יש לקדם הקמה של כ-7 תחנות כח חדשות בגז עד שנת 2035 כדי להתמודד עם רזרבות נמוכות, כך לטענת הכלכלן חן הרצוג מחברת BDO. לדבריו, במשק החשמל הישראלי קיימת אשליה של עודף תחנות כח, אבל במצבי מזג האוויר הקיצוניים בהם יש ביקוש שיא, נחשף ריבוי של תחנות כח ישנות, שלא מסוגלות לתפקד כמצופה או בכלל. גם תפוקת החשמל של פנלים סולאריים היא תנודתית במידה כה רבה, שאי אפשר לסמוך עליהם ללא גיבוי רזרבי.  

התקלה בסוף השבוע הקודם נעוצה בסוגיית ה"רזרבה הסובבת" – הגדרה לתחנת כח שהפעילה טורבינת גז בעצמה נמוכה (והיא כבר סובבת, כלומר פועלת), אך יכולה להעלות את העוצמה לדרגה המקסימלית בהתראה קצרה יחסית. לעומת זאת, תחנת כח פחמית רזרבית שלא הותנעה כלל, דורשת זמן התנעה של כ-36 שעות, ולא רלוונטית כלל לטיפול במשבר מיידי בו מתרחשת תקלה בתחנת כח אחרת.  

"זו לא תקלה נקודתית, זה סימפטום לרמת הרזרבות הנמוכה במשק"

ביום שלישי השבוע הרצה הרצוג בוועידה השנתית לאנרגיה ולכלכלה והצביע על הפער העצום בין כושר ייצור החשמל במשק בתיאוריה, לבין כושר הייצור הזמין בתנאי מזג אוויר קיצוני. 

מקטע הזמן בו ייצור החשמל לא עמד בביקוש ביום שישי 2 ביוני 2023 (קרדיט: BDO)

"בעיית היסוד היא שמשק האנרגיה הגיע לשנה הזו עם רמת רזרבות לא מספקת ותת-השקעות. מה שקרה ביום שישי האחרון זה רק פרומו. ניצלנו בנס. ביום חול היינו רואים עוד 2,000 מגה-ואט ביקוש, ובסך הכל הזמינות של אנרגיות מתחדשות הייתה די גבוהה. זו לא תקלה נקודתית, זה סימפטום לרמת הרזרבות הנמוכה במשק". 

בוידאו: הרצאתו של הרצוג בוועידה לאנרגיה וכלכלה

הרצוג נקט בקריטריון של 10% כאזור מסוכן, כלומר כשהרזרבה הזמינה עומדת על פחות מ10% מכלל הביקוש. "ה-1,000 מגה האחרונים במשק החשמל זה יחידות סולר ישנות, לא יעילות, שלא ברור אם כשמניעים אותן הן בכלל מייצרות. כשיורדים מ10% אתה כבר באירוע חמור".  

הרצוג מנה בשנת 2022 שישה אירועים של רזרבה גבולית, אך השנה, הגענו לאותם 6 אירועים תוך 5 חודשים בלבד. "הכתובת הייתה על הקיר. ותיקי הענף זוכרים שהתרענו על כך שנים. זו תוצאה של תכנון לקוי בתכנית הפיתוח של 2018. כתבנו שב-2023 יהיה מחסור בחשמל. זה לא כדי להגיד 'אמרנו לכם', אלא כדי שבתכנון קדימה לא נחזור על אותן הטעויות". 

אירועי רזרבה גבולית במשק החשמל מתחילת השנה (קרדיט: BDO)

הרצוג טוען שתחזית הגידול בביקוש לחשמל נמוכה מדי. כ20% מהרכבים החדשים בישראל הם חשמליים (כולל רכבי פלאג-אין עם סוללה קטנה), מה שמקדים בשנתיים את התחזיות של משרד התחבורה. "אני רוצה לברך את חברת נגה", אמר על שינוי ההערכה שלהם. "אם אז דיברו על 2.8% גידול לשנה, היום נגה מדברים עד 2040 על 3.4% לשנה". 

מעבר לחיזוי נמוך מדי של ביקושי החשמל, הרצוג טוען שיש אשליה של רזרבה, שנובעת מכך שלא משקללים את אתגרי הזמינות והאמינות של אנרגיות מתחדשות, ואת השפעת משבר האקלים המגבירה מצבים של מזג אוויר קיצוני. האיום על אמינות החשמל בולט במיוחד בגלי חום, בשילוב עם אובך.

אגירה מפנלים סולאריים היא לא פתרון מספיק אמין

"יש אמירה כאילו האתגר הוא בשיא ערב, אבל בצהריים יש עודף. המציאות הרבה יותר מורכבת. הזמינות בפועל של אנרגיה מתחדשת בישראל בשעה 14:00, בשעת שיא הביקוש, במאי, היא 10% זמינות בלבד. 90% מההספק המותקן של החשמל הסולארי לא היה זמין. למה ? תראו את תחזית מזג האוויר – שרב עם אובך וסופות חול בדרום וברקים וטפטופים ובסוף גם גשם. אלה חלק מאתגרי משבר האקלים וצריך להיערך לזה.  

זמינות PV ב-27 במאי בצהריים (קרדיט: BDO)

לפי הרצוג, הזמינות הממוצעת בשעות השיא היא 70%, אבל בדיקה של 3 השנים האחרונות העלתה כי במשך 8 חודשים בשנה, 90% מהאנרגיות המתחדשות לא זמינות בגלל תנאי אקלים, דווקא בשעות השמש.

השפעת מזג האוויר על ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות (קרדיט: BDO)

"אגירה לא תעזור כאן. באותו יום שבשעה 14 בצהריים אין לי חשמל מהשמש, אני לא יכול להטעין סוללות בצהריים ואז בערב לא יהיו לי סוללות. אין פתרון קסמים של אגירה. זו אשליה. דווקא בגלל שאנחנו רוצים לקדם אנרגיות מתחדשות בלי לפגוע באמינות החשמל, נושא הרזרבות הרבה יותר חשוב".

הרצוג מבקר את התכנון המקובל, שמניח 90% זמינות של תחנות הכח ושבשעת השיא יש 8% ירידת הספק בגלל מידות החום. "הסתכלנו על נתונים בפועל, כמה הספק זמין יש ביולי-אוגוסט, כשאין תחזוקה מתוכננת של אף תחנה. ב-6% מהמקרים ביולי-אוגוסט 30% מההספק הפוסילי לא זמין. הממוצע הוא סביב 15-20% אי זמינות, אבל מה נעשה ביום של 43 מעלות כשהטמפרטורה משפיעה על הזמינות ומגדילה את הסבירות לתקלה. לכן כל התכנון של הרזרבה מתבסס על אשליה. יש לנו יחידות יצור מיושנות ויחידות עם תוחלת אי זמינות גבוהה מהנורמטיבית והשפעה יותר גבוהה של הטמפרטורות ממה שחשבנו".

"אשליית הרזרבה" – אי זמינות מאולצת של תחנות המופעלות בגז בשל מיעוט ייצור מפחם ומתחדשות (קרדיט: BDO)

הפתרונות: תחנות כח חדשות ויעילות ושינוי רדיקלי של הרגולציה, אך הפרטה היא לא מתכון בטוח

לפי הרצוג, תכנית הפיתוח של של חברת נגה קובעת כי עד 2035, צריך הספק מותקן של 16 ג'יגה-ואט של מתחדשות, וגם 3 ג'יגה-ואט הספק מותקן של אגירה ל-4 שעות, שהם 12 ג'יגה-ואט/שעה. "אנחנו צריכים 4 עד 4.7 ג'יגה-ואט של הספק בתחנות חדשות בגז לעשור הקרוב. מתי נקים אותן אם עכשיו רק מאשרים תכנית פיתוח לרשת? להקים תחנת כח לוקח 7 שנים".  

השינוי הנוסף שמציע הרצוג הוא ביטול הרבה רגולציות במשק החשמל, והחלפתן בשוק משוכלל. "יצרנו תחרות, אבל ממשיכים לנהל את המשק כמשק מתוכנן. כמות הרגולציה וההסדרות – רשות החשמל יושבת כמתכנן מרכזי ואומרת 'אתה תקים תחנה כאן ואתה תמכור לזה או להוא', כך אין תחרות", אומר הרצוג. "לא יוצרים תחרות באמצעות חלוקת השוק למקטעים, אלא הפוך – שוק עמוק של כמה שיותר שחקנים שמתחרים זה בזה. המשק תחרותי, ועלות ההקמה של תחנות כח היא על השחקנים הפרטיים, היא לא מועמסת על תעריף החשמל באופן אוטומטי, כמו במשק מונופוליסטי. במשק תחרותי אנחנו לא מפחדים מעודף היצע, כי עודף היצע מוריד מחירים". 

לדבריו, יש לאפשר לכל גורם להקים תחנות כח כרצונו בכל טכנולוגיה. כל הקמה כזו תמשיך להיות כפופה לאישורים של מוסדות התכנון, אבל לא למכסות ומכרזים של רשות החשמל. "אם תתנו תמריצים כלכליים נכונים, השוק הפרטי ידע לקבל החלטות מושכלות ולספק את ההיצע הנדרש".  

הטענה שהפרטה ושוק פתוח יאפשרו גם מחירים זולים וגם היצע חשמל מספיק סותרת את מה שידוע ממשקי חשמל שהופרטו בעבר. כך למשל חברת אנרון האמריקאית הצליחה ליצור באופן מכוון בעיות היצע, כדי להעלות את מחיר החשמל, מה שהוביל לבסוף לעלטה גדולה בחלק מארצות הברית בשל קריסת הרשת, כמה שנים לפני שקרסה החברה עצמה, בשל הונאה פיננסית ענקית. גם הפרטה במשקים אחרים הובילה לעתים לעליה במחיר החשמל וירידה באמינות האספקה.