דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תקשורת

תקשורת / קידוש התחרות גם כשלא צריך: אושרה הפרטת 'עידן פלוס'

הרווחיות בהפעלת מערך השידורים החינמי מוטלת בספק, כך שהשקעה בתשתיות הרעועות שלו או בהפקות ישראליות איכותיות לא תהיה כדאית עבור הגוף שירכוש אותו. העיקר שהפרטנו

ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

ועדת הכלכלה בכנסת הגיעה לסיכום שיאפשר את הפרטת מערך השידורים החינמי עידן פלוס. התקווה מאחורי המהלך היא כי הרוכשים של מערך השידורים יתחרו בחברת הכבלים הוט ובחברת הלוויין יס בגזרת המחיר, תוך הצעת מוצר באיכות מכובדת. בישיבה הוסדרו זכויות היוצרים והתשלומים על הפצת השידורים באוויר ובאינטרנט. סוגיית ערוצי הספורט טרם הוסכמה ותידון ביום שני. הסיכום הושג בדיון שקיימה הוועדה בלילה שבין רביעי לחמישי השבוע, כחלק מדיונים מרתוניים על סעיפי חוק ההסדרים שיתלווה לתקציב 2018-2017.

הגורם הפרטי שירכוש את עידן פלוס יחויב להמשיך לשדר בחינם למנויים את ששת הערוצים הקיימים כיום במערך (1, 2, 10, 33, החינוכית וערוץ הכנסת), וכן את הערוצים הייעודיים שיעלו בהמשך (20, "הַלָא טי.וי." בערבית, 9 ברוסית וערוץ המוסיקה 24). במקביל, הוא יוכל להרחיב את המערך בערוצים נוספים שבבעלותו (עד 6 ערוצים), שימומנו מפרסומות או מתשלום דמי מנוי. מספר הערוצים שימומנו מפרסומות הוגבל לשלושה.

למרות שיו"ר הועדה איתן כבל (המחנה הציוני) אמר לאחר הדיון כי "עשינו הכל כדי שמערך עידן פלוס יצא לדרך כמתחרה אמיתי בהוט ויס", לא ברור כלל האם המהלך מספיק כדי לאפשר הקמת פלטפורמה ראויה במחיר סביר. פתיחה לתחרות בהחלט יכולה להוזיל את המחירים, אבל התנאי לכך הוא ששולי הרווח מאפשרים זאת. הוט ויס פועלות במגזר הרב-ערוצי ברווחיות גבולית, בשל עלויות רכישת התוכן ומספר בתי האב הקטן יחסית בישראל. הפעילות שלהן מצליחה להתקיים בעיקר מכיוון שהוט היא קבוצת תקשורת ויס היא חלק מקבוצת בזק.

הציפייה של חברי הכנסת בוועדה היא שקבוצת תקשורת אחרת, כמו למשל פרטנר, תיכנס לתחום השידורים הרב-ערוציים ותתחרה בזכות הערך המוסף של שירות משולב – סלולר, אינטרנט, טלפון נייח ושידור רב ערוצי. מכיוון שרק להוט ול'יס' יש תשתית המאפשרת גלישה באינטרנט, החברה החדשה שתיכנס תצטרך "להתארח" על התשתית שלהן. אבל החברות הקיימות אינן מסתמנות כ"מכניסות אורחים": הוט קיבלה פטור מהחובה לארח, ואילו בזק מסוגלת להכתיב תנאים שיקשו על מתחרה חדשה לתפוס נתח שוק. למעשה, קשה לדמיין כיצד חלוקת שוק השידורים הרב-ערוציים לנתחים עוד יותר קטנים תאפשר להציע מוצר סביר באופן רווחי.

כיום משודרים במערך עידן פלוס ששה ערוצי שידור ישראלים בחינם. הוועדה אישרה באופן עקרוני את המתווה של היו"ר כבל, לפיו יופחתו בהדרגה דמי ההפצה לערוצים המסחריים, 2 ו-10, עד לקבלת פטור מלא. עוד אושרה הצעתו של ח"כ דוד ביטן, לתת "הגנת ינוקא" לערוצים הייעודיים (9, 20, 24 והערוץ בערבית "הלא טי.וי"), ולפטור אותם מתשלום דמי הפצה למשך שנה וחצי. לאחר מכן ישלמו הערוצים הייעודיים דמי הפצה מלאים שצפויים לעמוד על כ-1.8 מיליון שקל בשנה. כמו כן אישרה הוועדה את הצעתו של ח"כ רוברט אילטוב לאפשר הארכת רישיון לערוצים 9 ו-24 עד ל-31 בדצמבר 2017. ח"כ אילטוב הסביר כי ההצעה נועדה למנוע את סגירתם מאחר שטרם התקבלה החלטה על ההמלצות להסדרתם שגיבשה ועדה בראשות מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר.

קושי משמעותי בהצעה המקורית היה הפטור מהשקעה בתכנים ישראלים לשידור, מה שיוביל לפגיעה ביוצרים במידה והתחרות בין החברות תצליח. כך, אם נתח ההכנסות של הוט ויס ירד, התקציב שלהם לרכש מקומי ירד במקביל, ולא יוחלף בהשקעה של הגוף החדש. לפי ההצעה שאושרה, הגוף יחויב להתחיל להשקיע בהפקות רק כשיגיע להכנסות של 5% מהשוק או 200 מיליון שקל, ואז יידרש להשקיע 4.5% מהכנסותיו בהפקות מקומיות קנויות. כשהכנסותיו יגיעו ל-7.5% מההכנסות בשוק או ל-300 מיליון שקל הוא יחויב להשקיע 6% מהכנסותיו בהפקות מקומיות, ולאחר שהכנסותיו יגיעו ל-10% מהשוק או 400 מיליון שקלים הוא יחויב להשקיע עד 12% מהכנסותיו בהפקות מקומיות ולא פחות מ-8%.

הפשרה שהושגה אמנם מקטינה את הפגיעה ביוצרים, אך אינה מבטלת אותה. נניח שהגוף החדש יצליח להעביר לרשותו אפילו 200,000 לקוחות משלמים, באמצעות דמי מנוי אטרקטיביים של 100 ש"ח בחודש בלבד. במקרה זה הוט ויס יצטרכו לשלם פחות על הפקות מקוריות עקב ההפסדים שייגרמו להן, ובמקביל לא יצטרך המפעיל החדש לשלם ליוצרים.

הוועדה סיכמה גם שההפצה על גבי האינטרנט תיעשה כך שזכויות היוצרים לא ייפגעו. רפרנט תקשורת באגף התקציבים באוצר, אסף וסרצוג, הוסיף כי "אנחנו מתייחסים לשידור באינטרנט כשידור ראשוני, כמו הפצה על גבי המערך, לכן לא צריך לבקש אישור נוסף לשדר את התוכן וזכויות היוצרים נשמרות. באשר להפצה באינטרנט נקבע, בין היתר, כי אם הגוף המשדר לא יוכל להשיג מבעל הזכויות אישור להפיצו באינטרנט הוא יוכל לספק תוכן חלופי".

"עשינו הכל כדי שמערך עידן פלוס יצא לדרך כמתחרה אמיתי בהוט ויס" יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל (ארכיון). צילום: יונתן זינדל פלאש 90
"עשינו הכל כדי שמערך עידן פלוס יצא לדרך כמתחרה אמיתי בהוט ויס" יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל (ארכיון). צילום: יונתן זינדל פלאש 90

כיצד ייבחר המפעיל: קריטריונים ראויים אך לא מספיקים

אמות המידה לפיהן יימדדו הניגשים למכרז כוללים מדיניות הממשלה בתחום הבזק והשידורים, שיקולים שבטובת הציבור, התאמת המבקש לפעול כגורם מפעיל ותרומת הגורם המפעיל הפרטי לתחרות. לכך נוספו, בהתאם לדרישת היו"ר כבל, הגופים יבחנו גם בהתאם להצעתם להפחתת דמי ההפצה שיגבה מהערוצים ובהתאם להיקף שיציע להשקיע בהפקות מקומיות.  אושרה ההסכמה לפיה מספר הערוצים הנוספים שימומנו באמצעות פרסומות לא יעלה על 3, שאר הערוצים הנוספים ימומנו באמצעות דמי מנוי.

מדובר בקריטריונים ראויים, אך לא ברור האם הם מספיקים. הבעיה בתשתית עידן פלוס הנוכחית איננה רק דלות התכנים המוצעים, אלא גם בעיות טכניות. שידורים דיגיטליים מתקיימים בעזרת משדרים חסכוניים וחלשים לעומת שידורים אנלוגיים. לצד התועלת לסביבה בהפחתת הקרינה וחיסכון העלויות, עולה בעיית האיכות – במיקומים ספציפיים רבים ברחבי הארץ יש הפרעות בקליטה בשל חסמים או משדרים אחרים המפריעים לקליטת עידן פלוס. שיפור הקליטה יחייב השקעות בתשתית, שיקשו על המפעיל להציע שירות טוב במחיר סביר, בוודאי לאור הרצון להקל על הערוצים באמצעות הורדת עמלות ההפצה.

חסם חשוב נוסף כנגד האפשרות של תחרות היא הבלעדיות הקיימת כיום בחוזי ההפצה של שידורי הספורט. הישיבה הקודמת בנושא פוצצה ע"י יו"ר הועדה כבל, בטענה כי משרדי הממשלה לא מציגים מתווה מוסכם ביניהם בנושא. שידורי הספורט יעלו לדיון נוסף ביום שני הקרוב.

ממיר עידן פלוס (צילום אילוסטרציה: דבר ראשון)
ממיר עידן פלוס (צילום אילוסטרציה: דבר ראשון)

טלוויזיה? עתיד השידורים נמצא בכלל באינטרנט

ייתכן מאוד שבכנסת מנסים לנצח את המלחמות של אתמול. התחרות המתקיימת היום בין הוט ליס עשויה להפוך למאבק של שתי החברות כנגד בעלי התכנים. זאת מכיוון שמספר הלקוחות לשידורים רב-ערוציים נמצא בירידה, בעוד שהביקוש לנפח גלישה באינטרנט נמצא בעלייה. חברת נטפליקס, המבוססת על צפיית VOD בלבד מספרייה של כ-5,000 כותרים המשודרים על גבי האינטרנט, במחיר נמוך של 10-15$ דולר לחודש היא דוגמא המובהקת לצורתה החדשה של התחרות בנושא זה.

לצד נטפליקס קיימות תוכנות בעלות תוספים לצפיה פיראטית בסרטים ובסדרות. התוכנות 'קודי' ו'פופקורן טיים' יכולות לפעול על כמעט כל מחשב אישי, מכשיר סלולרי, טאבלט, סטרימר או טלוויזיה חכמה. בהוט ויס, היכן שהתרגלו להרוויח מתשלומים על מספר ממירים בכל בית, צריכים להתרגל לרעיון שבכל משק בית בו גר אדם אורייני מבחינה טכנולוגית, ניתן לצפות ברוב התכנים שהם מציעים ללא תשלום ולרוב גם עם תרגום לעברית.

בחוקי המשחק החדשים, צפייה במספר מכשירים במקביל כבר לא תהיה תלויה בממירים אלא במהירות הגלישה באינטרנט, על בסיס טכנולוגיה שהולכת ומתפתחת. אמנם צפייה בתוכן מוגן ללא תשלום היא עבירה על החוק, אך נכון להיום מדינת ישראל אינה אוכפת עבירות בתחום זה. גם ארגון זיר"ה פועל לסגירת אתרים המפיצים תוכן פירטי, אך יתקשה להתמודד עם אכיפה פרסונלית כנגד אזרחים שהורידו מהרשת שיר או פרק בסדרת טלוויזיה מבלי לשלם. נטפליקס, גוגל ואמזון כבר פתחו פלטפורמות נוחות וזולות להשכרת סרטים או לרכישת שירים שעדיין אינן מקובלות במיוחד בישראל. יחד עם זאת, ישנם מאות אלפי בתים בהם הנוחות והאמינות היחסית של הממיר והשלט הייעודיים יאפשרו להוט, ליס ולמפעיל החדש לשווק שידורים רב-ערוציים למשך מספר שנים נוספות.

מותר גם לחשוב קדימה

השאלה הקשה שעולה מסיפור הפרטת עידן פלוס היא האם מדינת ישראל צריכה להעניק תשתיות שהיא עצמה הקימה בעלות של בין 130 מיליון ש"ח (הערכת האוצר) ל-270 מיליון ש"ח (הערכות אחרות) במטרה לחלק שוק שהוא רווחי בקושי, ונמצא במגמת דעיכה, למתחרים נוספים? ואם כבר עושים זאת – מדוע לא לחייב בצורה אדוקה יותר את החברות לפעול לטובת הציבור במקרה של תיקונים בפריפריה, למשל?

לו מדינת ישראל רצתה להקל על אזרחי ישראל לקבל שידורים איכותיים במחיר סביר, היא יכלה לנקוט בגישה של מעורבות ישירה – פיתוח תשתיות עידן פלוס לשיפור הקליטה מכספי תקציב המדינה, הרחבת היצע השידורים ותקצוב קבוע, שייתר את דמי ההפצה שמשלמים הערוצים. זאת לצד השקעות קטנות יחסית בשרתי מחשבים, שיאפשרו את קליטת כל הערוצים הנכללים בפלטפורמה באיכות גבוהה גם דרך האינטרנט.

העניין החשוב מכל אינו הסדרת השידורים, אלא הסדרה שתתמודד עם פריסת תשתיות התקשורת הקלוקלת בישראל ותקרב אותנו לפריסה רחבה של סיבים אופטיים מהירים, המסוגלים להגביר את מהירות הגלישה ולספק את הביקוש הגובר בתחום זה. ייתכן שעתידם הכלכלי של ערוצים בעלי פרסומות כמו ערוץ 2 וערוץ 10, יחייב אישור מהמדינה להציג את הפרסומות של הערוצים גם בשידור האינטרנטי, פעולה האסורה כעליהם כיום.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!