עד סוף שנת 2027, סיבים אופטיים יונגשו ל-99.5% ממשקי הבית בישראל. כך לפי ועדת המכרזים של משרד התקשורת בדיון שהתקיים היום (ראשון) בוועדת הכלכלה בכנסת, כחלק מבקשת המשרד לחדול זמנית מגביה מחברות התקשורת לקופה יעודית שאפשרה את סבסוד הפריסה.  

בסוף שנת 2021 פורסם המכרז הראשון, של קופץ התמרוץ שהקים משרד התקשורת לטובת פריסה מואצת של סיבים אופטיים ברחבי המדינה. מתכונת זו נועדה בשל סירובה של בזק להשיק שירות גישה לאינטרנט בסיבים אופטיים, בטענה שהמגבלת שמשרד התקשורת מטיל עליה, לרבות חובת השכרה למתחרות במחיר מפוקח, פוגעות בכלכליות השירות.

בפועל, המחירים המפוקחים שקבע המשרד על השימוש בתשתיות בזק היו גבוהים משמעותית מהעלויות של החברה, מה שמשמר את מעמדה כחברה מאוד רווחית, בעוד שאר החברות תלויות בה ורווחיותן נמוכה בהרבה וכן מונע הורדת מחירים לציבור הרחב.  

עד היום ועדת המכרזים העניקה רישיונות ל-716 מתוך 823 אזורי תמרוץ. כתוצאה ממכרזים אלו, ב-99.5% ממשקי הבית ברחבי הארץ אמורים להיפרס סיבים אופטיים, למעט 0.5% ממשקי הבית שהם כ-13,000 משקי בית. ובהם אזור כפר עקב באזור ירושלים הכולל כ-5,000 משקי בית.   

לאור הכיסוי הגבוה, שר התקשורת שלמה קרעי ביקש מוועדת הכלכלה לאשר בהוראת שעה לשנת 2023 פטור מהעברת כספים לחברות המחויבות בהעברה לקופת התמרוץ, וזו אישרה את בקשתו.  

לפי מנכ"ל משרד התקשורת מימון שמילה, "עד היום חוברו 76% מכלל משקי הבית לסיב אופטי. עד סוף שנת 2027, 99.5% ממשקי הבית בישראל יחוברו לסיבים אופטיים. לדבריו, "אנחנו מבקשים שלכל בית יהיה לפחות סיב אופטי אחד. ב-23% משקי הבית הנותרים, נקדים את המועד שנקבע, ולהערכתנו נסיים את הפריסה עד סוף שנת 2027".  

שמילה מדבר על "חיבור לסיבים", כשפועל מדובר רק בנגישות לסיבים, כלומר בסיב שמגיע בסמוך למשק הבית וחברת תקשורת שמוכנה להתקין חיבור במשק הבית, לפי בקשת הלקוח. נתוני החיבור בפועל נמוכים משמעותית, כשחלק ממשקי הבית מעדיפים להתחבר לאינטרנט דרך רשת הנחושת הוותיקה של בזק או דרך רשת הכבלים של הוט.

הכסף הנותר יספיק לסבסוד הפריסה הנוספת 

עוד אמר שמילה, כי הבקשה לפטור את החברות מהעברת כספים לקופה, נובעת מההערכה כי הכסף שנותרו כעת בקופת התמרוץ (14 מיליון שקל) יספיק. אולם להערכתו, חלק מהזוכים במכרז התמרוץ אינם צפויים לעמוד בחובת הפריסה וכי המשרד צפוי לחלט ערבויות ולצאת במכרז תמרוץ נוסף. פירושו של דבר, הוא שחלק מהזוכים במכרזים לפריסת סיבים באיזורים עליהם בזק ויתרה, העריכו בחסר את הוצאות הפריסה שלהם, מה שעלול לגרום לעיכובים דווקא באזורים שאמורים להיות מתומרצים ממשלתית.  

לשאלת ח"כ שלום דנינו השיב מנכ"ל משרד התקשורת ואמר כי חצי האחוז שמועבר לקופת התמרוץ עומד על כ-80-90 מיליון שקל בשנה.  

כאמור, הוועדה אישרה את הצו, לפיו הגופים יהיו פטורים בהוראת שעה לשנת 2023 מהעברת הכספים לקופת התמרוץ.   

בזק שוב הרוויחה 

פריסת הסיבים בישראל מתרחשת במהירות גבוהה, אך גם בעיכוב משמעותי. חלק גדול ממשאבי משרד התקשורת בעשור הקודם, הוקדש לקשירת ידיה ורגליה של בזק באמצעות כפיית תנאים שיעודדו תחרות בשוק. החברה פרסה תשתיות סיבים בליבת הרשת בעשור הקודם והחליפה את רשת הנחושת, כשהחיבור מליבת הרשת למשקי הבית נעשה תמיד בעזרת רשת הנחושת הוותיקה.  

המאבקים של משרד התקשורת בחברה, לא הצליחו לשנות את מעמדה בשוק באופן משמעותי, אך כן גרמו לדחייה עצומה בנגישות לסיבים אופטיים בישראל. 

כלל כספי התמרוץ שחולקו עד כה, מסתכמים ב-151 מליון ש"ח בלבד. סכום זה הינו מהותי לחברות התקשורת, למעט חברת בזק, שנתח השוק שלה הוא הגדול מכולם והיא היחידה שמחזיקה בנכס יחודי לפריסת תשתיות תקשורת – רשת התעלות בפריסה ארצית, אשר שאר חברות התקשורת גם עושות בה שימוש בשכירות במחיר של 430 ש"ח לקילומטר לחודש כדי להניח סיבים של עצמם. נכס זה מוזיל באופן משמעותי את הפריסה לחברת בזק, לעומת כל חברת תקשורת אחרת וגם מספק לה הכנסות נוספות מהשכרתו. בזק נשא רק בכ-50% ממימון קופת התמרוץ, כשהשאר נפל על כתפי החברות האחרות – הוט, פרטנר וסלקום.  

בשנה שעברה הרוויחה בזק רווח נקי של 1.2 מיליארד ש"ח, בעוד פי 10 ויותר מרווחיהן של חברות כמו פרטנר וסלקום. בחינת המחירים בהן חברות תקשורת משכירות סיבים זו לזו, כולל בזק, מעלה כי המחירים שקבע משרד התקשורת כמחיר מפוקח שעל חברת תקשורת לשלם לבזק על שכירת סיב בודד הינם גבוהים בהרבה ממחירי השוק. כך למשל, פרטנר משלמת לבזק רק 45 ש"ח לחודש על שכירת סיב של 1 ג'יגה במסגרת עסקת רכישת סיבים סיטונאית, לעומת מחיר מפוקח של 82 ש"ח למשק בית, שקבע משרד התקשורת.  

בחלק מהמבצעים בשוק, המחיר הקמעונאי של סיב ללקוח לחודש מגיע ל-69 ש"ח, פחות מהמחיר הסיטונאי שקבע משרד התקשורת שיש לשלם לבזק על שכירת סיב.  

משרד התקשורת ניסה לכפות תחרות על בזק, באמצעות פיקוח מחירים בין בזק למתחרות, אך קבע מחירים כה גבוהים, שלמעשה שימרו את מעמדה של בזק, בחסות פיקוח מחירים שנועד לבצע את ההיפך הגמור