כ-60 מפגינות ומפגינים הגיעו היום (שבת) אחר הצהריים לצומת כישור, שבו נרצחה אתמול שרית אחמד בת ה-18, ככל הנראה בגלל זהותה המינית.
המשתתפים הניחו נרות זיכרון ודגלי גאווה על הסלעים, וכמה פעילים נשאו דברים והניחו פרחים. הפעילים שרו את השירים "אני ואתה נשנה את העולם" ו"מי האיש החפץ חיים".
"אני נגד אלימות ורצח של אנשים", אומרת מולדניא מהכפר הדרוזי ירכא. " אני לא לסבית אבל הם לא מפריעים לי, ובגלל זה באתי. כאב לי כששמעתי. אנחנו חייבים לעזור להם כדי שיהיו חופשיים. אח שלה לא יכול לשפוט אותה. זה בן אדם בסוף, חייבים לקבל אותו".
"הגענו לפה מתוך עצב עמוק ותחושה שאנחנו רוצות לעשות משהו עם העצב הזה", אומרת ל'דבר' ירדן, אחת המפגינות. "זו הצטלבות של מאבקים", אומרת זוגתה אחינועם. "גם הפשיעה בחברה הערבית, האלימות המטורפת וההזנחה, גם המאבק הלהט"בי שהוא חלק מהחיים שלנו, גם הפריפריה וגם אלימות כלפי נשים. יש משהו בהתארגנויות האלו שמאוד קורא לנו".
"בתקופה האחרונה יש תחושה שהכול עולה מדרגה", אומרת ירדן, "גם האלימות באופן כללי, גם בחברה הערבית, גם להט"בופוביה".
מפגינה נוספת בת 37 שהעדיפה לא להזדהות אמרה: "עד לפני הקורונה הייתי הולכת למצעד הגאווה בשמחה. זה היה היום החגיגי שלי, שאלתי את עצמי למה צריך מצעד. לא הבנתי, עד אתמול. קמתי בבוקר והלב שלי נקרע, ועכשיו אני אחזור לצעוד. זה לא ממקום של אושר, אלא ההפך הגמור. מרכך את הלב לדעת שאני לא לבד. הלוואי שלא היינו צריכים להיפגש כאן. הלהט"בופוביה פה. האור נהיה חזק, וגם החושך נהיה חזק".
בתום אירוע הזיכרון, השחיתו צעירים דרוזים מהאזור את האנדרטה המאולתרת. דגלי הגאווה נקרעו, תמונותיה של אחמד שנרצחה רק יממה לפני כן באותו המקום – נקרעו לקול קריאות שמחה, ועציצים שהניחו המפגינים נדרסו על ידי ידי המכוניות. כוחות המשטרה ששהו במקום לאורך המחאה עזבו, וכתב ערוץ 13 עלי מוגרבי שסיקר את האירוע אוים והותקף.
