שבע שנים לאחר שנמחק ועורר דיון ציבורי על הפער המגדרי בויקיפדיה, הערך 'חנה קפרא' שוחזר אתמול (ראשון) לאחר שנערכה בעניינו הצבעה חוזרת בקרב עורכי האתר.
הויכוח על הערך נסוב סביב המתח המרכזי של הקהילה הויקיפדית ביחס לפרוייקט: בין 'מכלילים' שסבורים שיש להרחיב את תחום הערכים והאישים הראויים לערך באתר, לבין 'המחקנים' שסבורים שערכה של האנציקלופדיה נמדד גם במידת הסלקטיביות בה היא בוחנת אלו דמויות וערכים ראויים להכנס ל'קאנון' האנציקלופדי.
בהצבעה שהסתיימה ב-26 בספטמבר 2016, הוחלט על מחיקת הערך ברוב של 47 עורכים בעלי זכות הצבעה, שסברו שקפרא אינה עומדת בכללי החשיבות שנקבעו במיזם לכתיבה על חיילים, מול 29 עורכים שסברו שהערך חשוב וראוי להשאר.
קפרא, בת העדה התימנית מרחובות, חברת ההגנה ועובדת חיל האוויר הבריטי, הייתה מחלוצות המערך הטכני של חיל האוויר הישראלי בימי מלחמת העצמאות, ואחת משתי הנשים היחידות ששרתו בו בשנותיו הראשונות. לאחר חמש שנות שירות השתחררה מהחיל בדרגת רב-סמל אך הוסיפה לעבוד בו כטכנאית אחזקת מטוסים, אזרחית עובדת צה"ל עוד 33 שנים עד שנת 1983. הערך אודותיה נכתב על ידי אסף אורן כבר בשנת 2016 במסגרת פרוייקט 'מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה', מיזם אקדמי במסגרתו סטודנטים וסטודנטיות ממכללת הקיבוצים כתבו ערכים ביוגרפיים על נשים לוויקיפדיה, בהובלתה של ההסטוריונית ד"ר שרון גבע.
19% בלבד מהעורכות בויקיפדיה הן נשים, וכ-16% מהביוגרפיות הן של נשים
המהדורה העברית של האנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה נכתבת ונערכת על ידי למעלה מ-3000 עורכים מתנדבים. אלא שכתיבת ערך אינה מבטיחה את קיומו בטווח הארוך: מדי שנה עורכת קהילת העורכים דיונים על מאות ערכים ובוחנת את חשיבותם ואת הרלוונטיות שלהם לפרוייקט האנציקלופדי. במקרים של מחלוקת שהעורכים אינם מצליחים ליישב בדיון פשוט, נערכת הצבעת חשיבות, ובה רשאי להצביע כל עורך שלו למעלה מ-100 עריכות ב-90 הימים שקדמו לפתיחתה.
במסגרת הדיון על שאלת החשיבות של הערך חנה קפרא, שגלש מהאתר גם לתקשורת הכללית. בטורי דיעה חריפים שכתבו ד"ר גבע ועופר אדרת ב'הארץ', עלה לדיון הפער המגדרי בקרב עורכי ויקיפדיה. ויקיפדיה העברית עצמה מציינת, בערך 'הפער המגדרי בוויקיפדיה', כי שיעור העורכות הנשים בעברית הוא כ-19%, ואף פחות מכך בקרב העורכים בעלי זכות ההצבעה (נכון ל-2015). גם שיעור הביוגרפיות של נשים מכלל ערכי הביוגרפיות במהדורה העברית ב-2016 עמד על כ-16.8-19% בלבד.
למרות שעמותת ויקימדיה, מפעילה מגוון יוזמות להגברת הגיוון בקרב הכותבים, ולעידוד נשים להצטרף למיזם, החליטה ד"ר גבע על הוצאת המיזם שלה מויקיפדיה. בעקבות מחיקת הערך, ודיוני מחיקה ממושכים על ערכים אחרים של נשים, היא דאגה להעלות ערכים שנמחקו, לרבות הערך על חנה קפרא, לאתר הפמיניסטי 'פוליטקלי קוראת'. בעקבות כתיבת הערך, עלה סיפורה של קפרא לראשונה גם לאתר חיל האוויר.
עורכות בויקיפדיה העברית במסגרת חגיגות ה-20 למהדורה (צילום: Nayla Trogsbetreger/Noa Photography / Wikimedia Israe)
"אל תתבלבלו, הנושא פה איננו פמיניזם אלא היסטוריה"
לאחרונה, לאחר ש-14 עורכים ועורכות בעלי זכות הצבעה ביקשו זאת, הוחלט לפני כשבוע בקהילת העורכים באתר, להעלות את הערך לדיון חשיבות נוסף, ולהצבעה מחודשת. הדיון המחודש התעורר לאחר שבמאי השנה פרסמה שולמית פרבר, אמנית ומעורכות האתר 'פוליטיקלי קוראת', חוברת פנזין שעיצבה ומספרת את סיפור הערך שנמחק והדיון הציבורי שהתעורר סביבו, תחת הכותרת 'למה מי זו חנא קפרא'.
בסופו של דבר, הצביעו בעד שחזור הערך 42 עורכים ועורכות בעלי זכות הצבעה, ו-25 הצביעו נגד – רוב של 62.6% (גילוי נאות: כותב שורות אלו הצביע אף הוא בעד שחזור הערך). עם סגירת ההצבעה אתמול בבוקר, עלה הערך מחדש בויקיפדיה.
"מדובר כאן על אשה אמיצה מאד, שלמרות שבקושי זכתה להשכלה הרימה את עצמה והייתה שותפה לבניית ההגנה וצה"ל בתקופה שלא הרבה נשים פעלו כמוה. ראוי שנזכיר אותה ואת קיומה", כתבה העורכת הילה לבנה בשיחה שהתחדשה על חשיבות הערך טרם סגירת ההצבעה. "פעמים רבות נשים נשארות 'כמעט שוות' שנים רבות, בנסיבות שגברים היו כבר זוכים לקידום. אולי הן עצמן לא מבקשות לעצמן קידום, אולי הן עסוקות בגידול הילדים, או אומרות תודה על כך שבכלל ניתנה להן הזכות לעסוק במקצוע 'גברי' ולא זקוקות ל'כיבודים' בצורת דרגה. אולי החברה מתעדפת את הגברים שסביבן, ועוד כהנה וכהנה", הוסיפה העורכת Kulli Alma בדיון. "היות וזה דפוס, יש במקרים מסויימים חשיבות שה כן תזכנה בערך והכרה. זה מקרה מסויים כזה".
"אנא אל תתבלבלו, הנושא פה איננו פמיניזם אלא היסטוריה. אף אחד לא הכניס אותה לחיל האוויר כדי לקדם את מעמד האישה", כתב העורך מי-נהר, שציין כי אוצר מוזיאון חיל האוויר אבי משה-סגל אישר שקפרא הייתה אחת משתי הנשים היחידות במערך הטכני של החיל הצעיר (לצד שרינה ריכטמן). "כשחיל האוויר נולד היא הייתה כבר הייתה פז"מניקית עם ניסיון בחיל האוויר המלכותי הבריטי. כאשר החיל נבנה על ידי מתנדבי מח"ל דוברי האנגלית היא מאלו הקולטים אותם בדברה את כל השפות. למעשה עצם העובדה שמכל כך מעט אנשים ששירתו בגרעין הראשון והסודי של חיל האוויר שבחרו בה, זה כבר אומר דורשני. לטעון שאין לפנינו ראשוניות וחלוציות בתחומה זו בעיה המעידה על זלזול בדרך שפורצים הראשונים".
"שינוי ההחלטה מראה על יכולת הקהילה לקבל החלטות בהתאם לתוכן ולחשיבותו"
מנגד, היו שעמדו בסירובם לראות חשיבות בערך, בהם ותיק העורכים בויקיפדיה, דוד שי, שכתב כי לצד קפרא שירתו עוד רבים מראשוני החיל האוויר שאפילו שמם אינו זכור עוד, בהם כאלה שמילאו תפקידים בכירים משלה. "רחובות רבים בארצנו קרויים על שם אישים או נושאים שאינם מצדיקים ערך, כך שלעובדה שברחובות עירה נקרא רחוב על שמה אין חשיבות. הסיבה היחידה שבגללה נוצר הערך היא העדפה מתקנת קיצונית לערכי נשים, שאין להשלים איתה".
ד"ר שרון גבע, מסרה ל'דבר' בעקבות העלאתו מחדש של הערך: "בזכות שולמית פרבר הדיון התעורר מחדש והתוצאה מאוד משמחת. אני מקווה שזה סימן להמשך גילויים של פתיחות ושוויון, לנשים ובכלל, במיוחד בימים אלה".
איציק אדרי, יו"ר עמותת ויקימדיה ישראל מסר: "ההחלטות על ערכים בוויקיפדיה מתקבלות על ידי קהילת העורכים והעורכות והדיונים וכן ההצבעות מתקיימים בצורה פתוחה ושקופה בדפי השיחה. העובדה כי העורכים.ות החליטו לשנות החלטה קודמת לאחר שהערך שופר ונכתב מחדש מראה על יכולתה האובייקטיבית של הקהילה לקבל החלטות בהתאם לתוכן וחשיבותו".
מחיקתו ושחזורו של הערך חנה קפרא, עשויים להעיד מעט על אופן קבלת ההחלטות במיזם השיתופי-קהילתי המבקש להנגיש 'את כלל הידע האנושי' (לכל אחד בשפתו ובחינם), על התהליכים הקהילתיים המתחוללים בתוכו, ואולי גם על האופן בו הוא משתנה ומתפתח ועל המתחים הפנימיים והוויכוחים שמניעים התפתחות זו. ויקיפדיה העברית שחגגה רק החודש את שנתה ה-20, צמחה בתקופה זו ממעט פחות מ-200 אלף ערכים ב-2016 ללמעלה מ-338 אלף ערכים כיום. מתנדבים ומתנדבות חדשים הצטרפו לשורותיה, אחרים ייתכן שעזבו – כל עורך ועורכת מביאים לה את גוף הידע האישי שהם נושאים עימם, אך גם את עמדותיהם וגישתם באשר לאופי הרצוי של האנציקלופדיה הפתוחה שמוסיפה להתפתח.
