ועידת ארגון העבודה הבינלאומי של האו"ם ציינה אתמול (שני) את היום הבינלאומי למאבק בעבודת ילדים. מהדיון המיוחד שהתקיים בנוכחות נציגי ממשלות, ארגוני עובדים וארגוני מעסיקים מרחבי העולם, יצאה קריאה לטיפול הוליסטי בסוגייה של עבודת ילדים.
בדיון שהתקיים במליאת הוועידה הוצגו נתונים מטרידים מהדו"ח הארבע-שנתי בנושא עבודת ילדים, אותו פרסמו ארגון העבודה הבינ"ל וקרן יוניצף של האו"ם ב-2021. לפי הדו"ח, לאחר 20 שנים של צמצום מספר הילדים העובדים בעולם, נרשמה לראשונה עלייה במספרם ביחס לדו"ח הקודם מ-2017, ומספר הילדים העובדים ברחבי העולם הוערך בכ-160 מיליון. המשמעות היא שאחד מכל עשרה ילדים עובד לפרנסת משפחתו. מחצית מהם, כ-80 מיליון, מצויים בתנאים המסוכנים ביותר של עבודת ילדים, תוך איום ממשי על בריאותם הפיזית והנפשית.
מנתוני ILO ו-UNICEF עולה ש-70% מהילדים המועסקים ברחבי העולם, כ-112 מיליון, עובדים בחקלאות. בין השנים 2016 ו-2020 בלבד, עלה מספר הילדים שהועסקו בחקלאות ב-4 מיליון.
בארגון העבודה הבינ"ל מדגישים שמאז שנת 2000, במשך כמעט שני עשורים, העולם התקדם בהתמדה במגמה של הפחתה בעבודת ילדים. אלא שבמהלך השנים האחרונות, סכסוכים, משברים ומגפת הקורונה שינו את המגמה. עקב צמיחה כלכלית לא מספקת ולא מכילה דיה יותר משפחות נדחפו לעוני, ומיליוני ילדים נוספים נדחקו לעבודה בניסיון להפיג את הלחץ.
"עבודה הגונה למבוגרים תאפשר להם לשלוח את ילדיהם לבית הספר ולא לעבודה"
לדברי מנכ"ל ארגון העבודה הבין-לאומי, גילברט פ. הונגבו, עבודת ילדים מתרחשת רק לעתים רחוקות כתוצאה מהורות רעה או חוסר אכפתיות. לרוב היא נובעת מחוסר בצדק חברתי. לדבריו, התרופה לעבודת ילדים, המונעת מעוני, היא עבודה הגונה למבוגרים, שתאפשר להם לפרנס את משפחותיהם ולשלוח את ילדיהם לבית הספר, ולא לעבודה.
"עבודה הוגנת פירושה הפסקת עבודת כפייה, יצירת מקומות עבודה בטוחים ובריאים, ומתן אפשרות לעובדים להתארגן ולהשמיע את צרכיהם", אמר הונגבו, והוסיף: "המשמעות היא לשים קץ לאפליה – מכיוון שעבודת ילדים משפיעה לעתים קרובות על קבוצות מודרות".
"עלינו להגביר את המאבק שלנו בעבודת ילדים, על ידי הרחבת התמיכה בצדק חברתי לכל. אם נעשה זאת, הפסקת עבודת ילדים תהיה בהישג יד. עבודתם חורגת מדרישות הבטיחות והרווחה. היא עלולה לפגוע בבריאותם ולערער את השכלתם, להנציח את העוני ואת חוסר הביטחון התזונתי. ביטול עבודת ילדים הוא אבן יסוד בשאיפה לצדק חברתי, שבאמצעותו כל עובד יכול לתבוע בחופשיות ועל בסיס שוויון הזדמנויות ויחס את חלקו ההוגן בעושר שסייע לייצר."
בשנה שעברה אימץ ארגון העבודה הבינלאומי את מסמך דרבן: קריאה לפעולה, במסגרתו הסכימו המדינות החברות בארגון להגיע ליעד של ביטול כל עבודת ילדים עד 2025 ולביטול העבדות בעולם עד 2030, כפי שמתואר ביעד 8.7 של יעדי הפיתוח בר קיימא של האו"ם.
מסמך דרבן עוסק גם במחויבות ליצירת רשת ביטחון חברתי עבור ילדים בכל העולם. אלא ש-74% מהילדים מתחת לגיל 14 ברחבי העולם עדיין אינם זכאים לשום תמיכה ממשלתית או אחרת.
הניסיון המשותף של חברי ארגון העבודה הבין לאומי בהתמודדות עם עבודת ילדים במהלך שלושת העשורים האחרונים הוכיח שניתן לבטל את עבודת ילדים, אם מטפלים בשורשי הבעיה. האמצעים להתמודדות כזו כוללים: הקמה ויישום של מסגרת משפטית חזקה, המבוססת על תקנים בינלאומיים לעבודה ודיאלוג חברתי; מתן גישה אוניברסלית לחינוך באיכות טובה ולהגנה חברתית; וכן צעדים ישירים להקלת העוני, אי השוויון וחוסר הביטחון הכלכלי. לצד אלה יש לקדם עבודה הגונה לעובדים מבוגרים.
"יש עוד 160 מיליון ילדים ברחבי העולם שעדיין מחכים"
קינסו קומר, פעיל במאבק למניעת עבודת ילדים מהודו, הוא בעצמו שורד עבודת ילדים. במליאת הוועידה קרא קומר לנציגי המדינות להתעורר: "כמה זמן נדרשים 160 מיליון הילדים העובדים ברחבי העולם להמתין עד שתעצרו את זה?"
קומר העיד בפני הוועידה על חוויותיו כילד עובד. "לפני 19 שנים, כשהייתי בן 6 וחצי, כבר עבדתי ברחיצת מכוניות. היום אנחנו עושים בהודו פעולות עצומות לחיסול עבודת ילדים ולהצלת ילדים מגורל אכזר שכזה. רק בשבוע האחרון ניצלו 1370 נוספים. אלה לא מספרים, אלה חיים. אני אחד מהם והילדות שלי ניצלה. אבל יש עוד 160 מיליון ילדים ברחבי העולם שעדיין מחכים. לי היתה אפשרות לחינוך שמאפשרת לי לעמוד מולכם היום. ילדים כמוני שהם ניצולי מערכת העבדות, פועלים כיום להציל ילדים אחרים מעבודת ילדים, נישואי ילדים ועבדות ילדים."
"כמה זמן הם יחכו למבוגרים לממש את אחריותם?", דרש קומר במליאת הוועידה, והוסיף: "ב-2016 החל בהודו קמפיין בהובלת צעירים שנלחמים על חיי הילדים. הם מבקשים ודורשים לחסל את עבודת הילדים, אבל הם צריכים את הפעולה שלכם. רק פעולה מיידית וברורה שלכם תעצור את זה.
"אין מחסור במשאבים בעולם. יש מחסור ברצון פוליטי"
לדבריו של קומר הצטרף גם זוכה פרס נובל לשלום קאליש סתיארת'י, שפועל כבר שנים רבות להצלת ילדים מעבודה בגיל צעיר, ואף היה זה שהציל את קומר מגורל מר של עבודה כילד. "בצעדה הגלובלית שארגנו בבמסגרת המאבק בעבודת ילדים", אמר, "עלה לבמה ילד מנפאל ואיתגר את המבוגרים: 'האם העולם כה עני עד כדי שלא ניתן להוציא מידי הילדים את כלי הנשק וכלי העבודה, ולתת לנו ספרים וצעצועים?'"
"אנחנו יודעים שהעולם לא עני. אין מחסור במשאבים בעולם. יש מחסור ברצון פוליטי. כבר למדנו כיצד לצמצם ולהביא לחיסול של התופעה הנפשעת הזאת. למדנו איך לעשות את זה. אין לי דבר חדש ללמד בנושא. פשוט צריך להמשיך לעשות. אין הצדקה לעלייה במספר הילדים העובדים. העובדה שמספרם עולה דורשת התבוננות פנימית. כל היושבים פה יודעים איך לעצור את זה, ואין לאף אחד תירוץ טוב."
"צדק חברתי צריך לעשות, לא לדבר. אם כל כך הרבה מדינות סובלות מאי צדק חברתי זה, עלינו לשאול את עצמנו האם אנחנו באמת מכוונים לכך. 10,000 ילדים באפריקה נדחפים לעבודה מידי יום. ובכל יום העולם נהיה עשיר יותר ב-10 מיליארד דולר. מספר הילדים העובדים באפריקה גדול ממספר הילדים בכל אירופה. תעשו בעצמכם את החשבון. כולנו משתמשים בטלפונים ניידים, מחשבים ניידים ומכוניות חשמליות. אבל הסוללות מיוצרות מחומר שכורים במכרות באפריקה. ילדים עובדים במכרות בתנאים קשים' ואתם שמחים על האנרגיה הירוקה שלכם."
"ראינו במדינות רבות שנעשתה עבודה טובה וחשובה. האנשים שנשארים מאחור צריכים צדק חברתי, ועלינו מוטל לתת להם כל מה שצריך. אסור לנו להתעלם מהילדים, שהם באחריותם של המבוגרים. 160 מיליון ילדים מסתכלים עליכם. אלה הילדים שלכם. תחשבו כאמהות, אבות, אחים ואחיות. תחשבו כילדים שקוראים לכם לפעול."
