בשנה האחרונה תאגידים בינלאומיים התחמקו מ-472 מיליארד דולר של מיסוי דרך ניצול מקלטי מס ודיווח שקרי, כך לפי הדו"ח השנתי של הרשת לצדק במיסוי (Tax Justice Network). בדו"ח נטען שתוכנית המיסוי הגלובלי של ה-OECD תאפשר את המשך הניצול הזה ותוביל להפסד של 4.7 טריליון דולר במיסוי בעשור הקרוב.
ישראל הפסידה 1,112.7 מיליון דולר במיסוי בשנה שעברה. 356.7 מיליון של הפסד מגיעים מהעברה של רווחים בערך של כמיליארד וחצי דולרים למקלטי מס. היתר, 756 מיליון, מגיעים מהפקדת הון אישי בסך כ-30 מיליארד דולר מחוץ לישראל. סכום זה מהווה 0.30% מהון שמוחזק על ידי ישראלים, כ-30 מיליארד דולר המהווים 7.7% מהתמ"ג הישראלי.
הדו"ח מגיע במקביל לשיא במאמצי ה-OECD להכריע במסגרת חדשה למיסוי עולמי. מסגרת זו הותקפה בשבועות האחרונים, בין השאר על ידי הכלכלן זוכה פרס הנובל ג'וזף שטיגליץ, על כך שהיא מציבה רף נמוך במיוחד למערכת המיסוי הגלובלי שתפגע במדינות, בעיקר בכלכלות המתפתחות, ותאפשר לתאגידים ולפרטים העשירים ביותר להמשיך להתעשר על חשבון הציבור. דרך הדו"ח, מצטרף הארגון למתקפה זו במאמץ להעביר את תהליך ההכרעה לאו"ם.
בתחילת החודש הפיננשל טיימס חשף שבעקבות לחץ מה-OECD ממשלת אוסטרליה ויתרה על סעיף חוק שתוכנן לדרוש מתאגידים בינלאומיים לדווח היכן הם משלמים את המס שלהם. שטיגליץ והכלכלנית ג'אייטי ג'וש, שמכהנים יחד כיושבי הראש של הוועדה העצמאית לתיקון מיסוי החברות הגלובלי, ציינו זאת במכתב שמפציר בחברות ה-OECD לא לקבל את המתווה שלו. לצד הרפיסות שהם מייחסים לארגון ביחס לדרישה לשקיפות בדיווח הרווחים, הם ביקרו את האיסור על מס על פעילות דיגיטלית וטענו שההצעה קובעת רף נמוך במיוחד שיתקבע כנורמה העולמית.
"מיסוי הוא הדרך לממן שירות ציבורי אוניברסלי הכולל בריאות וחינוך וכלי מפתח ללחימה באי השוויון. הוא הדרך שלנו לארגן את הקהילות שלנו ברמה המקומית והלאומית, כדי שכולנו נוכל לחיות טוב יותר, יחד" כתבה יו"ר הרשת לצדק במיסוי איירין אובונג'י-אודידה, עו"ד מאוגנדה ופעילה ותיקה לזכויות נשים. "אולם מכשול יסודי הוא הקלות בה אליטות עוצמתיות מתחמקות מהמחויבות החברתית שלהן לציבור שהן חלק ממנו ושממנו הן מרוויחות."
המדינות המתפתחות הפסידו 46 מיליארד דולר במסים – יותר מחצי מתקציב הבריאות השנתי שלהן
לפי הדו"ח, בשנה האחרונה התחמקו תאגידים בינלאומיים ממיסוי בסך 301 מיליארד דולר על ידי דיווח פעילות כלכלית במקלטי מס, מדינות כמו אירלנד או שוויץ, בהן המיסוי על חברות נמוך במיוחד. 171 מיליארד דולר נוספים נחסכים לשכבה דקיקה של עשירי-על בעזרת החזקת נכסיהם בישויות זרות, במקרים רבים בסודיות.
את רוב ההכנסה האבודה, 426 מיליארד דולר, הפסידו כלכלות מפותחות, מדינות בעלות הכנסה גבוהה, אך ההפסד של הכלכלות המתפתחות הוא נטל משמעותי בהרבה בהשוואה להכנסותיהן ממיסוי; במונחים יחסיים, המפסידות העיקריות הן המדינות העניות. לשם השוואה מציינים בדו"ח שעבור המדינות העשירות, 426 מיליארדי הדולרים מהווים 9.3% מתקציב הבריאות השנתי, בעוד 46 המיליארדים האבודים של הכלכלות המתפתחות מהווים מעל חצי ממנו.
כותבי הדו"ח מפנים אצבע מאשימה כלפי ה-OECD. לטענתם, 77% מניצול המס מתאפשר בעזרת רגולציה בעייתית במדינות העשירות. לכן, הם תומכים בהעברת הליך יצירת נורמות המיסוי הגלובליות מה-OECD לאו"ם, בו נציגים מכלל המדינות יוכלו להיות שותפים לגיבוש הכללים. ההבעה על שינוי זה תתקיים באו"ם בדצמבר.
ההיסטוריה של המאבק לרגולציה עולמית על המיסוי מתוארת בדו"ח, שתוקף את הניסיון ה"מאוחר והכושל" של ה-OECD שהחל לפני עשור. אם תתקבל החלטה בדצמבר הקרוב, האו"ם יקח על עצמו אחריות שישבה בשישים השנים האחרונות ב-OECD. במקביל למאבק זה, מדינות כמו ניגריה, הודו, קולומביה ואוסטרליה, בוחנות אפשרויות להחיל בעצמן נורמות מיסוי שאפתניות יותר מהקונצנזוס של ה-OECD.
"המירוץ אל התחתית": כטריליון דולר רמגיעים למקלטי מס, ושיעורי המס ממשיכים לרדת
הדו"ח מתמקד באינדיבידואלים עשירי-על ובתאגידים בינלאומיים. תאגידים בינלאומיים אחראיים על שליש מהפעילות הכלכלית הגלובלית. על ידי מיקום חברות החזקה ונכסים יוצרי הון במקלטי מס, תאגידים אלו מעבירים את הרווחים שלהם לטריטוריות בהן המיסוי נמוך עד אפסי. לפי מחקרים המצוטטים בדו"ח, סדר הגודל של העברת הרווחים הזו עומד על כטריליון דולרים בשנה. הנתונים האחרונים של ה-OECD מאשרים את ממצאי המחקרים הללו.
לפי הדו"ח, התוצאה של נורמה זו חמורה יותר משנראה על פני השטח. הדינמיקה שבה מקלטי המס שואבים את ההכנסות ממס, מתמרצת מדינות להנמיך את שיעורי המס אצלן ויוצרות "מירוץ אל התחתית". חוקרי הארגון מעריכים שהחישוב של ההשפעה העקיפה הזו מגדילה את ההפסד השנתי ל-500 עד 650 מיליארדי דולרים. לפי מחקרים של קרן המטבע העולמית המצוטטים בדו"ח, האפקט העקיף גדול בהרבה ומשלש את ההפסד לטריליון דולרים בשנה.
ניתוח הדו"ח משתמש בנתוני ה-OECD כדי למצוא חוסר התאמה בין פעילות כלכלית יצרנית לדיווחי המס של תאגידים בינלאומיים. אחד הממצאים הוא שחברות ה-OECD ומדינות התלויות בהן, לדוגמה שלל מדינות קטנטנות הקשורות בממלכה המאוחדת, אחראיות לכ-70% מהתחמקות המס של תאגידים.
הסודיות של הבנקים מהווה קרקע פוריה לפעילות בלתי-חוקית ומגבילה את יכולת המיסוי
ביחס להתחמקות ממיסוי הון אישי, מסבירים בדו"ח שמדינות המציעות סודיות בנוגע להחזקה של נכסים מושכות אליהן יותר ויותר נכסים פיננסיים המוחזקים על ידי אינדיבידואלים עשירים. הבעיה בסודיות זו לא נגמרת בהתחמקות ממיסוי, כי הנורמות האלו מאפשרות הלבנת כספים ומהווה בסיס לפעילויות של קרטלי סמים, סחר בבני-אדם ומימון טרור. הסודיות הזו מגבילה את יכולת המדינות לקיים מיסוי עושר פרוגרסיבי לטובת צמצום אי השוויון ומימון שירותים ציבוריים.
ההכנסה האבודה באפיק זה הגיעה ל-171 מיליארדי דולרים בשנה האחרונה, כמעט כול הסכום נוגע למדינות בעלות הכנסה גבוהה, שגם אחראיות, דרך רגולציה, ל-99.7% מהתחמקות זו. הדו"ח מוצא קשר חזק ועקבי בין רמת הסודיות של הבנקים במדינה מסוימת לכמות ההון שנכנסת אליה בצורות שונות. 15 המדינות עם פעילות ההפקדה החריגה המשמעותית ביותר מורכבת בעיקר ממקלטי מס שבראשם איי קיימן. באיי קיימן הופקדו 1431 מיליארדי דולרים בפעילות חריגה, המהווים 99.97% מסך הפקדות הבנק באיים. מדינות נוספות ברשימה הן ארה"ב, בריטניה, הולנד, לוקסמבורג, אירלנד, איי הבתולה הבריטיים, ברמודה וסינגפור.
