בכתבה שפורסמה בביזפורטל לפני כשבועיים, ולא עוררה עניין ציבורי רב, צוטטה שרה קנדלר, מנהלת מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך, כשהיא מבקרת בחריפות חברות אשראי חוץ בנקאי.

לדבריה, בתוך שנה (דצמבר 2021 לעומת דצמבר 2022) נרשם גידול מצרפי של כ-32% בתיקי האשראי של חברות הפועלות בתחום ניכיון השיקים, הענף המרכזי בתחום האשראי בקרב החברות הבורסאיות. "ההוצאה להפסדי אשראי גדלה פי 3.5 באותה תקופה!!", זעקה קנדלר, "על בסיס שני הנתונים הללו בלבד, ניתן היה לחשוב שהעלייה בסיכון לאור שיעור הריבית כבר הובאה בחשבון בחישובי החברות. אולם, יחסי הכיסוי של ההפרשה ביחס לחובות בעייתיים משקפים תמונה אחרת".

קנדלר ציינה שהרשות למעשה מפקחת על 20 חברות מלבד מתוך 700 חברות שקיבלו רישיון לפעול בשוק החוץ בנקאי, וגם אותן חברות מעטות מדאיגות אותה.

אפשר לטעון שהסימנים המדאיגים האלה לא צריכים להטריד את הציבור. חלקן אמנם גדל, אבל החברות החוץ בנקאיות עדיין מחזיקות בפחות מ-10% משוק האשראי. אבל צעדים שמקדם היום בנק ישראל יכולים לשנות את המצב.

התפתחות החוב של משקי הבית בחלוקה למלווים, ללא משכנתאות (מקור: בנק ישראל)

החוק שיגדיל את הסיכון

חוק האיגוח, שהוצג להערות הציבור וצפוי להגיע בקרוב לכנסת, מבקש לאגח את חובות הציבור, כולל משכנתאות, ולמכור אותן הלאה. הנגיד מבטיח שחוק האיגוח "יפזר סיכונים, יפתח את השוק החוץ בנקאי, ויוריד את עלויות המימון" אבל מי יפקח על אותו "שוק חוץ בנקאי מפותח"?

חברות האשראי החוץ בנקאי אינן מפוקחות על ידי בנק ישראל, אלא על ידי הרשות לניירות ערך ורשות שוק ההון בלבד. פיקוח זה אינו כולל היבטים של ניהול סיכונים ליציבות הפיננסית, וזאת כחלק מההסכמות שנקבעו בוועדת שטרום, במטרה ליצור תחרות במגזר הפיננסי.

כולנו זוכרים למה יכול לגרום שוק איגוח חובות לא מפוקח. תהליך איגוח משכנתאות וחובות היה בליבו של משבר הסאב פריים, כשמשכנתאות גרועות עורבבו עם טובות בתוך אגרת חוב שקיבלה דירוג אשראי שקרי על ידי חברות הדירוג. אגרות החוב האלה נמכרו לכל והמחירים המריאו עד להתרסקות הגדולה.

הנגיד מבטיח שהפעם זה שונה, אך נראה שברשות לניירות ערך יש חששות שהנגיד לא שותף להן. בכיר ברשות ניירות ערך צוטט בכלכליסט כשהוא מסביר על הנחיצות של דירוג כפול שניתן משתי סוכנויות דירוג. "כיום הרשות פועלת ללא יו"ר ולכן יש למנוע מצב שעכשיו יתחילו להפעיל מחדש לחצים כדי לעזור לבנקים לנקות נכסים מהספרים שלהם ולהעביר אותם החוצה לציבור", אמר אותו בכיר. "הדירוג הכפול שומר על ניקיון התהליך והוא קריטי לכך שרק עסקאות טובות יגיעו לשוק תוך גילוי אמיתי […] דרישת הרשות לדירוג כפול היא דרישת מינימום […] ניגודי העניינים של חברות הדירוג ברורים".

אך למרות זאת, הדירוג הכפול שאותו בכיר רואה כדרישת מינימום, לא קיים בחוק המוצע כדרישת חובה. בשנים האחרונות יותר חברות חוץ בנקאיות קורסות, בהן יונט קרדיט, גיבוי אחזקות, בול מסחר, ועוד. שוב ושוב הרשות לניירות ערך ורשות שוק ההון מפספסות את הכשלים.

במקרה של "גיבוי", רשות ני"ע זימנה את בעלי השליטה בחברה רק בספטמבר 2022, שלושה חודשים לאחר שהחברה קרסה, והתעלמה מסימני אזהרה רבים. רשות שוק ההון פרסמה חוזר עם דרישות מידע מגופי האשראי החוץ בנקאיים, חמישה חודשים אחרי קריסת גיבוי. חובת הדיווח אמנם נכנסה לתוקף ביולי האחרון, אבל לציבור אין גישה אל המידע.

בדו"ח היציבות לשנת 2022, מציין בנק ישראל שהמשכנתאות של הגופים חוץ בנקאיים הן סיכוניות יותר ונכנסות לפיגור לעתים קרובות יותר, אבל אין סכנה מערכתית ליציבות הפיננסית, אלא רק סכנה נקודתית למשקי הבית שיפגעו. אבל לפני ש'מתנחמים' בידיעה שרק חלק ממשקי הבית יקרסו בעקבות הסיכון, כדי לזכור שעל רבות מאותן הלוואות משלימות, לבנק המלווה את המשכנתא כלל אין מידע, והגופים שמלווים אותם לא מפוקחים על ידי בנק ישראל, כי הם כאמור גופים חוץ בנקאיים.

דחייה של קשיי התשלום לשלב מאוחר יותר

ובכל זאת שיעור האשראי הפגום והאשראי בפיגור במערכת הבנקאות נותר נמוך. בישראל לא רואים, חס וחלילה, משפחות מפונות מהבית במספרים גדולים. מה שכן רואים הוא עליה מטאורית בהלוואות כנגד קרנות השתלמויות וגמל ומשיכת הכספים מהם, משיכת ביטוחי מנהלים ואף קרנות פנסיה, עליה בשימוש במשכנתאות הפוכות, כשההלוואה הניתנת ניתנת בסכום חד פעמי ולא בקצבה, ומשמשת להשלמת הון עצמי או להתמודדות מול הלוואה.

כלומר, ייתכן שמשקי הבית מצליחים לדחות את היום שבו יתמודדו עם קשיי התשלום על ידי גיוס כל סכום חד פעמי שהם יכולים לשים ידיהם עליו, אך הסיכון לא נעלם.

בנוסף קיימת עליה במחזור משכנתאות, כשברוב המקרים מדובר בפריסתן לשנים ארוכות, פריסה שאולי מקטינה את הלחץ על התשלום החודשי, אך מגדילה את הסכום הכולל כך שיחס ההחזר לשקל מגיע עד ל-2:1 , ובנוסף משכנתא ארוכה מגדילה את החשיפה לשינויים בריביות ובמדדים לאורך הזמן.

עד לקריסה הבאה

בימים אלה בנק ישראל מבצע מהלך של הפיכת מחזורי המשכנתאות לדיגיטליות, וגם לחגיגה הזאת מוזמנים הגופים החוץ בנקאיים. על פי ההוראות החדשות הבנק המלווה לא רשאי לסרב לעבוד מול חברות חוץ בנקאיות והוא מחויב לשלוח להן את המסמכים הדרושים למחזור המשכנתא. כך שיכול מאד להיות שנראה יותר ויותר מחזורי משכנתא מבוצעים על ידי גופים חוץ בנקאיים.

על רקע עליית הריבית, קשיי המימון של הלווים גדלים והבנקים מסרבים לחתום על משכנתאות. כך אנחנו רואים את הירידות החדות ברכישת הדירות שמדווחות על ידי משרד הכלכלנית הראשית, כאשר בסקירה האחרונה מספר הדירות הנמכר עמד על 6,163, הרמה הנמוכה ביותר מאז החודש הראשון לפרוץ הקורונה במרץ 2020 בניכוי עונתיות.

אין ספק שלו יכלו הבנקים למכור את המשכנתאות הלאה, יותר לווים היו מקבלים אישור למשכנתא, וכנראה שהיינו רואים גידול ברכישות. אבל באיזה מחיר?

למרות פיקוח שהוכח כבעייתי לכל הפחות, למרות היעדר מוחלט של שקיפות מידע לציבור, פועל הנגיד כדי להרחיב את פעולות הגופים החוץ בנקאיים באמצעות חוק האיגוח. ואנחנו לא נדע מה קורה עד שנשמע על הקריסה הבאה.