דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ב בתמוז תשפ"ד 18.07.24
27.7°תל אביב
  • 27.1°ירושלים
  • 27.7°תל אביב
  • 27.0°חיפה
  • 28.6°אשדוד
  • 26.4°באר שבע
  • 33.1°אילת
  • 27.9°טבריה
  • 28.9°צפת
  • 27.8°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

תביעה נגד חברת נקסטקום: "מהגורמים המשמעותיים לריסוק מעמד הטכנאים"

בכתב הבקשה נטען, שהחברה המספקת שירותי טכנאים והתקנות עבור חברות הטלקום הגדולות בישראל, התחמקה מתשלום הזכויות של עובדיה באמצעות הגדרתם באופן פיקטיבי כ'עצמאים'

טכנאי (צילום אילוסטרציה: gettyimages)
טכנאי (צילום אילוסטרציה: gettyimages)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

בקשה תביעה ייצוגית הוגשה כנגד חברה המספקת שירותי טכנאים והתקנות עבור חברות הטלקום הגדולות בישראל, בטענה כי התחמקה מתשלום הזכויות של עובדיה באמצעות הגדרתם באופן פיקטיבי כ'עצמאים'. כתב הבקשה מבקש מבית הדין לקבוע כי על החברות יהיה לשלם לכלל הטכנאים שהועסקו בשיטה זו את מלוא הזכויות שלא שולמו להם, לרבות כספים שנוכו משכר שלא כחוק, וכן 10,000 שקלים לעובד לכל שנת העסקה בגין 'נזק לא ממוני' – לרבות הפגיעה בזכות ההתארגנות שלהם.

התביעה הוגשה כנגד חברת נקסטקום המבצעת פרוייקטי תשתיות תקשורת אלחוטית ותשתיות תקשורת וחשמל עבור חברות הטלקום הגדולות בישראל (בהן סלקום, פרטנר, פלאפון, בזק, יס, הוט והוט מובייל), בין היתר בתחום התקנת תשתיות טלקום בדירות; וכן חברת הבת שלה בינטק שירותי תקשורת בע"מ העוסקת בתקנת מערכות תשקושת פנים. התובע, עבד בשתי חברות אלו בין השנים 2021-2023 בביצוע עבודות התקנה עבור חברות פרטנר, סלקום ובזק.

במסגרת הבקשה לתובענה ייצוגית, שהוגשה על ידי עורכי הדין חגי קלעי, אוהד רוזן ואייל וייס ממשרד קלעי רוזן ושות יחד עם עורך הדין נדב דישון, נטען כי החברות מתקשרות עם הטכנאים המועסקים אצלן באמצעות 'הסכם למתן שירותי התקנה ותיקונים' אחיד, שהם נדרשים לחתום עליו 'כפי שהוא' מבלי אפשרות לשנות את תוכנו המגדיר אותם כ'קבלן עצמאי תמורת חשבונית' זאת על אף שבפועל יחסי העבודה הינם יחסי העסקה לכל דבר ועניין.

הטכנאים אף נדרשו במסגרת ההסכם להיות זמינים לעבודה בכל יום בו שובצו – בין השעות 8:15-18:00, ונאסר עליהם לקחת עבודות אחרות במהלך שעות אלו – זאת על אף ששולם להם רק בהתאם לפעולות שביצעו. הטכנאים, כך נטען, לא יכלו לשלוט בשיבוץ לעבודות שביצעו, היו חייבים לבצע את העבודה בעצמם (ולא יכולו לשכור עובד אחר לביצועה). עבודתם פוקחה על ידי החברה.

הם נדרשו על ידי ראש הצוות שלהם להעביר בקשות ליום חופש בהתראה של חודש מראש לפחות. הם אף נדרשו על ידי החברה ללבוש במהלך עבודתם חולצות מדים של חברות הטלקום מזמינות השירות. את ציוד ההתקנות נדרשו הטכנאים לרכוש אך ורק מהחברות שהעסיקו אותן, כשבמידה ונמצא שהשתמשו בציוד אחר – נוכה משכרם.

לטענת התובע, החברות היו מודעות היטב לכך שמדובר ביחסי עובד-מעסיק מוסווים, ולפיכך דאגו להכניס לחוזים האחידים עליהם החתימו את הטכנאים התניה, לפיה "במקרה שבו יקבע כי בין הצדדים התקיימו יחסי עובד-מעסיק, הרי שהשכר המגיע ל'קבלני המשנה', רטרואקטיבית מיום תחילת ההתקשרות בין הצדדים, יעמוד על 60% מהתמורה שקיבלו', וזאת באופן גורף שאף עשוי היה להביא, בנסיבות מסוימות, לתשלום מתחת לשכר מינימום.

כתב התביעה מדגיש את עקרוניות ההליך, לאור השינויים שחלו בתנאי ההעסקה של טכנאי הטלקום בשנים האחרונות. בין היתר, מזכיר כתב התביעה את שני ניסיונות ההתאגדות של טכנאי קבוצת הוט בעבר. הניסיון הראשון נסתיים בפסק דין של בית הדין לעבודה אשר קבע כי חברת הוט טלקום פגעה בהתאגדות עובדיה – אלא שבינתיים ההתאגדות פורקה, והעובדים הועברו למתכונת העסקה קבלנית באמצעות חברת ת.א. טלקום (אף היא בבעלות פטריק דרהי בעלי קבוצת הוט).

תחת המעסיק החדש ניסו הטכנאים להתאגד פעם נוספת, וגם כאן נפסק בבית הדין כי ההנהלה פעלה לסיכול ההתארגנות. בעקבות ניסיון התאגדות שני זה, התקשרה חברת ת.א. טלקום עם חברת נקסטקום כקבלן משנה – וזו כאמור בכתב התביעה בחרה להעביר חלק ניכר מטכנאיה למתכונת העסקה המתכחשת ליחסי עובד מעביד – מתכונת המקשה באופן משמעותי על התארגנות עובדים.

"נוכח היקף הפעולות העצום של המשיבות, ונוכח דפוסי ההעסקה הפוגעניים שלהן, הן הפכו לאחד הגורמים המשמעותיים בריסוק מעמד הטכנאים בחברות התקשורת, עד כדי כך שלא רק שהם אינם מוכרים עוד כעובדי תאגידי התקשורת הענקיים, אלא שהמשיבות מנסות לשלול מהם את מעמדם כעובדים בכלל", נכתב בכתב הבקשה.

כזכור, חוקי העבודה במדינת ישראל הינם חוקים קוגנטיים ומחייבים, וזכויות שלא ניתן לוותר עליהן. בתי הדין לעבודה הבהירו לאורך השנים כי שאלת קיומם או אי קיומם של יחסי עובד-מעסיק אינה נקבעת על פי טיב החוזה החתום בין הצדדים, כי אם בהתאם ליחסים הממשיים ביניהם הנבחנים באמצעות מספר מבחנים – לרבות השאלה עד כמה העובד משתלב במערך הארגוני של מקום העבודה; האם הפעולה שמבצע העובד מהווה חלק אינטגרלי מפעילות הליבה של העסק או פעילות משלימה ומנגד – עד כמה העובד המוגדר כ'עצמאי' הוא אכן בעל עסק משלו הנותן שירותים באופן חיצוני למגוון לקוחות, מנהל את עצמו ונושא בעלויות עסק, ברווח והפסד. מבחנים נוספים בוחנים את מידת הפיקוח המוטלת על העובד, את השליטה שלו על שעות העבודה, את השאלה מי מספק לו את כלי העבודה וכו'.

פסיקה של בית הדין הארצי מלפני כשנתיים, הגדירה לראשונה, כי במקרים בהם הוכרו יחסי עובד-מעסיק בדיעבד, לאחר ניסיון לטשטש אותם מצד המעסיק, עשוי לזכות את העובד, מלבד הפיצוי על הנזק הממוני שנגרם לו כתוצאה מאי תשלום מלא הזכויות הקוגנטיות – גם לתשלום בגין נזק בילתי ממוני, כגון הפגיעה בזכותו להתארגן, הפגיעה בביטחונו התעסוקתי, ועוד.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!