בשונה ממדינות רבות בעולם החבות חלק מהצלחתן הכלכלית והחברתית לשיתופי פעולה אזוריים, יחסיה של מדינת ישראל עם המדינות הגובלות בה, הנעות בין שלום קר לעוינות גלויה, אינם מניבים שיתופי פעולה משמעותיים בתחומים כלכליים, סביבתיים או תיירותיים. על רקע זה, מעניין לבחון את השותפות המתהווה עם קפריסין ויוון, מדינות שאולי לא חולקות עמנו גבול, אך בהחלט נמצאות בסביבתנו הגאוגרפית הקרובה.

אריה מקל, שגריר ישראל באתונה לשעבר, מסביר כי ליחסי ישראל עם יוון וקפריסין יכולה להיות חשיבות מיוחדת, וזאת בשל היותן של השתיים חברות באיחוד האירופי, בראיון ל"דבר ראשון" אומר מקל, היום חוקר בכיר במכון בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגים, כי "זה לא סוד שבישראל תמיד הייתה אהדה ליוון אם בגלל התיירות ואם מבחינת התרבות היוונית ועוד". מהצד היווני הוא מסביר כי יוון רואה את עצמה כמדינה מרכזית במזרח הים התיכון והיא רוצה לתת לעצמה מעמד יותר חשוב באזור, "הם מקווים שהברית הזו בין ישראל יוון וקפריסין תוכל להוות משקל נגד למקומה של טורקיה באזור."

לדברי מקל, היסטורית היחסים בין ישראל ליוון איננה טובה, וכי יוון הייתה האחרונה ממדינות אירופה לכונן יחסים דיפלומטים מלאים עם ישראל בשנת 1990. "יוון הייתה באופן מסורתי מן המדינות הפחות אוהדות את ישראל באיחוד האירופי בין היתר מתוך אהדה מסורתית לעניין הערבי והפלסטיני." ומוסיף, "ביוון הייתה שנאה גדולה לאמריקאים ובעיני היוונים ישראל נחשבה לגרורה אמריקאית".

"ניתן לראות כי מבחינת היוונים היחסים עם ישראל הם מעבר לעניין הפוליטי וכי הם קונצנזוס". שגריר ישראל לשעבר באתונה, יוון, אריה מקל (תמונה באדיבות המצולם)

הידוק היחסים היום הוא תולדה של שינוי מדיניות יוונית ביחס לישראל החל משנת 2010 עת ראש הממשלה הסוציאליסטי ג'ורג' פפנדראו פנה לנתניהו וישראל והציע לשדרג את היחסים ואף הגיע לביקור בארץ. לדברי מקל, מאז התחלפו שתי ממשלות אחת שמרנית בראשות אנטוניס סמאראס ולאחריה ממשלה הנחשבת שמאלית בראשות אלכסיס ציפראס, אך "ניתן לראות כי מבחינת היוונים היחסים עם ישראל הם מעבר לעניין הפוליטי וכי הם קונצנזוס." לדבריו, חל מהפך מוחלט גם בדעת הקהל והיום היחסים עם ישראל נחשבים ביוון לחיובים מאוד, לחשובים ולטובים.

חשוב לציין כי הידוק היחסים עם יוון נוצר גם על רקע התקררות היחסים של טורקיה בראשות הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן עד לשיא של ניתוק בשנת 2010 לאחר התקרית על האוניה מאוי מרמרה, שהשתתפה במשט אנטי ישראלי שיצא מטורקיה. מקל אומר כי בהיבט הביטחוני היוונים "נהנים" מההתקררות עם טורקיה בשל העובדה שחלק משיתוף הפעולה הביטחוני בין צבאות ישראל וטורקיה, בעיקר בין חילות האוויר, הוסט לשיתוף פעולה עם יוון, "יש חשיבות שטייסי חיל האוויר יטוסו מעל מקומות שלא מכירים. יוון גדולה פי שבעה מישראל והמרחב האווירי שלה גדול פי 20, כלומר יש חשיבות לטוס שם ולהתאמן." עוד מציין מקל כי מזה שנתיים יושב באתונה נספח קבוע בדרגת אלוף משנה. מה שלא היה בעבר וזה גם כן מראה על הידוק היחסים הביטחוניים.

עד כמה יחסי ישראל טורקיה משחקים תפקיד ביחסי ישראל יוון?

"על פניו היחסים בין יוון וטורקיה קורקטיים. הם נפגשים ומדברים אבל ביוון יש שנאה עמוקה ומובנית לטורקיה. יש לזה סיבות היסטוריות. זה נובע מכך שלפני 100 שנים גורשו כ-2 מיליון יוונים מטורקיה חזרה ליוון. יש טינה עמוקה והם מתייחסים בחשדנות לכל מהלך שקשור לטורקיה.

"המפגש היום בין המנהיגים הוא הראשון לאחר שישראל חידשה את היחסים הדיפלומטים עם טורקיה ובטוח שהעניין יעלה. ישנם חששות יוונים, ועל אחת כמה וכמה קפריסאים, מחידוש היחסים התקינים החדשים עם טורקיה ואני בטוח שנתניהו יגיד להם, כפי שאנחנו כל הזמן אומרים, שאחד לא בא על חשבון השני. מה שנתניהו יאמר להם הוא שהיחסים יקרים ועומדים על שתי רגליים ולא יפגעו מחידוש היחסים עם טורקיה".

"באופן אמתי, למרות חידוש היחסים ולמרות שיש שגריר ישראלי באנקרה, לפחות בשנים הקרובות תחת הנשיא הטורקי ארדואן, לא צפויה אינטימיות בין ישראל לטורקיה. עם יוון היחסים הם אינטימיים וזה כולל הרבה דברים מתחת לפני השטח. היום בירושלים, במפגש הזה יש את נשיא קפריסין, ניקוס אנסטסיאדס וברור שהבעיות של קפריסין הן עם הטורקים. כבר שנים שמתנהל מו"מ בלתי פוסק בין המדינות בניסיון להגיע לאיזה הסדר וזה לא מתקדם במיוחד. הבדיחה בקפריסין היא שהסכסוך שלהם עם הטורקים ייפתר בערך יום אחד אחרי שייפתר הסכסוך הישראלי פלסטיני. הם חוששים כולם ואנחנו מרגיעים אותם לאמור 'זה לא יהיה על חשבונכם', עובדה שאנחנו לא הסתרנו שאנו מעוניינים בחידוש היחסים עם טורקיה. טורקיה היא מעצמה אזורית רצינית מאוד".

עד כמה משבר הכלכלה היוונית משחק תפקיד בהידוק היחסים?

"אני לא חושב שבמקרה הזה יש קשר. ישראל לא יכולה לעזור ליוון מבחינה כלכלית. היקף הסחר נמוך ויציב מזה שנים והוא עומד על בערך 500 מיליון דולר בשנה לשני הצדדים. אין בכך יותר מידי יתרונות. הדיבור על הגז יוכל להביא שיפורים ויתרונות כלכליים. מדברים על אופציה של צינור גז שילך מישראל לקפריסין ומשם ליוון, אם כי זה מאוד תאורטי וצריך לקחת את זה בספקנות מסוימת, כי יש עוד אופציות למשל טורקיה או מצרים. ישראל לא החליטה מה תעשה עם הגז להיכן היא תייצא ואם היא תייצא".

מקל מוסיף כי, מן ההיבט התיירותי, מידי שנה מגיעים כ-400 אלף ישראלים מבקרים ביוון, "מספר די גדול לישראל אבל יחסית לתיירות יוון זה לא מי יודע מה. השנה מצפים היוונים ל-23 מליון תיירים. אבל 400 אלף זה מספר מכובד ומה גם שחלקם באים מחוץ לעונת התיירות. תקופות שביוון די שקט מבחינת התיירות, אצלנו מקובל לצאת לחו"ל למשל בפסח, לפני שהעונה מתחילה ובסוכות, אחרי שהעונה מסתיימת, תקופות שבתי המלון ריקים וזה מסייע."