הביטקוין נסחר בשער קרוב ל-28 אלף דולר, זינוק של 6% תוך יום, בעקבות דיווח שגוי על אישור קרן סל (ETF) צמודה לביטקוין בארצות הברית. שעריהם של מטבעות קריפטו נוספים זינקו בעקבות הדיווח.

אתר החדשות הכלכלי בלומברג צייץ בטוויטר בטעות שפסיקה משפטית "סוללת את הדרך לאישור" של קרן הסל. אלא שמה שאירע הוא שרשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) הפסידה בתביעה מול חברת גרייסקייל, שמבקשת להפוך קרן קריפטו קיימת במתכונת של חוזים עתידיים לקרן סל שנקנית במחיר המיידי של ביטקוין.

בניגוד לשמועה שנפוצה ברשתות החברתיות, ההפסד של הרשות לא מאשר את שינוי מעמד הקרן. הפסיקה קובעת שהסירוב הנוכחי של הרשות לבקשה נפסל, ושגרייסקייל רשאית להגיש אותה מחדש. לפי הפסיקה, הרשות פסלה את הבקשה "באופן שרירותי" וללא הסבר מספק מדוע מוצרים דומים מקבלים יחס שונה. הכוונה היא לקרנות של חוזים עתידיים על שער הביטקוין, לעומת בקשת גרייסקייל לשינוי מתכונת לקרן סל מיידית. בינתיים, הפסיקה גורמת לעליות גם בשערי מטבעות הקריפטו וגם בשערי מניות של חברות בתעשייה, לרבות השווי של קרן גרייסקייל עצמה.

כבר כיום, חלק ניכר מהכסף שהושקע בביטקוין שייך לקרנות השקעה, לאחר ש"חורף הקריפטו" שהחל בשנה שעברה שלח את רוב המשקיעים הקטנים הביתה עם הפסדים גדולים.

אחזקה בקריפטו היא דבר מסוכן, כי היא מצריכה ארנק דיגיטלי שאין דרך קלה לאבטח אותו. אם הוא מאובטח דרך התקן פיזי, ניתן לאבד אותו או להישדד. אם הסיסמה נמצאת במחשב שמחובר לאינטרנט, ניתן לפרוץ אליו. העברת קריפטו מארנק לארנק חשופה לשגיאות הקלדה שאין איך לבטל בדיעבד. קשיים אלו מהותיים לכל מטבעות הקריפטו, ולא ניתנים לתיקון.

לכן ספקולנטים רבים מעדיפים לרכוש נכס פיננסי בבורסה רגילה שמאובטחת כיאות, עם כל היתרונות של אי-שימוש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין של מטבעות הקריפטו, בתקווה ליהנות מההימור הפיננסי על נכס קריפטו כמו ביטקוין. לכן, מתן אישור כזה יכול להזרים מיליארדי דולרים לשוק הקריפטו מצד קרנות השקעה ואף מגופים מוסדיים, שמעוניינים בהימור הכספי, אך לא בטרחה והסיכונים שנובעים מאחזקת קריפטו בעצמם. הזרמה כזו צפויה להזניק את שער הביטקוין, ובהתאמה, להחריף את השפעתו השלילית על הסביבה בתחומי זיהום האוויר, פליטת גזי החממה ובזבוז חשמל ומים.

עד היום רשות ניירות הערך לא אישרה קרן סל צמודה לשער הביטקוין, אלא רק קרנות של חוזים עתידיים. ההבדל הוא שהחוזים העתידיים הם הימורים בדולרים על דולרים, ואילו קרן סל בשוק ה-SPOT צריכה ציטוט מיידי של שער הביטקוין, ממקור אמין שלא מבצע מניפולציה – ולכך הרשות כבר מגלה התנגדות תקיפה ודוחה עשרות בקשות, בשל היעדר יכולת להציג מנגנוני בקרה מפני מניפולציות על ציטוט המחיר המיידי. לפי הפסיקה החדשה, קיימת קורלציה גדולה בין קרנות החוזים העתידיים לבין ציטוטי מחיר מיידים, ורשות ניירות הערך תידרש להנמקה ברורה יותר אם תחליט לדחות את הבקשה גם אחרי הפסיקה.

אף שאין בארצות הברית קרנות סל כאלו, ניתן לרכוש קרנות סל על קריפטו בקנדה. קיומן של קרנות אלו לא גורם לנהירה, בעיקר משום ששוק ההון שם הוא לא מהמפותחים בעולם. סך השווי של קרנות צמודות קריפטו אלו, שנפתחו החל מ-2021, עומד כיום על פחות מ-2 מיליארד דולר.

ה"פרס" שמבקשים לקטוף בתעשיית הקריפטו הוא קרן סל אמריקאית, כשב"צנרת" של רשות ניירות הערך נמצאות עשרות בקשות שונות לקרנות סל כאלו, כולל מטעם ענקית ההשקעות בלאקרוק.

רווחים לחברה, סיכונים למשקיעים

קרן גרייסקייל, שסימונה GBTC, היא אחת הראשונות בארצות הברית שאושרו למסחר, תוך יצירת חשיפה בשוק ההון המסורתי לשווי של נכסי קריפטו. הנפקת מניות הקרן מיועדת ל"משקיעים כשרים" (משקיעים בעלי עושר במידה שמאפשר להם לשאת בהפסדים גדולים על ההשקעה, א.ר.) ודמי הניהול גבוהים – 2% בשנה משווי האחזקה של הלקוח, ללא אפשרות לפדיונות. הדרך היחידה של משקיע לחדול לשלם את דמי הניהול היא למכור את האחזקה שלו למשקיע אחר – כשכל אדם רשאי לקנות מניות GBTC בשוק המשני. אף שהמודל עלול להזכיר מבנה של הונאה, הוא חוקי לחלוטין והוצג מראש בתשקיף של הקרן, כשהמשקיעים הכשרים בה מתחייבים לתקופה של 6 חודשי "הקפאה" בנכס, ללא מסחר.

בשנים הראשונות לקיומה, מ-2013, גרייסקייל נסחרה מעל שווי הביטקוין, למרות דמי הניהול הגבוהים. הסיבה היא הספקולציה הרווחת בעבר ששער המטבע יכול רק לעלות. בשנה וחצי האחרונות המצב התהפך בכמה מישורים – שוק הקריפטו התרסק, קרנות קריפטו דומות עם דמי ניהול נמוכים יותר נפתחו, והקרן נסחרת בשווי נמוך בעשרות אחוזים משווי הביטקוין.

אם הנרטיב שמוכרת גרייסקייל יתממש, רווחיה ירדו

המאבק המשפטי של גרייסקייל להפיכה לקרן סל שניתן לקנות ולפדות באופן מיידי הוא אמצעי שיווקי מוצלח עבור הקרן, שיוצרת נרטיב שלפיו בעתיד הקרן תאפשר למחזיקיה את החופש לפדות את אחזקותיהם – בשווי דומה לשער הביטקוין, קרי ברווח של עשרות אחוזים.

מספר מטבעות הביטקוין המיוחס למשקיעים בקרן גרייסקייל זינק מ-260 אלף ב-2020 לשיא בנובמבר 2021 של יותר מ-650 אלף מטבעות. מאז המספר דעך באיטיות לכ-624 אלף מטבעות. הדעיכה מעידה על כך שאין כניסה משמעותית של משקיעים חדשים לתוכה, תוך שהקרן ממשיכה לגבות דמי ניהול גבוהים שמפחיתים את אחזקות הלקוחות. ככל שהקרן אכן שולטת בפועל בכל המטבעות, ריכוז זה מהווה את מצבור הביטקוין המוצהר הגדול ביותר בעולם.

אם הקרן אכן תהפוך לקרן סל, מדובר בחדשות פחות טובות לגרייסקייל עצמה. קשה לדמיין מודל יותר רווחי עבורה מגביית דמי ניהול של 2% על נכס שנסחר ב"גן סגור" ומישהו מוכרח לשלם עליו דמי ניהול, ללא אפשרות פדיון.

אחרי הפיכה לקרן סל, סביר להניח שגם בקשות אחרות לקרנות סל דומות יאושרו, והיא תיאלץ לקצץ בדמי הניהול כדי לשמור על מקומה בשוק. בקשות פדיון רבות יביאו לידיעת הציבור אם גרייסקייל אכן צדקה כשבחרה בחברת קוינבייס להיות המשמורנית של מטבעות הביטקוין.

חברת משמורנות אחרת בשם פריים טרסט הגישה לאחרונה בקשה לפשיטת רגל, שהסתבר בה שגילתה באיחור שאיבדה מפתחות לארנק קריפטו, בעוד לקוחותיה המשיכו להפקיד אליו נכסי קריפטו בשווי של יותר מ-75 מיליון דולר. במקום לסתום את החור בעזרת נכסי החברה, בחרה פריים טרסט להסתיר את המחדל, הימרה על כספי הלקוחות בזירות למסחר בקריפטו תוך הפרה לכאורה של נאמנותה כמשמורן, והפסידה עשרות מיליוני דולרים נוספים.