עובדי מערך הכבאות יחלו מחר (רביעי) בעיצומים בעקבות טענות לעיכובים של משרד האוצר במשא ומתן לקידום ההסכם הקיבוצי במערך, הנמשך כבר למעלה משנתיים.
הסכם השכר האחרון במערך כבאות הסתיים ב-2017, אולם לטענת העובדים, פקידי האוצר מבקשים לפגוע בשכרם באופן חד צדדי במקום לשבת עם הכבאים למשא ומתן. זאת, בשעה שמערך הכבאות נמצא במחסור של כבאים בעקבות עזיבות על רקע תנאי העבודה הנמוכים.
בשלב הראשון של העיצומים לא יונפקו טפסי 4 למבנים חדשים, לא יינתנו אישורים לרישוי עסקים ולא יינתנו אישורים לאירועים חד פעמיים. בכל המקרים הללו, יצאו מפקחי מניעת הדליקות לביקורות, ויעבירו את דו"חות הביקורת ללקוחות – אך לא ימשיכו טיפול למתן אישור. בנוסף, לא יבוצעו עבודות תחזוקה בתחנות, לא יבוצעו טיפולים שבועיים ברכבי הכיבוי ובתחנות (למעט מערכות בטיחות). הכבאים לא ייקחו חלק באבטחת אירועים ברחבי הארץ לרבות פסטיבלים והופעות. עם זאת, תוקם ועדת חריגים של הסתדרות המעו"ף שתידון באופן פרטני בכל בקשה שתוצג בפניה.
מארגון הכבאים נמסר: "מדינת ישראל סובלת ממחסור אקוטי בכבאים. היחס של כבאי לנפש עומד על רבע מהמקובל במדינות OECD – רבע מהנחוץ לצורך מתן מענה סביר לצרכי האוכלוסיה ותנאי השטח בישראל. 1800 כבאים במקום 7000 כנדרש. הסיבה למחסור נעוצה בתנאי העבודה הקשים, ריבוי הפציעות, מחלות המקצוע, ותנאי ההעסקה והשכר הירודים. נסיונות גיוס הכבאים של השנים האחרונות כשלו, ומערך הכבאות סובל מעזיבה משמעותית של עובדים שהכשרתם ארוכה ויקרה. כך, מאז 2018 המערך גדל ב-48 כבאים בלבד, על רקע העזיבה המשמעותית. גם עשרות מפקחי מניעת דלקות עזבו בשל השכר הנמוך וחדשים אינם מצטרפים. מאות עובדים פצועים מתאונות עבודה, סובלים ממחלות מקצוע ופוסט טראומה, והמערך לא מטפל בדברים. העובדים נופלים בין הכסאות".
״אנו קוראים לנציגי האוצר לשבת עם נציגי ההסתדרות וארגון העובדים ולקיים מו״מ בתום לב ולהבין את הייחודיות של המקצוע. עובדי הכבאות כולם מסכנים את חייהם, הם מפתחים מחלות ותוחלת החיים שלהם קצרה מהציבור הרחב. מחיר החיים שלהם הוא לא שכר מינימום״.
לפני שבוע פנה יו"ר הסתדרות המעו"ף גיל בר-טל לשרי האוצר וביטחון הפנים בדרישה שיתערבו במשבר המתהווה בכבאות. לטענתו, במקום לשבת ולקדם את המשא ומתן להסכם הקיבוצי, פועלים פקידי האוצר בחודשים האחרונים באופן אינטנסיבי על מנת לאתר 'חריגות שכר' לכאורה בקרב עובדי הכבאות ולגרוע אותן באופן חד צדדי, ללא קיום שימועים לעובדים, תוך התכחשות להסכמות קודמות בכל הנוגע לשמירת שכר, ובמטרה להשתמש בכך ככלי ניגוח כנגד הכבאים. זאת, שעה שדווקא המדינה עצמה חבה לכבאים סכומי כסף משמעותיים מכוח הסכמים קיבוציים קודמים שלא יושמו בפועל – לרבות תשלומים בגין כספי רווחה, דמי ארוחות ויתרת תוספת מההסכם הקיבוצי הקודם שלא שולמו.
"התנהלות המדינה סביב נושא זה הינה לא ראויה בלשון המעטה. בשעה שהכבאים נלחמים באש – נלחמים בשכר הכבאים" כתב בר-טל, והוסיף כי מדובר במעסיק הגדול ביותר במשק, שלו חובת תום לב מוגברת כלפי עובדיו. "הכבאים מסכנים את חייהם, תוחלת חייהם קצרה ב-10 שנים בממוצע, סובלים מסיכוני מקצוע, מחלות מקצוע, בעיות בריאותיות, נפשיות, פוסט טראומה, משמרות ארוכות וימים ארוכים ללא שינה. הייתי מצפה כי לאור אלה התייחסות המעסיק אליהם תהיה בכפפות של משי מתוך רגישות והתחשבות, כבוד והערכה".
