו כי פיחות זה תורם לעלייה ביוקר המחיה העתידי בישראל, בשל התייקרות מוצרי היבוא. הנגיד ניתח השפעה זו כך: "על כל אחוז פיחות, צפוי המדד השנתי לעלות בכחמישית אחוז. גם אם האומדנים שהצגתי זה עתה אינם מדויקים לחלוטין, כמו כל מודל כלכלי שאינו מושלם, אין ספק כי לפיחות שחווינו השפעה מהותית על האינפלציה. שילוב של שתי הטענות הללו: פיחות עודף, והתמסורת משער החליפין לאינפלציה מביאות למסקנה כי בלקיחת מקדמי שמרנות, יש לנו אינפלציה עודפת של לפחות כאחוז".

הנגיד בחר שלא להתייחס כלל לסוגיית יכולתו להשפיע על שער החליפין באמצעות התערבות בשוק. מנהל הסיכונים הפיננסים יוסי פרנק, קרא לנגיד למכור דולרים, כדי להשיג בבת אחת כמה מטרות: לקרב את שער החליפין למקום "הגיוני" לפי המודל של בנק ישראל בעצמו, להפחית את האינפלציה בעתיד וכן כדי להתנגד לספקולנטים שתפסו טרמפ על החששות מהרפורמה המשפטית כדי למכור שקלים ולרכוש דולרים ונהנים כעת מרווח מהיר.

בשונה מתהליך של פיחות השקל, אותו הבנק יכול לבצע תמיד דרך הדפסת שקלים, ייסוף השקל הוא תהליך שמוגבל לכמות יתרות המט"ח שמחזיק בנק ישראל. בשנים האחרונות יתרות אלו גדלו בחדות, והן מאפשרות לבנק מרווח תמרון גדול של השפעה משמעותית על שער החליפין באופן מיידי.

מלבד מכירת דולרים, הכלי הנוסף שיש לבנק הוא העלאות ריבית נוספות, שגוררות בהכרח נזק כלכלי למשק, אף שהשפעתן למיתון עליית המחירים במשק, אם בכלל, מתרחשת רק לאחר זמן רב של שנה ויותר. השפעתה של הריבית על שער החליפין של הדולר מוגבלת, שכן היא תהליך עקיף, כאשר לא תמיד הריבית מהווה פיצוי מספק למשקיעים, אם הם סבורים שהשקעה בישראל הינה מסוכנת בפער מהשקעה במדינות אחרות.

בנק ישראל פרסם אתמול את מצב יתרות מטבע החוץ נכון לסוף חודש מאי 2023, שעמדו על סך 199,621 מיליון דולר, קיטון בסך של 2,274 מיליון דולר לעומת סוף החודש הקודם. הקיטון במטבע החוץ נובע משערוך יתרות מטבע חוץ בסך של כ-2,307 מיליוני דולרים, העברות הממשלה לחו"ל בסך של כ-16 מיליון דולר, ומאידך הקיטון קוזז בחלקו על ידי העברות המגזר הפרטי בסך של כ-49 מיליוני דולרים. לפיכך, הבנק לא מכר או קנה מטבע חוץ בחודש מאי, במטרה להשפיע על שער החליפין.