משרד השיכון לא אפשר לדייר קשיש לרכוש את דירתו בהנחה, למרות שהיה זכאי לכך מתוקף החוק, בטענה שלא המציא את כל המסמכים הדרושים לעניין, וכעת המשרד מונע מהיורשים להשלים את הליך הרכישה.

הדייר, משה קסהון ז"ל, ביקש לרכוש את הדירה בגיל 97, ומשלא הספיק לרכוש את הדירה עד פטירתו, משפחתו דרשה להמשיך את תהליך הרכישה אך המשרד כאמור חסם אותה מהאפשרות בטענה שהדייר נפטר וזכאותו פגה. בית המשפט קבע שהדרישה למסמכים הייתה לא חוקית ונבעה מאפליה על רקע גיל.

משרד השיכון ועמידר דחו במשך שנה וחצי את בקשתו של טרקאין קסהון לרכוש את דירתו. קסהון, דייר דיור ציבורי מבאר שבע התגורר בדירתו מעל ל-30 שנה מאז שעלה מאתיופיה. הוא נמצא זכאי לרכישת דירתו בהנחה תחת חוק זכויות הרכישה בדיור הציבורי בתחילת 2021, כשהיה בן 97. נציג חברת השיכון עמידר שטיפל בעניינו, טען בפני משפחתו שהם נדרשים למסמכי אפוטרופוס כדי לקדם את הבקשה לרכישה – וזאת למרות שאף גורם משפטי או רפואי רשמי לא הנחה את שרד לבקש אותם ממנו או מבני משפחתו של קסהון, שניהלו את ענייניו תחת ייפוי כח.

למרות בקשות חוזרות של המשפחה לקדם את תהליך הרכישה, קסהון נפטר באוקטובר 2022 מבלי שהצליח להתחיל תהליכי רכישה. כשהמשפחה ניסתה לפנות שוב למשרד לאחר מותו, היא נענתה בסירוב גורף בטענה שעם מותו של קסהון הזכות לרכישה פקעה. לפי מה שנראה בעיניי המשפחה כמשיכת זמן מכוונת של משרד השיכון במטרה למנוע את מכירת הדירה לקסהון וליורשיו, הם פנו לבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע שקבע בתחילת החודש שמשרד השיכון ועמידר פגעו בכבודו ורכושו של קסהון וכל זאת תוך שהם מפלים אותו על בסיס גילני.

לדברי השופטת חני סלוטקי, שפסקה לטובת משפחתו של קסהון, משרד השיכון שיקר כשטען בבית המשפט שביקש להתחיל תהליכי אפוטרופסות באוגוסט 2022 תהליכי אפוטרופסות, שלא נדרשו כלל בשל ייפוי הכח. בנוסף, הדרישה הראשונית לאישור אפוטרופוס, שנעשתה בעל פה ולא בכתב לפי המקובל, נמסרה למשפחה כבר בתחילת 2021, כלומר המשפחה הייתה יכולה לרכוש את הדירה כשנה וחצי לפני מותו של קסהון ובכך לאפשר את העברת הירושה כדין, אך לא עשתה זאת עקב דחיות לא מוצדקות של משרד השיכון ועמידר.

השופטת סלוטקי מתחה ביקורת קשה על משרד השיכון בנוגע לדרישתו מקסהון ומשפחתו להמציא אפוטרופוס שלא היה בו שום צורך, וציינה כי נבעה נטו מאפליה על רקע גילני של עמידר, שקבעו על דעת עצמם לא לקדם את הרכישה, ואף לא נעשה שום בירור רפואי או משפטי רשמי שקבע שקסהון לא כשיר לקבל החלטות משפטיות, ועצם תהליך תחילת הרכישה מידי משרד השיכון לא דורש את האפוטרופוס מלכתחילה.

"הגילנות פגעה בכבודו וקניינו של המנוח", קבעה סלוטקי, שגזרה על משרד השיכון לשלם למשפחה 10 אלף ש"ח הוצאות משפטי והתחלת תהליכי מכירת הדירה באופן מיידי. בימים אלה הכנסת בוחנת את חידושו של חוק זכויות הרכישה בדיוק הציבורי, לאחר שזה בוטל על ידי שר השיכון, יצחק גולדקנופף, בינואר האחרון, בגיבוי ראשי משרד האוצר והשיכון, שיצאו נגד כוונת הממשלה לנסות לחדש את החוק.

עו"ד חגית גיגי-וייסברג. "עדות וניצחון לדמוקרטיה" (צילום: אלבום פרטי)

"במשך שנה וחצי חסמו משרד השיכון ועמידר את המשך תהליך הרכישה, והספק לעניין כשירות המנוח עלה אך ורק מגילו המבוגר", אומרת ל'דבר' עו"ד חגית גיגי-ויסברג שיצגה את משפחתו של קסהון מול משרד השיכון. "דיירי הדיור הציבורי באשר הם, הם אוכלוסיה חלשה וככזו משרד השיכון מנצל את יחסי הכוחות כדי להתעמר ולרמוס זכויותיהם. פסק הדין ניתן בשעה שהכנסת הצביעה בחוק ביטול עילת הסבירות ופסק הדין הנוכחי הוא ביטוי, עדות וניצחון לדמוקרטיה. הנני תקווה כי פסק דין זה יעודד לתת פסקי דין דומים שיילכו לקראת דיירי הדיור הציבורי וישמרו על זכויותיהם בשם הדמוקרטיה".

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "המשרד לומד את פסק הדין לצורך בחינת הגשת ערעור".