למרות שצריכת החשמל אתמול (שישי) הייתה רחוקה מהשיא, הרשת הגיעה לקצה, מה שהוביל לשרשרת הפסקת חשמל יזומות. באמצע שרב כבד, בנקודת השיא 300,000 איש היו מנותקים מחשמל למשך חצי שעה עד כ-3 שעות, לפעמים מספר פעמים ברצף.
הנסיבות לאירוע המפתיע הזה עדיין אינן ברורות לחלוטין. הפסקת חשמל יזומה היא אמצעי הגנה על רשת החשמל, שנדרשת לספק חשמל מעבר ליכולות שלה. ישראלים רבים התוודעו אתמול לראשונה לקיומה של חברת נגה לניהול מערכת החשמל, שאחראית על ההוראות אילו תחנות כח להפעיל ואילו להשבית, בעיקר בשל טענות שהפנו כלפיה נציגים מחברת החשמל.
לפי חברת החשמל, נגה לא הורתה להם להיערך לביקושים הגבוהים שהובילו לעומס החריג. מדובר בטענה מעט תמוהה, מפני בשנה שעברה בשיא הקיץ חברת החשמל סיפקה 14,294 מגה-ואט, כשאתמול שיא הביקוש עמד על 12,549 מגה-ואט בלבד. התקלות המשיכו גם עד שעות הערב המאוחרות, כשהביקוש לחשמל ירד מתחת ל-11,000 מגה-ואט.
בגל החום ב-2020 הרזרבה המשקית כבר ירדה ל-70 מגה-ואט בלבד. אתמול היא הגיעה למינוס 300 מגה-ואט, מה שחייב הפסקות חשמל בהפתעה, ללא אפשרות להתריע עליהן מראש. הדבר היחיד שנותר, הוא "גלגול" ההפסקה מאזור לאזור במדינה, כדי לחלק את המחסור בין אזורי הארץ השונים. בינתיים, לא הכול ידוע לגבי הסיבות להפסקות החשמל, אך חלק מהפרטים כבר ידועים:
התנאים: חום גבוה מכביד על הרשת
חלק מהסיבה לקשיי אספקת החשמל אתמול הן החום. מערכות חשמל עובדות באופן אופטימלי בטמפרטורה של 25 מעלות. חום קיצוני פוגע בכל רכיבי המערכת – עומס השנאים, כבלי הרשת, תפוקת הפנלים הסולאריים ותחנות הכוח הדלקיות. בבית דגן נמדדו אתמול 43.8 מעלות חום ובנגבה 43.7 מעלות חום. טמפרטורות כאלו מורידות את האפקטיביות של כל רכיבי הרשת, ובמקביל גורמות לעלייה בביקוש. החום גם מגדיל את הסבירות לתקלות, אלא שאתמול התרחשו מספר תקלות בו זמנית.
תחנות הכוח: תקלות ואיחורים בלוחות הזמנים
תחנת הכוח דליה הפרטית צמודה לתחנת הכוח צפית של חברת החשמל. כשהוקמה ב-2010 היא הייתה התחנה הפרטית הגדולה בישראל, בהספק של 912 מגה-ואט בעזרת שתי טורבינות. אחת מהן נמצאה בתקלה אתמול, דווקא באחת התחנות ה"צעירות" במשק, מה שהשבית כמחצית מההספק שלה.
קצת אחריה התרחשה תקלה ביחידה ישנה מאוד ומזהמת במיוחד בתחנת אשכול של חברת החשמל, מה שמנע ייצור בהיקף של כ-220 מגה-ואט נוספים. מתקן אגירה שאובה בגלבוע אמור לספק 300 מגה-ואט למשך מספר שעות בהתראה של 90 שניות, אך הוא בתקלה ממושכת שנמשכת כבר מספר חודשים, שלא תוקנה עד כה.
גם תחנת רדינג בתל-אביב, המספקת במצבי ביקוש גבוה 426 מגה-ואט, נמצאת בהשבתה ממושכת לצורך פרויקט מסובך של הסרת אסבסט. מפני שמדובר בתחנה מאוד ישנה, ספק אם תצליח לחזור לייצור חשמל גם בתאריך המיועד ב-2026. יחידת ייצור נוספת בפחם בתחנת רוטנברג באשקלון מושבתת גם היא לצורך הסבה לגז, תהליך שהיה אמור להסתיים בלוח הזמנים המקורי לפני כשנה, אך עד כה חברת החשמל לא מצליחה לבצע את ההסבה. יחידה נוספת נמצאת בשיפוץ. בסך הכול מדובר בעוד 1,130 מגה-ואט שלא זמינים לייצור חשמל.
ההיערכות: חילופי האשמות בין נגה לחברת חשמל
לפי מנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר, נגה לא הורתה לחברה להפעיל שתי יחידות ייצור זמינות בפחם באשקלון ובחדרה, כמעט 950 מגה-ואט הספק בסך הכול, שהיו יכולות למנוע את הפסקות החשמל. בנגה העדיפו שלא להגיב בפומבי לטענות חברת החשמל.
בעבר, מנכ"ל חברת החשמל היה אחראי גם על יחידת ניהול מערכת החשמל, כחלק מהמונופול של החברה. במסגרת הרפורמה בחברת החשמל ותהליך הפרטת היצור, דרשו היצרנים הפרטיים ליישר קו עם המקובל במשקי חשמל מופרטים, ולהוציא מחברת החשמל שתי יחידות: יחידת ניהול המערכת ואגף תכנון ופיתוח טכנולוגיות, שב-2021 עברו לחברה הממשלתית החדשה נגה עם כלל עובדיהן.
המהלך נעשה מחשש שהשארתן בחברת החשמל תטה את פעולתן לטובתה בתחום היצור. כעת חברה ממשלתית חדשה זו היא בעלת הסמכות להורות לחברת החשמל מה להפעיל ומתי. הטענות ששפיגלר מפנה לרגולטור החדש הן בעצם טענות למי שהיו עד לא מזמן עובדי חברת החשמל הכפופים להנהלתה ודומות יותר לסכסוך פנימי, מאשר ניגוד של ממש בין גופים שונים.
החלופה: התפוקה הסולארית הייתה נמוכה
בימים האחרונים התפוקה הסולארית נמצאת בירידה, בעיקר בגלל החום והאובך. חלק מהאובך מצטבר על הפנלים הסולאריים כאבק, שפוגע בתפוקתם עד שיעברו ניקוי.
אתמול, בשיא, סיפקו האנרגיות המתחדשות כ-2,750 מגה-ואט של חשמל. השיא היומי השגרתי בחודשים אפריל ומאי עמד כ-3,350 מגה-ואט, פער של 650 מגה-ואט, כ-20% מהתפוקה. כצפוי מראש בכל יום, התפוקה הסולארית יורדת אחר הצהריים, אך בנגה התקשו להתמודד עם הירידה השגרתית הזו כשמכלול הסיבות לכך עדיין לא מובן לחלוטין.
הסולארי עבד היום לא כזה רע, זה לא הבעיה pic.twitter.com/x4bv8BlgIu
— Omer Raz (@_spez_) June 2, 2023
המספרים מלמדים שהתפוקה הסולארית בפועל, רחוקה מהמספר הנקוב. סך האנרגיות המתחדשות בישראל בסוף 2022, היו 4,795 מגה-ואט, 21% פחות מהצפי של רשות החשמל. לפי הערכות רשות החשמל מלפני שנה, סך ההספק הסולארי כיום אמור היה להגיע ליותר מ-5,800 מגה-ואט בסוף השנה. גם אם מותקנים כיום רק כ-4,500 מגה-ואט, הספק שיא של 3,350 מגה-ואט מעיד על התקנה לא אופטימלית של הפנלים הקיימים או תחזוקה לקויה. אתמול, התפוקה הגיעה לסדר גודל של כ-60% בלבד מסך ההספק המותקן.
מתקני אגירת חשמל, לכשיותקנו בישראל, יוכלו לסייע לייצב את אספקת החשמל, ולהקטין את הבעיה היומית של הירידה בייצור הסולארי עם שקיעת השמש, אך אין ביכולתם לטפל בירידת הייצור הסולארי עצמו, כשהשמש בשמיים.
האם יהיו עוד הפסקות חשמל הקיץ?
אם יתרחש קיץ חם יותר לעומת שנה שעברה, אין כמעט סיכוי למנוע הפסקות חשמל גדולות נוספות. אלא אם, בדרך נס, מספר תחנות כח דלקיות מזהמות יחזרו לכשירות, מתקן האגירה בגלבוע יתוקן וחברת החשמל תצליח להתגבר על מכלול העיכובים בהחלפת יחידות פחמיות מיושנות בחדרה בתחנת כח חדשה בגז, סביר להניח שבמהלך הקיץ יהיו עוד תקלות בתחנות כח, והן יגרמו להפסקות חשמל נוספות.
בשעת חירום, חברת החשמל תגדיל את השימוש בהסדרי השלה, בהם מנתקים צרכני חשמל גדולים כמו חברת מקורות ומפעלים גדולים מהרשת, תמורת פיצוי כספי משמעותי. לשימוש בהסדרים אלו יש גבול, שכן בעייתי להשתמש בהם באופן שיפגע בשירותים חיוניים אחרים כמו אספקת המים.
החיסכון עולה ביוקר
בשנת 2017 פורסם דו"ח מבקר המדינה, המעיד על בניית תחנות כח בעודף. הבזבוז נאמד ב-4.2 מיליארד שקלים לאורך 7 שנים. החישוב היה פשוט: שר האנרגיה קבע ב-2011 יעד של 20% הספק מותקן מעל שיא הביקוש, כאשר ההספק המותקן היה 30% ויותר.
ברשות החשמל הסבירו את הצורך בבניית תחנות נוספות בהפרטת הייצור. בעוד שניתן להטיל על חברה ממשלתית להקים תחנות כח, לא ניתן לאלץ זכיין פרטי לבצע זאת, ולכן חייב להיות מלאי תכנוני של תחנות כח זמינות, כך שתמיד יהיו די יזמים שמוכנים לעשות זאת.
הפרטות חשמל במדינות אחרות כבר הובילו לכישלונות וניתוקי חשמל רחבי היקף, אך מוקד הבעיה אינו נמצא דווקא ביצור הפרטי בפני עצמו, אלא בתכנון ובפיקוח, שנשאר ציבורי. הרצון לחסוך בעלויות, מוביל ליתירות נמוכה מדי, בצי תחנות ישן מדי, שלא מצליח להתמודד עם השינויים בביקוש והתגברות עוצמת אירועי מזג האוויר הקיצוני.
הצלחת המאבקים הסביבתיים הורידה את הייצור
ב-2017, קיבלה ממשלת ישראל החלטה מוסווית, בכותרת מטעה: 'עידוד מאגרי הגז הקטנים ובינוניים והכרזה על שעת חירום במשק הגז הטבעי' שלמעשה עסקה בהליך מהיר לתכנון תחנות כח פרטיות. ההחלטה עוררה הסתערות של יזמים על המגזר הכפרי, במטרה להשיג הסכמי 'זיקה לקרקע' שמזכים בתכנון מהיר. משרד האנרגיה המשיך לדחוף לתכנון תחנות כח, אך עורר התנגדות נרחבת של תושבים ורשויות מקומיות, שלא רצו בהקמת תחנת כח מזהמת בסביבתם, כמו גם מצד המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות.
ההתנגדות הייתה אפקטיבית מאוד, ורוב התחנות לא אושרו. יתרה מכך, המדינה ביטלה תכניות להקמת תחנות כח על אדמות מדינה, בעיקר בשל העלאת היעדים לשימוש באנרגיות מתחדשות, של 30% מיצור החשמל בשנת 2030, יעד שנראה פחות ופחות ריאלי, כיום ב-2023, עם מעט מעל 10% של ייצור החשמל בלבד מאנרגיות מתחדשות.
אסף אילת, יו"ר רשות החשמל לשעבר, אמר ל"דבר" לקראת פרישתו ב-2020, כי העדיף להאריך את חייהן של תחנות כח ותיקות, על פני בניית תחנות כח חדשות ביתר. כיום, כשהפיגור באנרגיות מתחדשות גדול, ותחנות מיושנות קורסות בתדירות גבוהה, או מסתבכות בפרויקטים ארוכים מדי של שחלוף או הסבה, נראה שמדיניות זו כושלת.
בחינת סך ההספק המותקן במשק באופן מתמטי היא פשוט שגויה. יחידות ייצור חייבות בתחזוקה שוטפת, ויחידות ישנות אינן אמינות. חלק מהיחידות מספקות חשמל רק בסולר, ומוטב כלכלית ובריאותית שלא להפעיל אותן כלל. בניית תחנת כוח חדשות ויעילות בזמן, הייתה עשויה לאפשר חשמל נקי יותר, ובה בעת חשמל אמין יותר וגם זול יותר.
לא מדובר בדחיקה החוצה של אנרגיות מתחדשות, שתמיד מקבלות עדיפות ברשת אם הן מצליחות לפעול, אלא דווקא בדחיקה החוצה של הפחם, הדלק הכי מזהם שיש ברשת, שהתייקר בשנתיים האחרונות כמעט פי 3, ותרם תרומה מכרעת לייקור החשמל בישראל בכ-20%, והגברת זיהום האוויר.
עיצוב מדיניות בהיקף הזה לוקח שנים ארוכות ולא ניתן לשנות כיוון אם בכלל בזמן קצר. כך יש לבחון גם את הודעת שר האנרגיה ישראל כ"ץ אתמול, שהאשים את הסחבת בממשלה הקודמת.
השבוע העברתי החלטת ממשלה בתחום תוספת ייצור למשק החשמל, אחרי שהממשלה הקודמת נמנעה מקבלת החלטות בשל לחצים שונים. כפי שראינו גם היום, משק החשמל מצוי במשבר קשה ובכוונתי לפעול להביא בקרוב החלטות נוספות לשינוי המצב.
שבת שלום ????????
— ישראל כ”ץ Israel Katz (@Israel_katz) June 2, 2023
בפועל, מדובר במדיניות רצופה, החל מכהונתו של השר שטייניץ מהליכוד, השר כ"ץ שהחליפו, קארין אלהרר (יש עתיד) בממשלה הקודמת ושוב השר כ"ץ כעת. כ"ץ הוא זה שדחף לאשר את התכנון של 2 תחנות כח בלבד, מתוכן רק אחת ריאלית להקמה בשנים הקרובות, כשהמועצה הארצית לתכנון ובניה המליצה לאשר 4 תחנות כח, כנראה בשל לחצים פוליטיים ומוניציפליים.
הימנעות זו גם תייקר את החשמל מהתחנה, כי היא מונעת מכרז כלכלי בין מספר יזמים על הזכות להיות המקים של תחנת הכח הבאה, תמורת החזר כספים להורדת תעריף החשמל. במצב הנוכחי, של בניית תחנות כח באופן מינימלי, יווצרו יותר ויותר שעות בשנה שתחנות כח פרטיות יהנו ממצב של מונופול בפועל, כשבמשק לא מונהג מחיר מקסימום לייצור חשמל.
תיקון המדיניות ייקח שנים
בניית תחנות כח בגז תספק אמינות למשק החשמל, ואילו התקנת פנלים סולאריים יכולה לצמצם את השימוש בהן, אך עדיין מתקשה להחליף את עצם הצורך בניית התחנות ברמת אמינות מספקת.
במקום זאת, משק החשמל בישראל סובל מהרע שבכל העולמות – רשת חשמל סתומה, תכנית פיתוח הרשת החדשה עוד לא אושרה, התקנה איטית מדי של אנרגיות מתחדשות ואגירה וצי תחנות כח שחלק נכבד ממנו מיושן, מזהם במיוחד ולא מספיק אמין.
תיקון המדיניות, אם יתרחש, יימשך מספר שנים ועד אז אמינות החשמל בישראל צפויה לרדת. מדובר בחדשות גרועות במיוחד לא רק למשתמשים במכשירי חשמל מצילי חיים, אלא למרבית האזרחים, שעלולים להיתקע במעלית.
התמגנות מקומית ברמת פתרון אגירת חשמל או גנרטור חירום למשק הבית או לבניין היא יקרה ולא תהיה זמינה לרוב האזרחים. הפעולה האפקטיבית היחידה לשיפור המצב בכללותו היא התגייסות של גופי המדינה למימוש אחריותם על אספקת חשמל אמינה לאזרחים.
