חברת דואר ישראל מאיימת לפנות לבג"ץ נגד שר התקשורת שלמה קרעי, לאחר שזימן לשימוע לפני פיטורים את יו"ר החברה מישאל וקנין. לפי מכתב ששלחו עורכי הדין גיורא ארדינסט, עמיחי ורסטיל ואוהד מייזליק מטעם דואר ישראל, ההדחה נובעת מטעמים פוליטיים והיא בלתי חוקית.  

עורכי הדין מציינים כי כבר ב-14 במרץ, קבע שר התקשורת קרעי שיחה לא מתוכננת בארבע עיניים עם וקנין והודיע לו כי בכוונתו להדיחו בשל אובדן אמון. בשיחה זו לא ציין השר שיקולים נוספים. 

בשבועות האחרונים צירף קרעי נימוקים לרצונו בהדחה, כמו פגיעה בשירותי הדואר לפריפריה, רמות שירות לקויה באופן כללי, התנהלות כספית שגויה, והשקעות נמוכות מהדרוש לשיפור השירות. 

עורכי הדין מונים שורה של גורמי ממשלה המתנגדים להדחה, ותומכים בתכנית השר הקודם יועז הנדל, לקדם את תכנית ההבראה בחברה, בכדי להביא להפרטה מלאה של דואר ישראל: מנכ"ל משרד האוצר, רשות החברות הממשלתיות, החשב הכללי וחברי דירקטוריון הדואר. בנוסף, גם הבנקים המממנים של הדואר חוששים מהחלפת יו"ר באמצע תכנית הבראה והיערכות להפרטה, ועלולים להקטין את קווי האשראי של החברה.  

קרעי נחוש לבצע את ההדחה 

השר קרעי שלח אתמול מכתב ליו"ר וקנין, ובו כתב שכבר ב-14 במרץ טען בפני וקנין כי רמת השירות בדואר ירודה והדבר ניכר בירידה באמון הציבור בחברה. קרעי מציין כי עמדת רשות החברות הממשלתיות תמוהה, והיא מתעלמת מ"רמת שירות ירודה שנובעת מניהול כושל".

קרעי פרט פגמים לכאורה בהתנהלות של וקנין, בהם אי קבלת החלטות לגבי מעקב אחר רמת השירות, כשבשנת 2022 התקבלו 300 אלף תלונות על הדואר, כ-1,000 תלונות ליום. קרעי מאשים את וקנין בכך שהדירקטוריון לא פעל ליצירת מנועי צמיחה, וכן בהתמשכות הדיונים מאז ההכרזה על תכנית ההבראה ועד לחתימתה כעבור חצי שנה. ביקורת נוספת נוגעת לירידה בהכנסות הדואר מסחר מקוון, למרות ששוק זה נמצא בצמיחה בישראל ובעולם.  

את השיפור במצב הכספי של הדואר מסביר קרעי בשינויי רגולציה, כמו היתרים לייקר את שירותי הדואר, עליית הריבית ששיפרה את הכנסות בנק הדואר, ולא בניהול מקצועי.  

בסיום המכתב כתב קרעי לוקנין "אני סבור כי אין לדירקטוריון החברה בראשותך את היכולת להביא לסיום מוצלח של תכנית ההבראה ולהפרטת החברה באופן מהיר ומוצלח ותוך מתן שירות ראוי לציבור בכלל ולאוכלוסיות החלשות בפרט". 

הקרב על ההפרטה: מה רוצה קרעי ומה רוצה האוצר? 

השר קרעי גם גרם להורדה מסדר היום של הפרטת הדואר מוועדת השרים להפרטה, לטענתו בשל אי הסכמה לגבי צו האינטרסים החיוניים של המדינה בחברת דואר ישראל ובבנק הדואר.  

אם יצליח קרעי להדיח את וקנין, והחברה תמשיך בתהליך ההפרטה, וקנין עשוי להישאר בכל מקרה עד ההפרטה, או שהחברה תישאר ללא יו"ר דירקטוריון. כך או כך, הרוכש העתידי ימנה אנשים לפי ראות עיניו כשתתבצע הרכישה, מה שבממשלה מקווים שיקרה בהקדם.

במשרד האוצר רוצים לקדם את ההפרטה בעיקר כדי לנתק את הדואר מזיקה לתקציב המדינה. תכנית הסיוע האחרונה של המדינה עלתה 1.8 מיליארד שקלים, כשחלק גדול נועד לממן פרישת עובדים, ולא לקידום שירותי הדואר לציבור. לאחר ההפרטה, תתקשה המדינה לשנות את רישיון הדואר ואת דרישות איכות השירות, מה שיעניק לרוכש העתידי עילה לדרישת פיצויים שאין בכוונת האוצר להעניק.  

מנגד, וקנין עצמו תומך בהפרטה, כדי לנתק את הזיקה בין חברת הדואר למינויים פוליטיים דבר שלדעתו גרם נזק מתמשך וארוך שנים לחברה, כולל העסקת יתר של עובדים והעסקת בכירים חסרי כישורי ניהול מתאימים, שזכו לג'וב בזכות קשרים פוליטיים.  

הליך ההפרטה דורש כמה משוכות: קביעת צו אינטרסים חיוניים של המדינה בדואר ישראל ובבנק הדואר, אישור ועדת השרים להפרטה ואישור בוועדת השרים של הכנסת.  

למעשה, דואר ישראל עדיין נמצא במצב מאוד מסוכן מבחינה כלכלית, גם אחרי 2 תכניות הבראה גדולות בעשור האחרון ודורש השקעות נוספות באוטומציה ופיתוח עסקי – השקעה שמשרד האוצר לא מעוניין לבצע, ומכאן התלות של עתיד החברה ברוכש פרטי, שיהיה מוכן לבצע השקעות של מאות מיליוני שקלים מעבר לתשלום על רכישת החברה עצמה.  

תכנית ההפרטה יכולה להיכשל בכמה אופנים שונים – אם בשל קשיים שמציב השר קרעי ואם בשל אי מציאת רוכש מתאים בעל היכולת הכלכלית והכוונה להשקיע בדואר במידה שתאפשר לחברה לעבור מודרניזציה. מכשלה נוספת עשויה להיות ועדת הכספים של הכנסת, שיכולה לעכב את ההפרטה, או למנוע אותה. 

במידה וההפרטה תיכשל, לחברה אין כיום תכנית חלופית לדרישת השקעת מדינה נוספת שתאפשר לדואר ישראל להגיע לאיתנות פיננסית, או דרישה לסבסוד פעילות בלתי כלכלית. החברה כבר מכרה את רוב השווי של נכסיה למדינה, כחלק מתכנית ההבראה.

הפעלת דואר ישראל במתכונת חברה ממשלתית מאז 2005, ולא כרשות ממשלתית מתוקצב כבעבר, היא מבנה מוסדי שאומר שאת השירות לציבור יש לספק בהתאם לדרישות ברישיון, אך על החברה לשאוף לרווחיות. 18 השנים שחלפו הראו שמדובר במשימה קשה ואולי בלתי אפשרית, והובילו לרמת שירות ירודה, יחד עם גירעונות משמעותיים.

מכיוון שליבת עסקי הדואר – חלוקת דברי דואר, דועכת ותמשיך לדעוך בעתיד, ספק אם גם אחרי צמצום השירות, פיטורי עובדים וסגירת סניפים, יהיה ניתן לספק שירותי דואר, חלקם לא כלכליים בעליל, במתכונת של חברה עסקית מופרטת.