ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש היום (רביעי) עם ראש העדה הדרוזית שיח מואפק טריף בניסיון להגיע לפשרה ולבלום את המהומות ברמת הגולן. בפגישה, עם ראשי הרשויות המקומיות ברמת הגולן, סוכם על הרגעת המחאה עד עד לאחר חג הקורבן, שחל ביום רביעי בשבוע הבא.
הפגישה נערכה לאחר יום של הסלמה במחאה ברמת הגולן: ארבעה בני אדם נפצעו קשה מאוד ופונו לבית החולים זיו בצפת בעימותים עם המשטרה במהלך הפגנות הדרוזים ברמת הגולן. זאת, כשאלפי בני העדה הדרוזית הפגינו היום (רביעי) בצפון הרמה בשטח הקמת חוות טחנות הרוח של ״אנרג׳יקס״, במחאה על הקמת חוות הטורבינות על שטחים חקלאיים.
נתניהו התייחס למחאת הדרוזים בצפון הארץ ולהתפרעויות המתנחלים ביהודה ושומרון, ואמר: "יש ימים שבהם צריך לומר את המובן מאליו – מדינת ישראל היא מדינת חוק. אזרחי ישראל כולם מחויבים לכבד את החוק". לדבריו, "אנחנו לא נקבל התפרעויות לא ברמת הגולן ולא ביהודה ושומרון. אני נותן גיבוי מלא למשטרת ישראל ולכוחות הביטחון בפעולתם להשליט את החוק והסדר. אנחנו לא נקבל שום קריאת תיגר נגד המשטרה ונגד כוחות הביטחון במקומות הללו ובכל מקום שהוא. אנחנו מדינת חוק"
ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש כעת עם המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית בישראל השייח' מוואפק טריף, יחד עם ראש השב"כ רונן בר, בלשכת רה"מ בירושלים.
רה"מ נתניהו: "אני רואה בחומרה ובדאגה את מה שקורה כרגע ברמת הגולן". pic.twitter.com/BtEDrqwlAq
— ראש ממשלת ישראל (@IsraeliPM_heb) June 21, 2023
מהמשטרה נמסר: "אלפי דרוזים שהגיעו למקום החלו בפרות סדר, הכוללות ידוי אבנים וזיקוקים, זריקות בקבוקי תבערה לעבר כוחות המשטרה הפועלים במקום ומסכנים את חיי השוטרים". עוד ביקשה המשטרה מהציבור להימנע מהגעה לרמת הגולן.
שוטרי משטרת ישראל ולוחמי משמרת הגבול שנמצאים במקום הגיבו באמצעים לפיזור הפגנות אחד השוטרים אף נאלץ לבצע ירי לאחר שחש סכנה מידית לחייו כאשר קבוצה של רעולי פנים עם אבנים התקרבו כשברשותם אבנים. עוד צוין כי אחד הפצועים רץ לעבר השוטר עם חפץ חד.
מהמרכז הרפואי זיו נמסר שעד עתה הגיעו סה"כ 12 פצועים מההפגנות: 4 פצועים קשה, 3 פצועים במצב בינוני ופצוע אחד נוסף במצב קל. 4 שוטרים הגיעו למלר"ד המרכז הרפואי כשהם סובלים מפגיעות קלות ו-8 שוטרים נוספים שבדרכם לזיו ומצבם ככל הנראה קל.
גם אתמול התעמתו עשרות עם כוחות המשטרה ועם אנשי חברת אנרג'יקס בניסיון למנוע את תחילת העבודה בשטח להקמת חוות טורבינות חדשה. החווה מיועדת לקום על שטחי חקלאות שבעליהן הסכימו לכך, ושמעבדים אותם התושבים הדרוזים של צפון רמת הגולן.
צעירים מהכפרים בוקעאתא, מג׳דל שמס, עין קניא ומסעדה, וכן מבוגרים ואנשי דת דרוזים, ביקשו להגיע אל אדמותיהם באזור ולמנוע את עבודות התשתית בשטח. עם היוודע דבר העימותים, תושבי כפרים דרוזיים מהגליל הביעו את תמיכתם במאבק.
לדברי המשטרה, השוטרים שנכחו במקום השתמשו באמצעים לפיזור הפגנות לאחר שהמוחים ירו זיקוקים ויידו אבנים. עוד צוין בהודעה כי לאחר הידברות עם מנהגי המחאה, החלו המוחים לעזוב את המקום. בהודעתה הדגישה המשטרה את חוקיות הבנייה, וקראה לדרוזים לכבד את החוק ולהביא להרגעת הרוחות.
בספטמבר 2019 אישרה הוועדה הארצית לתכנון ובנייה תכנית להקמת 25 טורבינות רוח באזור בהספק של 120-110 מגה-ואט, למרות התנגדות של חלק מתושבי הכפרים הדרוזיים והארגונים הסביבתיים. מאז האישור, נתקלת אנרג'יקס בהתנגדות חוזרת ונשנית מצד התושבים להקמת הפרויקט.
בעקבות המחאה נחסמו לתנועה הכבישים הבאים: כביש 70 מחלף סומך – חסום לתנועה; כביש 85 צומת יאסיף – חסום לתנועה בשני הכיוונים; כביש 70 צומת אבליים חסום לתנועה; כביש 89 צומת תפן נחסם; כביש 854 צומת כישור נחסם לתנועה; ציבור הנהגים מתבקש שלא להגיע לאזור החסימות ולנסוע בדרכים חלופיות.
השר לשעבר, ח״כ חמד עמאר (ישראל ביתנו): ״הגעתי לרמת הגולן כדי לראות מקרוב את המצב בשטח, יחד עם השייח׳ים המכובדים ומשטרת ישראל. העדה הדרוזית אוהבת את מדינת ישראל ונלחמת לצד צבא ההגנה לישראל כתף אל כתף, עוד מקום המדינה. אני קורא לכל הצדדים להרגיע את הרוחות ולהגיע להבנות והסכמות בדרכים המקובלות, אסור בשום פנים ואופן לנהוג באלימות, זו לא דרכינו, זו אינה דרכה של העדה".
פתרון אנרגטי שנוי במחלוקת
במשרד האנרגיה ובמשרד להגנת הסביבה תומכים בפיתוח אנרגיית הרוח בישראל, למרות מיעוט של מיקומים אפשריים להקמת טורבינות רוח, בשל משבי רוח חלשים יחסית ברחבי המדינה. היתרונות באנרגיית הרוח הם החיסכון היחסי בשטח והיעדר זיהום אוויר או פליטת גזי חממה. יתרון אחר של אנרגיית הרוח קשורה למשטר הרוחות בישראל, אשר מאפשר הפקת חשמל בעיקר בשעות בהן השמש איננה זורחת, ובהן אין אנרגיה סולרית. ההשלמה של אנרגיית הרוח לאנרגיה הסולרית, מאפשרת חיסכון בהפעלת תחנות כח מזהמות בגז לגיבוי האנרגיה הסולרית וכן חיסכון כספי כולל למשק החשמל. ציר השיפור טכנולוגי של הטורבינות יאפשר בעתיד להפיק חשמל גם ברוח עוצמתית פחות.
אף כי מיקומי הטורבינות הם בין קילומטר לשני קילומטר ממגורי אדם, נביה חלבי, פעיל דרוזי במאבק נגד הטורבינות, אמר בראיון ל'דבר' ש"אנחנו שוהים באדמות החקלאיות כמעט שני שלישים מימות השנה. גם לצורך העבודה בשדות, וגם במגורים שהפכו לצימרים, בשטח החקלאי". לפי התכנית, להבי הטורבינות יגיעו לאורך של 120 מטר, ולשיא גובה של כ-200 מטר. טורבינות בגודל כזה עדיין לא הוקמו בישראל.
סכסוך פנימי בקרב הדרוזים וסוגיית ההפרטה
החוזים להקמת הטורבינות הם חוזים בין בעל חלקה פרטי לבין יזם פרטי, שעוברים לאחר מכן לאישור על-ידי רשות החשמל ומוסדות התכנון. בכך המוסדות הרשמיים מעניקים חותמת כשרות לעסקאות פרטיות שמעצבות את פניו של משק החשמל בישראל. שיטה זו למעשה מעודדת הקמת מיזמי אנרגיה שיש להם השלכות על הסביבה, מבלי להידרש לאישור התכנית על-ידי השכנים שמושפעים ממנה, בייחוד כשעסקה פרטית מקבלת את הסטטוס של "פרויקט תשתית לאומי".
לפי חלבי: " נצא במחאה והפגנות אם הפרויקט יאושר. זו הכרזת מלחמה על קיומם ועתידם של הדרוזים ברמת הגולן. לא ננטוש את האדמות שלנו ולא ניתן לטייקון שיגרוף את הכסף הגדול, בעבור טורבינות שיפגעו בבריאות, בציפורים ובמטעים".
