הוועדה לענייני מוכנות הזירה האזרחית למצבי חירום תכין בתוך חודשיים תוכנית פעולה שתוגש לשולחן הממשלה, שעל בסיסה תקודם תוכנית לאומית להתמודדות עם רעידות אדמה. כך נודע ל'דבר' בעקבות הישיבה הראשונה של הוועדה שהתקיימה אמש (רביעי). הוועדה הוקמה בפברואר האחרון לאחר רעידת האדמה בטורקיה. גם בממשלות קודמות פעלו ועדות שרים בנושא זה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר בתום הישיבה שעל הפרק של הקבינט עומדות שתי משימות עיקריות: יציאה לפעולת הסברה והגברת הביטחון, כולל תרגיל ארצי בנובמבר הקרוב, ויצירת תוכנית היערכות כללית לחיזוק מבנים ותשתיות. גורמים מסרו ל'דבר' שבחודשיים הקרובים צוות מיוחד, הכולל גורמים מהמשרדים, הצבא והחברה האזרחית, יגבש תכנית המלצות מקיפה לממשלה.

לאחר שרעידת האדמה בטורקיה לפני כחצי שנה הביאה למותם של מעל ל-55 אלף בני אדם ולנזק בשווי מאות מילארד דולרים, גורמים במשרד הביטחון העריכו שעלות הטיפול ברעידת אדמה בסדר גודל דומה, תעמוד על כ-150 מיליארד שקלים. זאת במידה ולא יעשו פעולות היערכות משמעותיות.

אמיר יהב, מנהל ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה, ציין לאחר רעידת האדמה בטורקיה שהוועדה לא התכנסה מעל שבע שנים. ביולי האחרון הוא העריך את עלות הטיפול במבנים הקריטיים ביותר שדורשים חיזוק  ב-10.5 מיליארד שקלים, שיוקצו על ידי המדינה בפריסה על פני עשור. להערכתו, מספר הבניינים המסוכנים בישראל שדורש התערבות מיידית עומד על פחות מ-4.5% מכלל הבניניים, וברובו ממוקם ביישובים המוחלשים הממוקמים על השבר הסורי-אפריקאי.

שר השיכון לשעבר, זאב אלקין יזם את הקמתו של צוות בין-משרדי שגיבש תוכנית למיגון כ-36 אלף דירות ביישובים מסוכנים בפריפריה, חלקם באמצעות חיזוק מבנים קיימים או באמצעות קידום תוכניות התחדשות עירונית בעלות של 6.5 מיליארד שקלים שתתוקצב בעיקר דרך הטבות מס. שתי התכניות העיקריות הללו, שכבר נמצאות על השולחן הועדות והממשלה וזכו לתמיכתו של ראש הממשלה, זכו להתנגדות גורפת ממשרד האוצר, בטענה שתקצובם גבוהה ולא יעיל ונציגהם טענו שלא יקדמו אותם הלאה.