הממשל האמריקאי השלים בשבוע שעבר את רשימת 10 התרופות הראשונות שעל מחירן ינהל משא ומתן עם ענקיות התרופות. לפי החוק להפחתת האינפלציה שהעביר ממשל ביידן בשנה שעברה, לראשונה יתאפשר לתוכנית ביטוחי הבריאות האמריקאית 'מדיקייר' לפתוח במשא ומתן על מחירי מספר מוגבל של תרופות פופולריות מול חברות התרופות.
ענקיות התרופות נאבקות על עשרות מיליארדי דולרים של הכנסות שהממשל האמריקאי מעוניין להפסיק לשלם, ומספר יצרניות הגישו עתירות לבית המשפט נגד החלת החוק.
עד כה, נהנו היצרנים מרווחים אדירים שחורגים בהרבה ממה שמקובל במדינות המערב, משום שבארצות הברית אין מערכת רפואה ציבורית כוללת, אלא אך ורק מספר תוכניות ביטוח רפואי כמו 'מדיקייר' לאזרחים מגיל 65 ומעלה ו'מדיקאייד' לאזרחים שהכנסתם היא עד 38% מעל קו העוני ומטה.
רכישתן של 10 התרופות שהתפרסמו, תתחיל בשנת 2026. תהליך המשא ומתן אמור להתחיל כבר השנה ולהסתיים עד אוגוסט 2024. מספר התרופות אמור לעלות ל-20 מ-2029 ואילך. חברה שבוחרת שלא להשתתף במו"מ יכולה לוותר על השוק הענק של 'מדיקייר' או לשלם מס נוסף וגבוה על מכירותיה בארצות הברית.
המשא ומתן העתידי מיועד לתרופות מקור, שאין להן תחרות עם תרופות גנריות והן מיועדות לטיפול בסרטן, מחלות לב, סוכרת, מחלות אוטו-אימיוניות ומצבים אחרים. המכירות שלהן למבוטחים בתוכנית עולות כ-50 מיליארד דולר בשנה, כשהמבוטחים עצמם משלמים 3.4 מיליארד מתוך עלות זו. השינוי אמור לחסוך כמעט 100 מיליארד דולר לממשל תוך 10 שנים, והוא נועד בראש ובראשונה להפחית את הוצאות המדינה. במקביל, החוק מגביל את ההוצאה השנתית של המבוטחים על תרופות ל-2,000 דולר בשנה.
הרפורמה של אובמה לא טיפלה בעלויות הגבוהות של מערכת הבריאות
בהשוואה, מנגנון תרופות המרשם הישראלי, מבוסס על פיקוח מחירים מטעם המדינה, המבוסס על ממוצע של מחיריהן במספר מדינות מחוץ לישראל. כמו כן, כניסה של תרופה לסל התרופות שהמדינה מממנת, מחייב את יצרנית התרופה להימנע מהעלאות מחיר תלולות. במשרד הבריאות מגדירים את הכוח של קופות החולים כ"מבנה מונופסוני" שמאפשר להן לרכוש תרופות בהנחה מהמחיר המפוקח.
תוכניות הביטוח הרפואי הציבורי בארצות הברית הורחבו בזמן רפורמת הבריאות של אובמה, כשמטרתן העיקרית הייתה אז לצמצם את מספר האזרחים החיים ללא כל ביטוח בריאות בכלל. הרפורמה לא טיפלה בעלויות הגבוהות של מערכת הבריאות האמריקאית, ברווחי העתק של חברות הביטוח הרפואי והתרופות מה שזיכה אותה בביקורת רבה מהצד הליברלי בפוליטיקה האמריקאית.
מצב זה נמשך תחת נשיאות טראמפ, שהצהיר שיבטל את הרפורמה ויציג אחרת במקומה, אך לבסוף לא ביצע שינוי. אחד הגורמים שבלמו את טראמפ אלו העמדות של מצביעיו: בקרב המצביעים הרפובליקאים ישנה תמיכה רבה בתוכן של הרפורמה עצמה – הרחבת הכיסוי הביטוחי, כולל בעבור חולים עם מחלות רקע שיכול לקבל סירוב לביטוח לפני כן, במקביל לתמיכה מוצהרת בביטול החוק עצמו.
החברות תובעות את ביטול החוק: סותר את החוקה האמריקאית
אחת התביעות הבולטות בנושא היא של חברת 'מרק' מיוני האחרון, שטוענת ששינוי החוק סותר את החוקה האמריקאית. לטענת החברה מדובר בהפרת התיקון החמישי לחוקה לגבי הזכות להליך הוגן, פגיעה לא חוקתית ברווח, קנס מופרז וחריגה מסמכות של הקונגרס, דרך הטלת מס ואף פגיעה בתיקון הראשון לחוקה, שעוסק בחופש ההתארגנות, חופש הדת, חופש הביטוי והזכות לבקר את השלטון.
לטענת החברה, "החוק מאלץ את החברה למכור תרופות במחיר זעיר לעומת ערכן, תחת האיום לחטוף קנס חמור יותר אם יסרבו". לפי החברה, האילוץ להעניק הנחה במחיר כמוהו כהחרמת התרופה מידי החברה לידי הציבור, מה שמחייב את הממשל לשלם בעבורה מחיר שוק. כל זאת – על מנגנון רכש ציבורי חלש ועדין בהרבה מכל מה שמקובל במדינות המערב למעט ארצות הברית.
בעוד שבוע אמורה להתברר בקשת הממשל לפסק דין בהליך מקוצר, לפיו אין לנהל כלל משפט, בשל ראיות כה מוצקות שתוצאת ההליך מובנת מאליה – נתיב משפטי שאינו קיים בדין הישראלי. לבד ממרק קיימות לפחות 8 תביעות נוספות מצד אסטרה-זנקה, נוברטיס, אסטלס, ג'נסן, ואחרות.
לפי מאמר באתר HEALTH AFFAIRS, ישנם תקדימים משפטיים רבים שמקשים על טענות יצרניות התרופות להתקבל בבתי המשפט, אך קשה מאוד לנבא כיצד יתפתח המאבק הזה, המתנהל בערכאות רבות במקביל. הרוב המוצק של 6 שופטים שמרנים בבית המשפט העליון מול 3 ליברלים עשויה לשחק לטובת היצרניות, אם וכאשר התביעות הללו יגיעו לערכאה זו בהמשך הדרך.
