מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, הציג היום (שלישי), בדיון של המועצה הארצית לתכנון ובנייה את כלל התכניות של המשרד לייצור חשמל בגז, בשלבים השונים שלהן. סך התכניות שהמשרד מקדם צפויות להפיק כ-7,000 מגה-ואט, מהן אושרו תכנונית כבר 1,525 מגה-ואט בתחנת שורק (675 מגה-ואט) ובהרחבת תחנת דליה (850 מגה-ואט).

תחנות כוח מתוכננות (מתוך מצגת משרד האנרגיה למועצה הארצית לתכנון ובניה)

על פי אדירי, בכוונת המשרד להגיע לאישור תכנוני של 4,000 מגה-ואט. בשלב ראשון, יוקמו מתקנים ל-1,400 מגה-ואט, באמצעות מכרז תחרותי שיפחית את עלות תשלומי הזמינות לתחנות החדשות.

בנוסף, מקדמת תכנית לסגירת ארבע יחידות ייצור פחמיות בחדרה (1,440 מגה-ואט) והחלפתן בשתי יחידות בגז באותו מתחם (1,280 מגה-ואט). יחידות פחמיות אחרות מתוכננות לעבור הסבה לגז, אף שהן מיושנות מאוד ולא יעילות.

את הצורך בבנייה נוספת של תחנות כוח הסביר אדירי בחובה לשמור על אמינות אספקת החשמל. "אם יקרה פה מה שקרה בקליפורניה, אנשים לא יסמכו על רשת החשמל", טען, "לא יהיה אפשר לקדם רכבת חשמלית, לא יקנו מכוניות חשמליות וכן יקנו גנרטורים מזהמים לבתים".

במקביל לתכניות אלו, יש תחנות שנמצאות כבר בהקמה או בהרצה: תחנת באר טוביה, בהיקף של 451 מגה-ואט, ושתי תחנות לשימוש בזמני שיא: אתגל באשדוד וצומת אנרגיה ליד צומת פלוגות, שאמורות לספק ביחד 582 מגה-ואט.

תחנות לזמני שיא ('פיקריות') נמצאות בשימוש מאות שעות בלבד מדי בשנה. החשמל מהן יקר ומזהם יותר, והן נדרשות רק בזכות יכולת ההתנעה המהירה יחסית שלהן. ברחבי העולם החלו לבטל פרויקטים מסוג זה ולהחליפם במתקני אגירה בסוללות. חלופה מהירה יותר, זולה יותר, מזהמת פחות,  ובעלת אפשרות להיטען מתחנות כוח קיימות, ללא צורך בהקמת קווי הולכה חדשים. בישראל אין עדיין הסדרה למתקנים כאלו בהיקף גדול.

בכמה מדובר בסך הכל?

סך היחידות החדשות, בניכוי סגירת היחידות הפחמיות, יניבו תוספת של לפחות 1,900 מגה-ואט בגז על הקיים כיום.

עם זאת, צריך לקחת בחשבון את העדיפות המובנית לשימוש באנרגיות מתחדשות, שגם הן נבנות בקצב מהיר, לצד שיקולי סדר העמסה. כלומר, השימוש בתחנות חדשות יבוא קודם כל על חשבון השימוש במתקנים הישנים ביותר ברשת, שהם גם הכי פחות יעילים.

לכן, אין ודאות שתוספת תחנות כוח חדשות בגז תגרום לתוספת מצרפית של פליטת זיהום וגזי חממה.

שורה צפופה, וגדלה, של מתנגדים

את ההתנגדות להקמת תחנות הכוח בגז מובילים המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות. נועם הירש, מנהל תחום ארצי, תכנון ובנייה במשרד הבריאות, אמר בדיון כי "גז הוא טוב יותר מפחם, אבל עדיין מסכן את בריאות הציבור וצריך לצמצם את השימוש בו באופן דרסטי. צריך להגדיל את היעדים למעבר ל-30% אנרגיות מתחדשות ב-2030".

ד"ר גיל פרואקטור, מנהל תחום אנרגיה ושינויי אקלים במשרד להגנת הסביבה, חזר על עמדת משרדו, לפיה ניתן להגיע גם לניתן להגיע לכ-40% אנרגיה מתחדשת בתוך השטח הבנוי, בלי הקצאת קרקעות נוספת.

במידה מסוימת, התביעה להעלות את היעדים כעת היא "הוצאת קיטור" בלבד, משום שהיעד של 30% אנרגיות מתחדשות כבר נקבע בהחלטת ממשלה טרייה, שקבעה מועד בחינה מחדש רק בסוף 2024.

להתנגדות לתחנות בגז הצטרפו לא רק ארגוני הסביבה, אלא גם מרכז השלטון המקומי, פורום ה-15 (פורום הערים העצמאיות), וראשי רשויות נוספים.

יגאל להב, יו"ר מועצת קרני שומרון: "בן גוריון החליט שאין לאשר בית ללא דוד שמש. מאז לא עושים שום דבר מבחינת חובת התכנון. אנחנו יכולים לייצר 220 מגה-ואט על גגות, במקום ביישובים בשרון. במקום תחנת ריינדיר (תחנת הכוח הפרטית הגדולה בארץ, שאמורה לקום סמוך לכפר סבא, א.ר). אפשר ללכת רק על גגות קיימים, ולהיכנס מתחת לאלונקה". יש לציין כי תחנת "השלום" של חברת ריינדיר אמורה לספק, לפחות, 850 מגה-ואט.

הפקת חשמל בשטחים מובנים (מתוך מצגת משרד האנרגיה למועצה הארצית לתכנון ובניה)

יוני ספיר, יו"ר עמותת 'שומרי הבית': "אני רוצה לברך את משרד האנרגיה ורשות החשמל על ההתקדמות לעומת החלטות קודמות. עם זאת, התכנית הנוכחית לא תגרום להקטנה של פליטות הפחמן אחרי 2030, ולא מתחשבת בפליטות מתאן. זה חשוב לא רק מסיבה מוסרית, אלא בגלל המגמות העולמיות של השתת מס פחמן. כך לא נוכל להיות תחרותיים בשווקי היעד שלנו".