"איומי אקלים מסוכנים במיוחד לאוכלוסיות פגיעות", אומרת ל'דבר' הסוציולוגית העירונית הדס צור. "זה צריך להיות חלק ממדיניות החוסן". צור מתייחסת לדיווח מתחילת השבוע על אדם שמתגורר במכוניתו באשדוד, שהגיע במצב קשה מאוד לבית החולים עם חום גוף של 43 מעלות. "בארצות הברית יש עיריות שיודעות שיש בהן אוכלוסיות בסכנה, ויש היערכות למשבר מזג אוויר של עלייה בטמפרטורות. פותחים את הספריות העירוניות או את הבריכות הציבוריות".

הסוציולוגית העירונית הדס צור (צילום: מרב מרודי)

האדם חסר הבית הגיע ביום ראשון לבית החולים אסותא באשדוד בהכרה מעורפלת, ככל הנראה לאחר מכת חום קיצונית. "עם הגעתו לבית החולים נמצא שחום גופו מעל 43 מעלות, והרופאים נאלצו לבצע בו פעולות החייאה, לרבות הנשמה מלאכותית, קירור פנימי וחיצוני", הודיע בית החולים. "כרגע המטופל במצב קשה אך יציב, והוא צפוי להיות מועבר למחלקת טיפול נמרץ של בית החולים".

View this post on Instagram

A post shared by Street Medicine Tel-Aviv רפואת רחוב ת״א (@street_medicinetlv)

מרבית חסרי הבית בישראל חיים ברחובות תל אביב, שם פועלת עמותת מרפא לרחוב, שמנגישה שירותי רפואה לחסרי הבית מחוץ לכותלי בתי החולים. "החום הישראלי יותר מסוכן מהקור הישראלי", אומרת העו"סית רוני-לי סנה, ממקימות העמותה. "אם יש שלטרים בסופות וקור, מן הראוי לתת מענה גם כשיש תנאי חום קיצוניים.

"מהחום קצת קשה יותר להתחמק ברחוב, מהקור איכשהו מוצאים פינות חמות", אומר ליאור אשכנזי, סטודנט לרפואה שמתנדב שנים במד"א, באיחוד הצלה וב'מרפא לרחוב'. "רוב חסרי הבית מתמודדים עם תחלואה כפולה – התמכרות, מחלות נפשיות או פיזיות, והחום יכול להחמיר את מצבי התמודדות הנפשית וגם את הסכרת או לחץ הדם".

המתנדבים בדרום תל אביב. "לעוברי אורח קשה להתקרב לדרי רחוב, אבל חשוב לפנות אליהם, לדבר איתם, לשאול מה המצב שלהם, להציע שתייה" (צילום: מרפא לרחוב)

"בקיץ יש יותר תלונות על בחילות, סחרחורות ושלשולים, תסמינים של התייבשות, ואנחנו מפנים למיון בגלל זה", אומרת סנה. "אנחנו מחלקים הרבה יותר נוזלים. אנשים צמאים ברחוב. עד שלא תהיה לנו מרפאה ניידת, אנחנו לא יכולים להכניס אינפוזיה. יש גם ענייני מדיניות, וזה הנושא של המחסור בצל ברחוב, והעובדה שאין למשל בנווה שאנן בכלל ברזיות. אין גישה למים חוץ מבחוף הים, וגם שם חם. לא שמעתי על מישהו מהמועמדים לראשות העיר שזה מעניין אותו".

"לעוברי אורח קשה להתקרב לדרי רחוב, ובקיץ אפילו עוד יותר", אומר אשכנזי. "חשוב לפנות אליהם, לדבר איתם, לשאול מה המצב שלהם.

"כדאי להציע שתיה מתוקה, מים, ארטיק", מחדדת סנה, "אפילו משהו מלוח כדי שהנוזלים ייספגו".

"הרשויות צריכות להביא את זה בחשבון", אומרת צור, "צריך לאגם משאבים, לחשוב איך ערים נערכות בשביל האוכלוסיות הכי פגיעות, אפילו ברמת הפתרונות האד הוקיים. לא האנשים שזקוקים צריכים לדרוש את זה, זה צריך להיות מובן מאליו".

טיפול רפואי בחסר בית. "מהחום קשה יותר להתחמק ברחוב" (צילום: מרפא לרחוב)

עיריית אשדוד: "היחידה לדרי רחוב באשדוד פועלת בכל עונות השנה, ומעבר לקריאות מוקד היא יוזמת סיורים בשטח כדי לאתר ולסייע לדרי הרחוב. הסיוע והעזרה המוצעים לדרי הרחוב מגוונים, החל מביגוד, שמיכות ואמצעי חימום, שתייה ומזון, ועד להוסטלים ומסגרת לינה אחרת.

"כידוע, לדרי רחוב יש מאפיינים מיוחדים, ורבים מהם בוחרים לחיות ברחוב מתוך שיקולים אישיים. במקרה הנדון מדובר במחוסר דיור מוכר עם בעיות בריאות, שמסרב לכל סיוע ועזרה, ומתעקש לדור ברכבו ובסמוך לבית אמו, בדרישה לקבלת דירה. לצערנו, מדינת ישראל לא דואגת לדירות למי שידו אינה משגת, אלא מציעה סיוע בשכר דירה.

"היחידה לדרי רחוב, כמו גם שירותי הרווחה, ימשיכו להעניק את שירותיהם לציבור דרי הרחוב ולהציע פתרונות במסגרת המשאבים העומדים לרשותם".