חוק האקלים יקודם בממשלה: ועדת השרים לחקיקה תתכנס היום (שלישי) כדי לאשר את הצעת חוק האקלים של המשרד להגנת הסביבה, לאחר דחיות רבות.

מבחינת הממשלה, ללא החוק ישראל תתקשה להציג הישג כלשהו בוועידת האקלים הקרובה בדובאי בסוף השנה. בינתיים, סיכומי שנת 2022 של המשרד להגנת הסביבה מצאו שסך פליטות גזי החממה עלו ב3.5% בשנה במקום לרדת.

הצעת החוק עצמה רכה יחסית וגם חסרת שיניים. לפי החוק ייקבע יעד הפחתה של 30% בפליטות גזי חממה בהשוואה לשנת 2015. החוק יאפשר לשנות את היעד הזה ב"נסיבות לאומיות" שמצדיקות אותו, וזאת ללא אישור הכנסת, אלא על ידי צו בלבד. ריכוך זה משקף את עמדת משרד האוצר, לפיו ישראל תתקשה לעמוד גם ביעד צנוע יחסית של 30%.

מטרת החוק עמומה, ומוגדרת בצורה רחבה שמכפיפה את יעדי האקלים ל"שמירת והבטחת אינטרסים חיוניים של מדינת ישראל, ובכלל זה הבטחת אספקת תשתיות ושירותים באופן סדיר לטובת הציבור, שימור כושר התחרות במשק הישראלי, וכן אינטרסים חיוניים אחרים שהממשלה תקבע, ובשים לב לעמידה בהתחייבויות ישראל במסגרת הסכמי סחר שלה ויישומם, והכל לשם הגנה על חיי אדם, בריאותם ורווחתם, קידום פיתוח בר קיימא של הכלכלה, החברה והסביבה בישראל, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור והדורות הבאים".

הרשימה כה ארוכה, שיש בה מקום רב לסתירות פנימיות יוצרת מצב בו כל ממשלה לא תתקשה למצוא סיבה מוצדקת בחוק, מדוע יש לשנות או להתעלם מהיעדים הקבועים בו.

היעד הנוסף שנקבע בחוק הינו יעד שאפתני: איפוס נטו של פליטות פחמן עד שנת 2050. היעד מיישר קו עם המקובל בעולם, למעט מנגנוני יכולת ההתעלמות מהכתוב בו, באמצעות צו בלבד. משמעות איפוס "נטו" היא שניתן יהיה להמשיך לפלוט כנגד קיבוע פחמן מהאוויר לקרקע בכמות דומה.

יצירת ממסד מקצועי ממשלתי

החוק קובע הקמה של מועצת האקלים, גוף ממשלתי אזרחי משותף עם יצוג להתאחדות התעשיינים, ארגוני הסביבה ונציגי הדור הצעיר. המועצה תייעץ לממשלה בתחום תוכניות אקלים, ביישום תכניות לאומיות ותכין תכניות היערכות לשינוי אקלים לרשויות ציבוריות.

החוק קובע הקמה של ועדת מומחים לעניין שינוי אקלים, שתורכב מחוקרים רלוונטיים מהאקדמיה הישראלית. הועדה תגיש חוות דעת לגבי תכניות לאומיות להפחתת פליטות וכן לגבי תוכניות הסתגלות לשינוי אקלים.

המשרד להגנת הסביבה יקים מכון אקלים, שיפעל תחת המדען הראשי של המשרד. מטרת המכון היא לספק למקבלי ההחלטות ולוועדת המומחים מידע שוטף בנושא אקלים, וכן את הידע המדעי הקונקרטי הנדרש להם לצורך קבלת החלטות שבמדיניות.

לפי הצעת החוק, משרדי הממשלה וגופים נוספים יכינו תוכניות היערכות לשינוי אקלים, יבנו יכולות, יישמו וידווחו עליהן אחת לשנתיים.

במסגרת החוק יוקם מנגנון דיווח ובקרה שבמסגרתו תדווח הממשלה לכנסת על עמידה ביעדי החוק ועל יישום הוראותיו. דיווח זה מתפרסם לידיעת הציבור ומעודד שקיפות הן לגבי המידע הרלוונטי לכלל הציבור הן לעניין קבלת החלטות המדיניות ארוכות הטווח.

חוק ללא השקעה תקציבית

העברת החוק לא תצריך כל השקעה תקציבית למעט מיליון שקלים בשנה, לטובת ועדת המומחים לענייני שינוי אקלים. מה שיצריך תקצוב משמעותי הוא תכניות ההיערכות של משרדי הממשלה, אך בינתיים הממשלה לא מתכוונת לאשר מראש תקציב השמור לתכניות אלו.

תכנית ביצוע חמש שנתית

לפי הצעת החוק, הממשלתה תידרש לאשר תכנית 5 שנתית להפחתת פליטות. תוכנית זו תתן משקל משמעותי לשיקולי "עלות מול תועלת", ותכלול חוות דעת ממשרד האנרגיה וממשרד האוצר לגבי המשמעות המשקית והתקציבית. נוסח זה מבטא את עמדת האוצר לפיה השקעה בנושא האקלים איננה כלכלית ברוב היבטיה, ויש להגביל אותה.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "חוק האקלים שאנחנו מקדמים יעגן בחקיקה את יעדי הפחתת הפליטות עד לאיפוסן נטו בשנת 2050, תוך פיתוח תוכנית לאומית להשגת היעדים ותוכנית להסתגלות לשינוי אקלים אשר תתבסס על תוכניות ההיערכות של כל משרדי הממשלה. החוק, שהוא אחד החוקים הסביבתיים החשובים ביותר שנחקקו עד כה, מתמודד עם האיום הסביבתי הגדול ביותר היום. החוק יציב יעדים ברורים, יאפשר למדינת ישראל להיערך לשינוי האקלים, ויהווה קטר ומנוע צמיחה כלכלי במעבר למשק דל פחמן ומאופס פליטות".