שעון החול של יחידות 1-4 בתחנת הכח אורות רבין הולך ואוזל. היחידות פועלות כיום, למרות שכבר היו צריכות לעבור ניסוי במצב 'שימור' עד 2025. ההפעלה הממושכת עוררה חשש באיגוד הערים לאיכות הסביבה שרון כרמל, שהתחנות יופעלו ללא שום תאריך תפוגה אמין, ולכן החלו בדיונים בנושא סגירתן הסופית.
4 יחידות החשמל המזהמות בישראל נמצאות במתחם אורות רבין של חברת החשמל בחדרה, אך במקום לעבור למצב 'שימור' הן ממשיכות לעבוד, וביתר שאת. לפי החלטת הממשלה היחידות הפחמיות המזהמות בישראל, בפער גדול מהיחידות הבאות בתור מבחינת זיהום, היו אמורות לעבור ממצב פעולה שגרתית למצב 'שימור' ביוני 2022, מה שלא קרה.
בפועל, חברת החשמל מתעכבת בהקמת 2 היחידות שאמורות להחליף אותן – יחידות גז חדישות באותו מתחם, כשרק בחודש הקרוב צפויה הכנסה של הראשונה מביניהן להרצה של כמה חודשים בטרם הפעלה שגרתית.
בתכנית המקורית, יחידות 1-4 היו אמורות לעבור שנתיים וחצי של 'שימור' – מתכונת הפעלה מינימלית, בה כל יחידה מופעל לשבוע אחד ברבעון, רק כדי לאפשר למדינה כושר יצור זמין במצבים בהם אין אספקת גז.
יחידות אלו ממשיכות בהפעלה שגרתית, אף שמבחינה רשמית היא מכונה 'חירום', כך שמותר להן לפעול רק לצורך שרידות מערכת החשמל. בינתיים, הזמן עד תום שנת 2024 הולך ומתקצר ואין כוונה מצד הרגולטורים של משק החשמל להאריך את משך השימור הנסיוני שלהן.
לפי מבקר המדינה, בתכנית השימור יש חסרונות עמוקים מראש, כמו היעדר יכולת להחזיר יחידה ממצב שימור להפעלה בטווח זמן רלוונטי למצב חירום פתאומי. חסרון נוסף הוא העובדה שהן מתחרות על אותו כושר הולכה של רשת החשמל, ביחד עם היחידות החדישות בגז, מה שמונע הפעלה שלהן במקביל להפעלה של יחידות הגז בעצמה מלאה. בנוסף, ציין המבקר כי אין בעולם כלל נסיון עם שימור יחידות פחמיות, כך שהתועלת בתהליך מוטלת בספק.
מי שהתנגד לתהליך השימור בעקביות הוא איגוד הערים לאיכות הסביבה שרון כרמל, שתבע בעקביות גריטה שלהן.
האיגוד יזם מספר שיחות 'שולחן עגול', בין רגולטורים שונים, לגבי עתיד היחידות 1-4. בשני הדיונים עד כה השתתפו גורמים בכירים במשרד להגנת הסביבה, רשות החשמל, חברת החשמל, חברת נגה לניהול מערכת החשמל ומהאיגוד עצמו. במהלך הדיון הציגו יו"ר רשות החשמל אמיר שביט, סמנכ"ל תפעול בחברת נגה שמעון (שיקי) פישר וסמנכ"ל ייצור אנרגיה בחברת החשמל יוסי רופא את המתווה להעברת היחידות לשימור, והפעלה של ימים בודדים בשנה.
במהלך הדיון ציינו שביט ופישר כי יחידות 1-4 לא יפעלו באופן שוטף אחרי שנת 2024, וכי לא מתוכננת הפעלה של יחידות 1-4 באורות רבין עם היחידות החדשות 70-80, בכך למעשה גובש המתווה לפיו זיהום האוויר מתחנת הכוח אורות רבין, אשר גורם על פי נתוני משרד הבריאות לכ-50 מתים בשנה, יצומצם באופן משמעותי ומרבית הפעילות באורות רבין תהיה באמצעות יחידות מונעות בגז, ו-2 יחידות פחמיות בהן הותקנו סולקנים (מסנני זיהום אוויר).
ניר סהר, מנכ"ל האיגוד, אמר ל'דבר' לגבי יחידות 1-4 ש"אי אפשר באמצע. או שצריך לגרוט אותן או להתקין גם עליהן סולקנים. לפי מבקר המדינה הנזק שנגרם עלויות חיצוניות של יחידות פחמיות (זיהום אוויר ופליטת גזי חממה) הוא 1.7 מיליארד שקלים בשנה. ברור ש-1-4 האלה, בלי הסולקנים, זה 80% מהסך הכל. כרגע, יש בלי סוף תקלות, יש איום מצפון על אסדות הגז, קרתה נפילת העגורן בתחנת רוטנברג ולכן אמרנו בואו נתכנס. האיגוד שלנו מייצג מליון תושבים ב-19 רשויות כדי לאמר איך בכל זאת סוגרים אותן?".
אם הכל ממילא נגמר ב-2025, למה להתחיל תהליך שיחות רב צדדי?
"נכון שהייתה התחייבות מצד נגה וחברת החשמל להפעיל את 1-4 בשכל, ואחרי 2025, אין בכוונתן להשתמש בהן בכלל. אבל לפי הוראות היצרן, יחידות 1-4 הן יכולות לעבוד עד 2033, ואם זו אופציה אנחנו דורשים שממשלת ישראל תקבל החלטה של גריטה, או לשים גם עליהן סולקנים".
