"הסכם תומכות החינוך הוא מהפכה של ממש. זה הסכם השכר המודרני הגדול ביותר במשק", אומר בראיון מיוחד ל'דבר' יו"ר הסתדרות המעו"ף, עו"ד גיל בר-טל, לאחר החתימה על ההסכם, שסגרה מסע משותף ארוך שלו ושל צוות המשא ומתן מההסתדרות עם נציגות העובדות והוועדים מרחבי הארץ, עם מרכז השלטון המקומי ועם האוצר.

"זה אחד הדברים החשובים, המשמעותיים והמורכבים שיצא לי לעשות במסגרת עיסוקי ביחסי עבודה במהלך השנים", מספר בר-טל, "להגדיר מחדש את התפקיד, המקצוע ותנאי העבודה של 55 אלף תומכות חינוך, להפוך את העבודה שלהן לפרופסיה. להרים מקצוע שמאויש ברובו על ידי נשים מסורות, שהן הבסיס של מערכת החינוך לגיל הרך במדינת ישראל. את המסע הזה החל יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, שמלווה את הסייעות למעלה משני עשורים. היה לו חשוב לשים את הנושא בראש סדר העדיפויות, לצד הסכם המסגרת במגזר הציבורי."

בוא נתחיל מההתחלה. מי נכללת בהגדרה 'תומכת חינוך'?
"במסגרת הרפורמה קיבצנו את הגדרות התפקיד הקיימות של הסייעות לשלושה סוגים: האחד, שכולל את רוב תומכות החינוך, הוא תומכת חינוך שעובדת לצד הגננת בגני הילדים. השני הוא 'תומכת חינוך צמודה' שמלווה ילד באופן אישי, בין אם הוא זקוק לסיוע רפואי, או שילוב ותיווך בכיתה. גם תומכת חינוך המסייעת לילד בביתו עקב מחלה נכללת בסוג זה. הסוג השלישי הוא תומכות בחינוך המיוחד, שמועסקות בבתי הספר לחינוך מיוחד בינוני-קשה. בכל הסוגים, המעסיקים של תומכות החינוך הן הרשויות המקומיות."

מה הגורמים שהובילו לרפורמה?
"עד לפני כמה שנים, עבודה כתומכת חינוך נחשבה משרה נוחה מאוד לאימהות: יום עבודה קצר, מ-7:30 עד 14:30, ללא צורך בהכשרה. עם השנים הדרישות המקצועיות הפכו מורכבות יותר, רמת האחריות גדלה והתפקיד נהיה תובעני. תומכות החינוך הפכו לחלק אינטגרלי מהמערך בגן או בכיתה, גם בנושאים הפדגוגיים וגם בקשר עם ההורים, וכמובן עם הילדים. במקביל, שכר תומכות החינוך נשחק, שעות העבודה גדלו, וגם גיל הקבלה לגן ירד לשנתיים ותשעה חודשים, מה שהוסיף עוד מטלות כמו טיפול בילדים לא גמולים. כל זאת לצד העובדה שמספר הילדים ביחס לאנשי צוות בישראל הוא מהנמוכים בעולם, כלומר מעט אנשי ונשות צוות והרבה ילדים.

"כל אלה הובילו לעזיבה המונית של תומכות החינוך, והיה צורך לגייס מחליפות כדי לאייש את הגנים. יש רשויות שמדווחות כי מדי יום הן נאלצות לסגור 15%-20% מגני הילדים. תומכות החינוך שנמצאות בתפקיד חוות על בשרן את המחסור בכוח אדם, מה שהחריף את התחושה שמזלזלים בהן, ושהן הפכו ל'שק האגרוף' של מערכת החינוך ברשויות המקומיות.

"המחסור בתומכות חינוך גרם לכל רשות להמציא דרך משלה להתמודד איתו, ולא היה קו מנחה להעסקה. הן נקראו לעבודה בימים החופשיים, עבדו בתקן חסר, נקראו להחליף בעת מחסור תדיר של עובדות ועוד. כל הצדדים הנוגעים בדבר לא היו מרוצים, מה שיצר מומנטום לשינוי. ההבנה שהשינוי הכרחי הבשילה כבר לפני כשנתיים וחצי."

"זה אחד הדברים החשובים, המשמעותיים והמורכבים שיצא לי לעשות כאיש איגוד מקצועי". יו"ר הסתדרות המעו"ף, עו"ד גיל בר-טל, בהפגנת סייעות מול בית הדין הארצי לעבודה בירושלים (צילום ארכיון: הסתדרות המעו"ף)

"להפוך את העבודה לפרופסיה עם אופק קידום והתפתחות"

איך בניתם את הרפורמה?
"נקטנו כמה מהלכים במקביל: ערכנו מחקר השוואתי במדינות ה-OECD על הנהוג לגבי תומכות חינוך בגיל הרך במדינות אחרות, וקיימנו 'שולחנות עגולים' עם נציגי מרכז השלטון המקומי, ראשי הערים, ראשי ועדי עובדים ברשויות המקומיות, תומכות החינוך, משרד החינוך, משרד האוצר, מנהלי מחלקות החינוך וכל מי שהיה יכול לסייע לנו. רצינו לשמוע מגוון של דעות ונקודות מבט. מתוך התובנות האלה ניגשנו למשא ומתן עם מרכז השלטון המקומי והאוצר."

מה גיליתם במחקר המשווה?
"מצער לומר שישראל היא במקומות האחרונים בהשקעה בחינוך לגיל הרך במדינות ה-OECD. שכר תומכת החינוך המתחילה נמוך מאוד בהשוואה למדינות המפותחות. כשמשווים את כוח הקנייה, גם תומכת חינוך עם שבע שנות ניסיון מרוויחה פחות מהממוצע ב-OECD, והרבה פחות מאשר במדינות שאנחנו רוצים להידמות להן. מנגד, תומכת החינוך בישראל אחראית על מספר הילדים הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD, שעומד על 21.4 ילדים בממוצע. הן עובדות יותר שעות שבועיות מהמקבילות להן ב-OECD, ועומס העבודה שלהן גדול הרבה יותר."

מה מבחינתך היא ליבת הרפורמה?
"הדבר שהיה לנו הכי חשוב זה שיפור מעמדה של תומכת החינוך, גם בתודעה הציבורית, גם בתודעה העצמית וגם בהיררכיה במערכת החינוך. דרשנו להעלות אותן בסדר העדיפויות, וזה היה חייב לעבור גם דרך הגדלה משמעותית של השכר וביטול ההשלמה לשכר מינימום, וגם באמצעות שיפור ההכשרות המקצועיות ותגמול עבור רמה מקצועית, שיהפכו את המקצוע לפרופסיה, עם אופק קידום והתפתחות בקריירה.

"שינוי השם מ'סייעת' ל'תומכת חינוך' הוא לא עניין סמנטי, אלא עניין מהותי: תומכת החינוך היא עמוד התווך של הגן. היה לנו חשוב מאוד לקבוע תנאי סף לקליטה, והכשרה מתמשכת ורלוונטית לתפקיד תומכות החינוך לאורך הדרך, שתמומן ברובה על ידי המעסיקים. ההכשרות תאפשרנה להן לעבור לרמה המקצועית הבאה, שמשמעותה עלייה בשכר."

איך יתנהלו ההכשרות תוך כדי העבודה?
"הוסכם על ארבע רמות מקצועיות לאורך מחזור חיי העבודה של תומכת החינוך, שמוסיפות כל אחת 400 שקלים לשכר היסוד. כל רמה כזו דורשת 60 שעות לימוד בשנה לאורך שלוש שנים, סך הכול 180 שעות כדי לעבור מרמה מקצועית לזו שאחריה. מעבר להגדלת השכר, המבנה הזה נועד בעיקר ליצור באמת מקצוע שלומדים, מתפתחים ומתעדכנים בו לאורך החיים התעסוקתיים.

"ההכשרות תתקיימנה במקומות העבודה או בערים בהן תומכות החינוך עובדות. תכני ההכשרות יאפשרו להן עדכון, רענון והכרת גישות פדגוגיות חדשניות, לימוד שיטות טיפול וחינוך לגיל הרך, והעשרה באופן שיסייע לעבודתן, יטייב אותה ויגביר את העניין במקצוע. כל זאת במסגרת של קבוצות מקצועיות לומדות, שיתנו להן מקום להיפגש, להכיר אחת את השנייה ולהחליף ידע וחוויות מקצועיות ואישיות.

"מלבד ההשתלמויות, יוקם מסלול לימודים בו תומכות חינוך יוכלו להפוך להיות גננות, והשנים שלהן כתומכות חינוך יוכרו כהכשרה המעשית (סטאז'). במסלול, שייקרא 'אופק בתנועה', תומכות החינוך תוכלנה ללמוד תוך כדי עבודתן לתואר ראשון בחינוך ולתעודת הוראה, בתמיכת הסתדרות המעו"ף והמעסיקים, ובסוף התקופה לקבל את התואר והתעודה, ולהיות גננות מוסמכות. הסכמנו עם מרכז השלטון המקומי שההשתלמויות יהיו ב-80% מימון של המעסיק."

העלאת שכר הבסיס ל-8,000-7,000 ש"ח: "יש לכך משמעות סמלית וכלכלית כאחד"

מה העקרונות שהובילו אתכם בעדכון שכר הסייעות?
"עברנו להסכם שכר מודרני, שהתלוש בו הוא קצר וברור, ללא רכיב של השלמת שכר מינימום. כל הסכומים בו הם ריאליים ואין יותר קיזוזים למיניהם, כך שניתן יהיה להבין אותו בקלות. תוספות השכר יגדלו משנה לשנה ובעקבות העלייה ברמה המקצועית.

"להעלאת שכר הבסיס יש משמעות סמלית וכלכלית כאחד. היא מבטלת לראשונה את ההשלמה לשכר המינימום של 55 אלף עובדות. הוסכם על שכר בסיס של 7,000 שקלים לתומכת חינוך אישית, 7,200 שקלים לתומכת חינוך בגן ילדים ו-8,000 שקלים לתומכת חינוך במערכת החינוך המיוחד. זה שכר בסיס שהוא הרבה מעל שכר המינימום, שכר ראוי לעובדות הללו שנותנות את הלב והנשמה. נוסף על שכר הבסיס הוספנו רכיב ותק של 50 שקלים לכל שנת ותק. על זה קבענו את תוספת הרמה המקצועית שמותנית בהשתלמויות."

בר-טל מדגיש שהגדרות התפקיד אינן עניין של מה בכך. "במסגרת שינוי הסטטוס היה לנו חשוב גם לחדד את ההבדלים בין סוגי תומכות החינוך גם בשכרן. בשיחות בשולחנות העגולים עלה המחסור האדיר בתומכות חינוך בבתי הספר של החינוך המיוחד הבינוני והקשה. זו עבודה שדורשת כוחות פיזיים ונפשיים רבים, כאשר התלמידים יכולים להיות גם בני 20 ובמצבים פיזיים ושכליים מורכבים. לכן שכר הבסיס שקבענו להן הוא גבוה: 8,000 שקלים למתחילה. ההבדל בין סוגי התומכות, וגם ההבדלים בין אופני ההעסקה ברשויות השונות, אילצו אותנו לחשוב על מודל העסקה גמיש אך אחיד."

"היתה הבנה שתומכת חינוך היא חלק מצוות הגן"

שני מרכיבים נוספים בהסכם מבטאים הכרה במקומה המרכזי של תומכת החינוך בגן: החלפת גננות ועבודה בחופשות. "הייתה הבנה שתומכת חינוך היא חלק מצוות הגן", אומר בר-טל, "הוסכם שתומכות חינוך שנדרשות להחליף גננת יקבלו תוספת שכר של 200 שקלים ליום, ללא פגיעה במספר נשות הצוות בגן. כלומר, אם תומכת החינוך מחליפה את הגננת, חייבים נוכחות של תומכת חינוך מחליפה שתסייע לה.

"לצד זאת, הסדרנו לראשונה את נושא העבודה בחופשות החגים והקיץ, ותקופות בהן המסגרות החינוכיות לא פועלות. הצמדנו את לוח הפגרות של תומכות החינוך ללוח החופשות של מערכת החינוך, והגדרנו תוספות שכר משמעותיות עבור העבודה בקייטנות בפגרות הקיץ והחגים".

בר טל מדגיש שתומכות החינוך נהנות גם מכל הזכויות שניתנות לעובדי הרשויות המקומיות, לרבות זכויות כלכליות, ביטחון תעסוקתי, חברות בעמותות לקידום חברתי-מקצועי מבית הסתדרות המעו"ף, מועדון 'שלך', 'מעו"ף לעמית', ייצוג על ידי ועדי העובדים ומטריית השירותים הניתנים לחברים ולחברות בהסתדרות המעו"ף.

ההסכם כולל גם קיצור שבוע העבודה של תומכות החינוך מ-42 שעות שבועיות ל-40 שעות שבועיות בשתי פעימות, בדומה ליתר עובדי המגזר הציבורי במסגרת הסכם המסגרת שנחתם ביולי השנה. לתומכות החינוך נקבעה גם אופציה לקיצור שבוע העבודה בשעה נוספת ב-2027, כך שיעמוד על 39 שעות עבודה שבועיות. "קיצור שבוע העבודה משמעותי ביותר בהיבטים של איזון שעות עבודה ופנאי. בישראל עובדים הרבה מעל לממוצע ה-OECD. מעבר לכך, קיצור שבוע העבודה מבטא גם עלייה בערך השעה, משום שהעובדות יעברו פחות שעות עבור אותו שכר, או שאחוזי המשרה שלהן יגדלו, וזו הטבה משמעותית".

המשא ומתן: "יו"ר ההסתדרות גיבה, האוצר צינן את ההתלהבות"

אחרי כל ההכנות, איך התנהל המשא ומתן?
"המשא ומתן החל בפועל לפני יותר משנה. יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד תמך והיה מעורב ישירות בכל התהליך, עמד על מתן תקציבי עתק ופתר משברים במשא ומתן הארוך והמורכב הזה. לצידי השתתפו במו"מ מטעם ההסתדרות מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות אדם בלומנברג, יו"ר אגף הפנסיה, הביטוח ושוק ההון עו"ד מיה פרי-אלתרמן, מנכ"ל הסתדרות המעו"ף עמיחי סטינגר; ראש חטיבת החינוך בהסתדרות המעו"ף עו"ד רות לוי ומנהלות חטיבת החינוך עו"ד אילנית רגב וגב' שירלי בן גוזי; ראש הלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי עו"ד חנה שניצר, סגנית ראש הלשכה המשפטית באג"ם עו"ד תהילה בנישו, ראש תחום בכיר מרחבים בלשכה המשפטית עו"ד גלי שטיינברג, וראש תחום הסכמים קיבוציים באגף הכלכלה אומרי זינגר.

"כאן המקום להודות לחגית מגן, ראש מנהל הסכמי השכר במרכז השלטון המקומי, שהייתה השותפה שלנו לכל המהלך. ראינו עין בעין את עקרונות ההסכם. משרד האוצר צינן מעט את ההתלהבות וניסה להכניס את הדברים למסגרת תקציבית מהודקת, ולא משנה מי עמד בראשו. ולמרות זאת, בסופו של דבר הצלחנו להגיע להסכמות על מסגרת תקציבית כבר בימי הממשלה הקודמת, ולשמחתי המשא ומתן המשיך ונשמר גם בתקופת הממשלה הנוכחית עד שהגיע להבשלה. יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד השיג תקציב מיוחד וחסר תקדים לביצוע הרפורמה, על בסיס הסכמות עם משרד האוצר והשלטון המקומי. זה הסכם שעלותו גבוהה.

"במרץ חתמנו על הסכם עקרונות, במקביל לחתימה על הסכמי המסגרת במגזר הציבורי, וכעת בשעה טובה עם חתימת ההסכם אנחנו יכולים לברך על המוגמר ולהתחיל ביישום."

"שכר בסיס שהוא הרבה מעל שכר המינימום, שכר ראוי לעובדות הללו שנותנות את הלב והנשמה". מעמד חתימת הסכם הרפורמה לסייעות. (צילום: דוברות ההסתדרות)

עם אילו אתגרים התמודדתם?
"אני מבקש לציין את אחת המחלוקות שבה הגענו לפתרון יצירתי בדמות מענק ההתמדה לתומכות החינוך. השלטון המקומי בא בדרישה לגרוע מזכויותיהן של תומכות החינוך לתשלום ימי מחלה כבר מהיום הראשון, זכות שניתנת לכל עובדי הרשויות המקומיות. לטענת המעסיקים, הבעיה הגדולה ביותר היא החיסורים וההיעדרויות של תומכות החינוך, שגורמים לנטל כלכלי וצורך להתארגן מדי יום, כיוון שאי אפשר לפתוח גן ללא תומכת החינוך וחייבים למצוא לה מחליפה.

"אנחנו כמובן סירבנו בתוקף לפגיעה בתנאי הזכאות לימי מחלה, או לכל פגיעה אחרת בזכויות. לכן הגענו לפשרה במסגרתה העובדות יקבלו מענקי התמדה בסך 600 שקלים, בכל חודש בו יתמידו ולא ייעדרו מעבודתן. חשוב לי להדגיש שאני לא מעודד אף עובדת להגיע חולה לעבודה, כי ימי המחלה כאמור ממשיכים להיות משולמים לעובדות מהיום הראשון, והמשכורת תשולם במלואה תוך שמירת כל הזכויות.

"במהלך המשא ומתן היה גם תסכול מוצדק של תומכות החינוך, שהתבטא גם בשיחות איתנו וברשתות החברתיות. עכשיו התגובות שאנחנו זוכים להן הן תומכות ונלהבות יותר, פרגון, הבעת תודה, הוקרה. זה מרגש לעשות את המסע הזה יחד עם העובדות. באמת נעשה פה שינוי משמעותי ונחוץ כל כך למקצוע ולענף."

"הגיע הזמן לתקן את היחס בין הצוות החינוכי למספר הילדים בגן"

מה היעדים הבאים שאתם מסמנים לתומכות החינוך?
"חשוב לומר שמבחינתנו, הרפורמה בשכר היא תחילת הדרך וממש לא סופה. אנחנו כאן עבור העובדות בתהליך יישום ההסכם, שאותו נלווה מקרוב בכלל הרשויות המקומיות. לצד זאת, אנחנו סבורים שהגיע הזמן לתקן את היחס בין הצוות החינוכי בגני הילדים למספר הילדים. בשוודיה למשל היחס הוא 7 ילדים לאשת צוות, וכאן הפער הוא יותר מפי שניים: בגן של 29 ילדים יש שתי נשות צוות, כלומר 14.5 ילדים לאשת צוות. נדרשת חשיבה והיערכות כיצד ניתן להקטין את הפער הזה, על מנת לשפר את תנאי העבודה של תומכות החינוך, וכמובן את היחס האישי שכל ילד מקבל בגן ואת רמת השירות לכל תלמיד. כך נוכל להפחית את העומס על הצוות בגני הילדים, וגם בחינוך המיוחד הקשה".

איך אתה מעריך שהסכם תומכות החינוך ישפיע על סקטורים אחרים?
"ההסכם מבליט מאוד את הפער בין תומכות החינוך למטפלות-מחנכות במעונות היום מגיל לידה עד שלוש. בדומה לתומכות החינוך, גם תחום זה סובל ממחסור חריף במטפלות-מחנכות ומסגירת גנים ומעונות. הבסיס התקציבי של מעונות היום נקבע על ידי המדינה באמצעות ועדת מחירים, והתקציב עובר לארגונים שמפעילים את מעונות היום. לאחרונה אישרו ליישם את מסקנותיה של ועדת המחירים, אך הן דלות ואינן מספיקות כדי לכסות על עליית המחירים, לשלם תקורות או להגדיל את משכורתן של המטפלות-מחנכות.

"אנחנו רוצים לקיים רפורמה מקיפה גם בתחום הזה, ויו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד הבהיר שזו המשימה הבאה על סדר יומו. המדינה הפריטה את מעונות היום, וכיום היא מתקצבת אותם בחסר, באופן שלא ניתן להחזיק מעונות יום ולשלם שכר ראוי לעובדות. חשוב לציין שחלק ממעונות היום עברו לתפעול הרשויות המקומיות כיוון שמפעילים פרטיים עזבו וסגרו. הנושא חייב פתרון מיידי כבר בשנת הלימודים הנוכחית.

"במבט רחב, רפורמת תומכות החינוך היא הסכם השכר המודרני הגדול במשק. אני מאמין שבשנים הקרובות סקטורים נוספים ילכו בעקבותיו, וינסו לקדם הסכמים שלצד הגדלת השכר מפשטים גם את תלושי השכר, ומקדמים את המצוינות וההכשרה של העובדות והעובדים לאורך החיים המקצועיים. אני מבטיח ללוות מקרוב את חברותיי תומכות החינוך בהמשך, ביישום ושיפור התנאים. השמיים הם הגבול."