רעידת האדמה הפתאומית שהכתה הלילה (בין שישי לשבת) במרוקו וגבתה לכל הפחות 1,000 הרוגים, הזכירה שוב לישראל שאירוע דומה יכול לקרות גם פה – באותה העצמה ובאותה הפתאומיות. אך קצב התקדמות ההיערכות לחיזוק וחידוש המבנים בסיכון מראה שהמדינה מסתמכת בעיקר על התקווה שרעידה הישראלית תתרחש בעתיד הרחוק.
מספר שבועות לאחר רעידת האדמה בטורקיה, שהתרחשה בפברואר האחרון והורגשה היטב בישראל, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הכריז שתוקם ועדת שרים מיוחדת שתעסוק בענייני ההכנות הנדרשות לקראת רעידת אדמה הגדולה. ואכן, לפני מספר שבועות הוועדה התכנסה, ובמהלך הישיבה הכריז ראש רשות החירום הלאומית, יורם לרדו, שישראל אינה מוכנה לתרחיש רחב היקף של רעידות אדמה.
על פי הדברים שהוצגו בישיבה, נראה שכיום ישראל ערוכה יותר לטפל בנזקים, הישירים והעקיפים, שיבואו לאחר רעידה האדמה, בין אם בחילוץ, תיאום, קבורה ושיקום ארוך טווח. על פי מספר התבטאויות של נציגי האוצר בוועדות שדנו בנושא בשנתיים האחרונות, התקציב לטיפול בנזקים האלו, שמוערך בין 100 ל-150 מיליארד שקלים, קיים. לפחות בחלקו. אך לעומת זאת – מקור המימון לחיזוק וחידוש מבנים בסדר גודל הנחוץ – אינו קיים כלל.
נכון להיום, ההיערכות לחיזוק מבנים, ובמיוחד באזורים המועדים לסיכון ססמוגרפי מוגבר, מתקיימת בעצלתיים, בסוף 2022, המדינה תמכה בתהליכי התחדשות עירונית של 450 דירות מתוף 96 אלף שסימנה כנדרשות בטיפול. הסיבה לכך היא אדמה קשה במיוחד ששמה ממשלת ישראל (ומשרד האוצר). ועדת השרים קבעה שמנכ"לי המשרדים ידרשו לבנות תכנית פעולה לחיזוק מבנים בעשר רשויות בסיכון וקביעת מנגנון תקצוב וכל זאת עד אמצע נובמבר. נשמע כאילו מישהו התעורר, רק שזו מראית עין בלבד – כל התכניות האלו כבר קיימות, ומזה זמן רב.
אמיר יהב, מנהל ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה, ציין לאחר רעידת האדמה בטורקיה שהוועדה לא התכנסה מעל שבע שנים – שבע שנים בהן ניתן היה לייצר תכנית פעולה ומקור מימון לחיזוק וחידוש מבנים מסוכנים ביישובים בסיכון בשלל דרכים ופעולות.
ביולי האחרון הוא העריך את עלות הטיפול במבנים הקריטיים ביותר שדורשים חיזוק ב-10.5 מיליארד שקלים, שיוקצו על ידי המדינה בפריסה על פני עשור, לצורך הקלה וייעול מקורות המימון. להערכתו, מספר הבניינים המסוכנים בישראל שדורש התערבות מידית עומד על פחות מ-4.5% מכלל הבניינים, וברובו ממוקם ביישובים המוחלשים הממוקמים על השבר הסורי-אפריקאי.
שר השיכון לשעבר, זאב אלקין, יזם את הקמתו של צוות בין-משרדי שגיבש תוכנית למיגון כ-36 אלף דירות ביישובים מסוכנים בפריפריה – הדירות הקריטיות ביותר – חלקם באמצעות חיזוק מבנים קיימים או באמצעות קידום תכניות התחדשות עירונית בעלות של 6.5 מיליארד שקלים שתתוקצב בעיקר דרך הטבות מס.
שתי התכניות העיקריות הללו, שכבר נמצאות על השולחן ועדות הממשלה, חלק מהן במשך שנים וזכו לתמיכתו של ראש הממשלה, זכו להתנגדות גורפת ממשרד האוצר, בטענה שתקצובם גבוהה ולא יעיל ונציגיהם טענו שלא יקדמו אותם הלאה.
רעידת האדמה בטורקיה הצליחה להעיר מקיפאון תכנוני של עשור את המדינה וגיבשה ועדה שנועדה לייצר מנוף לחץ. רעידת האדמה במרוקו אולי תצליח לייצר מנוף לחץ למקור לתקציבים בדוח שיוגש לראש הממשלה בנובמבר. יש רק לקוות שהזרז הבא להבא לחיזוק וחידוש המבנים המסוכנים ביישובים בסיכון לא יהיה רעידת אדמה שתכה בישראל.
