הצעת חוק של ח"כ קטי שטרית (הליכוד) מבקשת לייצר מנגנון פיצוי מעוגן בחוק לכלל תושבי כפר שלם העומדים בפני פינוי, אך הדיון בעניינה בוועדת השרים לחקיקה נדחה בשבועיים.

ההצעה דורשת את הפסקתם המידית של כל הצווים ותהליכי הפינוי הנוכחיים והעתידיים לתושבי השכונה הדרום תל-אביבית, עד שייקבע פיצוי הולם לכל אחת מהמשפחות ששוכנו על ידי המדינה במהלך שנות ה-50 בשכונה, המונה כיום מעל ל-1000 תושבים.

שטרית מבקשת לבסס מעמד חוקי למסמך 'קריטריונים לפיצוי' ששימש את משרד השיכון  משנת 1993 (אך לא עוגן בחוק) ומאפשר למפונים שגרים בכפר מאז חקיקת חוק פינוי-בינוי בשנת 1965 לקבל דירה במחיר השוק החופשי, או בניית בית וזכויות בקרקע על פי מדד המחירים העדכני – הגבוה מבין השניים.

לאלו שגרו בכפר לפני 1965, הצעת החוק של שטרית מציעה להוסיף פיצוי ותק בגובה של 2% מפיצוי המגורים עבור כל שנת חיים בשכונה. סעיף מרכזי נוסף בחוק של שטרית מבקש למנוע כל סוג של פינוי עד אשר יוסדר מעמד זכויות התושבים, בדגש על תושבים ותיקים.

ח"כ קטי שטרית (צילום: הדס פרוש/פלאש 90)

זהו הניסיון השני של שטרית לעגן את זכויות תושבי הכפר בחוק, כאשר בעבר ניסו לעשות זאת אילן גילאון וגלעד ארדן. בתחילת אפריל, הוועדה המקומית של תל אביב-יפו אישרה תהליכי פינוי-בינוי של 75 משפחות שמתגוררות בכפר שלם, שעל הקרקע עליה הן מתגוררות מיועדות להיבנות 580 דירות. המשפחות אמורות לקבל פיצויים בסך כולל של 180 מיליון שקלים על ידי היזם מקבוצת גבאי, שרכש את זכויות הבנייה בקרקע. על פי הערכות, מדובר בכשליש מסך התושבים שגרים היום בשכונה שמונה כ-1,000 תושבים.

בגלל היעדר חקיקה בנושא, מדובר בפיצוי שהגיע בהסדרה ישירה בין התושבים ליזם, ללא מעורבות המדינה, אך רק בינואר 2022, חברת נת"ע, שבונה את הרכבת הקלה של תל אביב, פינתה שבעה בתי מגורים בשכונה תוך כדי התנגדות התושבים, שחלקם לא נמצאו זכאים על ידי המדינה לפיצוי ואחרים שכן פיצתה, טענו שהפיצוי לא הולם את הצרכים שלהם.

במכתב שנשלח לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ' ושר השיכון, יצחק גולדקנופף בחודש מאי האחרון, חברי הכנסת עופר כסיף (הרשימה המשותפת), יצחק פינדרוס (יהדות התורה) ושטרית, קראו לממשלה לפעול להסדרת מעמדם ולהוציא הוראה ברורה שלא תאפשר שום פינוי עד הסדרת המעמד של כלל תושבי עוטף תל אביב בקרקע בנוגע לזכויות תושבי שכונות המעטפת של תל אביב, המיועדות לפינוי בשנים הקרובות במסגרת תכניות התחדשות עירונית.

לאורך השנים היו מספר ניסיונות לחוקק חוק שיסדיר את מעמדן של משפחות אלה, אך כולן נתקלו בהתנגדות של משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה. בינואר האחרון חברת אשטרום פינתה מביתה את אסתר לויאן, שמתגוררת בשכונת נווה עופר מעל ל-45 שנה, לאחר שהמדינה סירבה להכיר בזכויותיה על ביתה. בעקבות הפינוי, ולאחר שעברו מעל לשנה וחצי בפיצוי תושבי גבעת עמל, הצעת חוק ראשונה מסוגה במטרה להסדרת מעמד המשפחות הוגשה על ידי ח"כ משה גפני (יהדות התורה) – אך היא לא קודמה.