בג"ץ קבע היום (רביעי) שחלוקת תווי המזון לאוכלוסיות נזקקות תתקיים לקראת החגים, אך הוציאו צו ביניים לפיו התכנית והקריטריונים לחלוקה יעודכנו וייבחנו מחדש לקראת 2024.
"לאחר ששמענו את טענות הצדדים, התרשמנו כי אכן נדרשת בחינה נוספת בכל הנוגע לתכנית חלוקת תווי המזון נושא העתירות", כתבו בהחלטתם השופטים עוזי פוגלמן, דפנה ברק ארז ויעל וילנר. "המשיבים אף הם הצהירו כי בדעתם לערוך בחינה מחודשת כאמור, שתתייחס הן לאופן התקצוב, מסגרתו ותכנו (לרבות המסגרת הסטטוטורית), הן לאמות המידה שייקבעו לזכאים. הבחינה תיערך, בנסיבות שנוצרו, ביחס להמשכה הצפוי של התכנית בשנת 2024. הבחינה תיערך בהתייעצות עם המשנה ליועצת המשפטית לממשלה."
השופטים הורו לנציגי הממשלה "להגיש הודעה מעדכנת, שבה תפרט את המועד המשוער שבו יסתיים תהליך הבחינה האמור, לרבות השלמת הכנתן של אמות מידה מעודכנות. זאת, על מנת לאפשר את המשך הדיון בעתירה במועד מתאים, לפני שתתקבלנה החלטות בלתי הפיכות לשנת 2024."
"בנסיבות אלה, לאחר שבחנו את השינויים שכבר בוצעו בהתייעצות עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אם כי מבלי לנקוט עמדה ביחס לכך), מטעמים של מאזן הנוחות, ובשים לב לעובדה שתקופת החגים עומדת בשער, אנו מסייגים את תחולתו של הצו הארעי (שניתן ב-7 בספטמבר), באופן שהוא לא יחול על סך של 400 מיליון ש"ח שנועדו לחלוקה בשנת 2023. בהתאם לכך אנו מורים על מתן צו ביניים שימנע חלוקת כספים בסך 600 מיליון ש"ח בשנת 2024. צו הביניים יעמוד בתקפו עד למתן החלטה אחרת. החלטה בדבר המשך הטיפול בעתירות, תינתן לאחר הגשת הודעת משיבי הממשלה."
בדיון בעתירות נגד התכנית הביעו השופטים ביקורת רבה על מהות העתירה, אך גם על המדינה, ורמזו בבירור כי הקריטריונים יידרשו לשינוי לקראת שנת 2024, אך שהחלוקה לשנת 2023 היא בבחינת "מעשה עשוי", לאור כך שאנשים מצפים לתווים לפני החגים. החלטת השופטים עדיין לא התקבלה, אך הרושם שעלה מהדיון הוא שבית המשפט יאפשר את חלוקת הכספים השנה, וידרוש את שינוי המודל לקראת החלוקה הבאה ב-2024 לפני חלוקת הכספים.
לפי העתירות שהגישו התנועה לאיכות השלטון ועמותת חדו"ש (חופש דת ושוויון), הקריטריונים לחלוקת הכרטיסים לחלוקת התלושים, שבמרכזם עומדת הזכאות ל-70% הנחה בארנונה, מוטים לטובת הציבור החרדי, מפלים אוכלוסיות אחרות וכתוצאה מכך אינם מיטיבים עם אוכלוסיות נזקקות באמת ומשפחות ויחידים המצויים באי-ביטחון תזונתי. בתגובת המדינה נטען שישנם מודלים שונים לחלוקה, שמדובר בסוגיית מדיניות בה אין מקום להתערבות שיפוטית, וכן שהקריטריון שנקבע הוא לגיטימי כאמצעי יעיל ומהיר לאיתור הזכאים.
"אנחנו לא מתערבים בשאלת המדיניות כלפי טיפול בעוני, אנחנו מתייחסים לקריטריונים המפלים", אמר בפתח הגיון עו"ד אריאל ברזילי, מטעם התנועה לאיכות השלטון. "ההשלכות הן רחבות, זה אמור להיכנס לבסיס התקציב, והאירוע הזה אמור ללוות אותנו מכאן והלאה".
השופט פוגלמן השיב: "הקריטריון הזה לא בהכרח יישאר ל-2024. לקראת 24 נבחן את הקריטריונים שיקבעו מבעוד מועד". ברק ארז העבירה ביקורת על התנהלות המדינה: "צריך להביא בחשבון, מבחינת פרקי הזמן, לקבוע קריטריונים מראש כך שיתאפשר תהליך קבלה", אך הבהירה: יש מצבים בהם נוצר מצב לא רצוי, אבל הוא לא בר תיקון באופן מלא. בגדרה של העתירה הזו יש הרבה מה לעשות לקראת שנת 2024, ספק אם יש מה לעשות לקראת החלוקה ל-2023".
"אנחנו נמצאים בנקודת זמן בה יש רכבת שנסעה", הוסיף פוגלמן. "האוכלוסייה הזו, אחרי תיקון הקריטריונים ששיפר את המצב, היא כן אוכלוסייה נצרכת. אולי אין קורלציה מלאה, אבל זה לא מצב שבו שהסיוע ניתן למשפחות שלא זקוקות לו". ברזילי טען בתגובה ש"יש פה שיטה", וטען שהכסף לא חולק, ולכן לא מדובר ב"מעשה עשוי".
פוגלמן השיב ש"היו תקלות, זה ברור. אבל נעשה פה תיקון ע"י היועמ"שית. אין לנו שום יסוד לחשוב שזה נובע משיקול לא ענייני". אך התחייב: "אנחנו לא מניחים את ידינו מהעניין, לקראת 2024 צריך שתהיה אפשרות לתיקון משמעותי. קחו בחשבון שהכספים ל-2024 מוקפאים".
"אדוני מקפיד לדבר על קריטריון בודד, אנחנו מדברים היום על שבעה. נוספו עוד לא מעט קריטריונים", העירה וילנר לברזילי. "הטענה על בעיה שורשית בקריטריון נשמעת, ובאי כח המדינה צריכים לשים אליה לב", הוסיפה ברק ארז.
"השינויים בקריטריונים הם אחיזת עיניים", הסביר ברזילי, ואמר כי רק בין 15-20% ממקבלי התלושים יהיו בקריטריונים האחרים, שהם לא זכאות ל-70% הנחה בארנונה- אמירה שאושרה ע"י נציגי המדינה. "הקריטריונים החדשים הם 80% מהישנים, זה עלה לענה, מר וקטן, שיעזור להעביר את זה בגרון. מחשש מ"כפל קצבאות" ניצולי שואה יקבלו רק אם יש להם אחוזי נכות, אבל לא מתנים את קצבאות האברכים באותו הכפל, למשל. יש מועצה לביטחון תזונתי, שמורכבת מהמומחים הגדולים בעולם, שמתנגדים לכך. האם מישהו פנה אליהם? התייעץ איתם?"
עו"ד יפעת סולל, סמנכ"לית עמותת חדו"ש, עמדה על ההבדל בין ביטחון תזונתי לעוני: "מדובר בשני תחומי רווחה שונים, אלה תפיסות שונות של מדיניות רווחה, הן בדין הבין לאומי והן בדין הישראלי. ביטחון תזונתי היא היכולת של אדם לדעת שיש לו, באופן שיטתי, נגישות למזון מספק ובריא. נכון שחלק מנושא הנגישות הוא היכולת לקנות, אבל זה לא המרכיב היחיד".
"אבל כאן מדובר על חלוקה כספית, שאמורה לסייע למי שחסר לו כסף", אמרה וילנר. "פה בדיוק האבחנה", הדגישה סולל. "זה אכן האופן בו אנו עוסקים בסוגיה הזו. יש להבחין בין פתרונות המקדמות ביטחון תזונתי לבין חלוקת כספים. אנחנו רואים באופן מאוד ברור את כל עמדות המומחים- חלוקת כסף חד פעמית לא תורמת לביטחון תזונתי. אנחנו בעתירה על החלטת ממשלה שהכותרת שלה היא ביטחון תזונתי. לכן, עניין החלוקה בזמן לחגים לא רלוונטי. לזה יש סעיף תקציבי אחר, קמחא דפסחא".
סולל הציעה מתווה חלוקה אלטרנטיבי: ביטול ההחלטה שמקבלי הבטחת הכנסה יקבלו רק 50%, ביטול הגבלת הזכאות של עד שני ילדים לנשים שמקבלות מזונות מהביטוח הלאומי ולהבהיר מה הסכום שיוקדש לאלה שיגישו בקשות.
"אנחנו לא יכולים להוסיף כספים ללא צו מוחלט. את רוצה להוריד למשפחות ברוכות ילדים?", שאלה ברק ארז. "אם לא ניתן לחלק באופן שוויוני, ניתן לתת באופן חלקי ולעשות את התיקון עוד שבועיים. במילא החלוקה היא עד ינואר", השיבה סולל.
נציגת המדינה: "המנגנון אוטומטי ויעיל יותר"
עו"ד שוש שמואלי מהפרקליטות, המייצגת את המדינה, טענה כי הכנסה לנפש זו אינדיקציה משמעותית ליכולת של משפחה לממן את ארוחותיה, והרף של הארנונה מאוד נמוך. "זה אנשים שרף ההכנסה לנפש הוא בין 1,700 ל-2,900. זו אינדיקציה כבדת משקל. ההכנסות שלב אברכים גם נחשב ברף ההכנסות לזכאות להנחה בארנונה. המנגנון אוטומטי ויעיל יותר, כי הוא קיים ברשות המקומית, והוא מדד אובייקטיבי".
במהלך הטיעון, נחשף כי לא התקבלו נתונים מכל הרשויות. "אל תתאהבי בטיעון, לקראת 2024 צריך יהיה לעשות חריש עמוק", אמר השופט פוגלמן. שמואלי התחייבה ש"תתאפשר בחינה מחודשת ל-2024".
ברק ארז סייגה כי נושא מספר הילדים בהחלט מעורר שאלות. פוגלמן אמר כי כי הממשלה לא חייבת לתת כסף לביטחון תזונתי. אבל אם זו הכותרת, ישנם כלים קיימים, בהם המיזם לביטחון תזונתי. "אלה שני מבחנים שונים ושני מודלים שונים", הגיבה שמואלי. "המודל של המיזם הוא פרטני וממוקד במשפחות, בשונה מלחלק לשכבה חלשה באופן רחב. ממשלה יכולה לרצות גם מזה וגם מזה. ובכל מקרה, זו ההחלטה שהתקבלה ואין בסיס כאן להתערבות, זו מדיניות לגיטימית של הממשלה".
השופטת ברק ארז העבירה ביקורת על האפליה בסכומי הזכאות בין הקריטריונים, ובמיוחד על ההגבלה לשני ילדים על נשים גרושות שמקבלות מזונות. שמואלי הסבירה את ההחלטה לתת רק 50% מהסכום בזכאות אוטומטית למקבלי הבטחת הכנסה: "ההבדל נובע מכך שמבחן ההכנסה בארנונה נמוך יותר מזה של הביטוח הלאומי". את האפליה בכמות הילדים בין מקבלי ההנחה בארנונה לנשים המקבלות מזונות בביטוח לאומי: "המבחנים בין הביטוח לאומי לזכאות להנחה בארנונה שונים, בארנונה מחשיבים את כולם ובביטוח הלאומי עד שני ילדים".
"אותי, באופן אישי, זה לא משכנע", אמרה ברק ארז. "אם אתם רוצים שנשחרר את הכספים, אתם תצטרכו להראות מה המודל החדש. הכסף ל-2024 לא ישחורר אם לא נראה מודל", הדגיש פוגלמן.
ברק ארז סגרה את הדיון ביקורת לגבי החלוקה על ידי משרד הפנים: "יש דרך לעשות חלוקה בין משרדים. אם זו ההחלטה, צריך לעשות זאת על פי נהלים שקבועים בחוק יסוד: הממשלה".
הקריטריונים עברו ביקורת בעקבות השינוי
התוכנית להקצאת תווי המזון נקבעה בהסכמים הקואליציוניים בין ש"ס לליכוד, ועוגנה בהחלטת ממשלה ככסף קואליציוני, שאינו בבסיס התקציב. גובה התקציב הוא בסך כולל של מיליארד שקלים לשנתיים הקרובות, 400 מיליון שקלים ב-2023 ו-600 מיליארד שקלים ב-2024. התווים שיינתנו יהיו בסך מאות שקלים לקנייה ברשתות השיווק ויינתנו מספר פעמים בשנה, בדומה לתווי מזון שחולקו בשנת 2021, בשיא משבר הקורונה- 300 שקלים לזכאי/ת ובן/בת זוגם, ו-225 שקלים נוספים לכל ילד, בסכום מרבי של עד 2,400 שקלים לכל משק בית לפעימה.
לאחר ביקורת רבה, שכללה את עיכוב התכנית על ידי היועצת המשפטית לממשלה, בשבוע שעבר אושר בוועדת הכספים מתווה מורחב, שכלל קבוצות זכאות נוספות לכרטיסי המזון מלבד קבוצת הזכאים להנחה של 70% ומעלה בארנונה, חלקן באופן אוטומטי או אוטומטי למחצה:
- אזרחים ותיקים הזכאים לתוספת השלמת הכנסה יחד עם אחת הקצבאות הבאות: קצבת זקנה, קצבת שאירים, קצבת תלויים או נכות בשל פגיעה בעבודה; וזאת, בין אם הם מחזיקים בנכס (וזכאים להנחה בארנונה) ובין אם לאו. תושבים אלו יקבלו את התלושים באופן אוטומטי.
- תושבים הזכאים להשלמת הכנסה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, שיקבלו גם הם את התלושים באופן אוטומטי (ניצולי שואה הזכאים להשלמת הכנסה בלבד).
- תושבות הזכאיות לקצבת הבטחת הכנסה – מזונות מהביטוח הלאומי. קצבה זו משולמת לנשים גרושות שמקבלות דמי מזונות נמוכים מהסף שנקבע בתקנות. נשים אלו יקבלו את התלושים באופן אוטומטי, עם הגבלה של עד שני ילדים.
- תושבים המקבלים קצבת הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי. במתווה שנקבע, תושב הזכאי לקבלת גמלת הבטחת הכנסה יהיה זכאי אוטומטית למחצית הסיוע שיינתן לנזקקים אחרים. כמו כן, תושב שכזה יהיה זכאי להשלמת מלוא הזכאות לתווי מזון, בכפוף לעמידה במבחן ההכנסה לנפש של תקנות הארנונה.
בחמישי האחרון הוציא צו ביניים נגד החלטת משרד הפנים על החלוקה בעקבות העתירות, ובכך עיכב את חלוקת הכרטיסים, שהיו אמורים לעבור למשפחות לפני ראש השנה.
תגובות
רשת ארגוני המזון: "אנו שמחים על כך שמאות אלפי משפחות קשות יום יזכו ליותר ביטחון תזונתי עוד לפני חגי תשרי. אנו שמחים יותר על כך. שהכספים לשנה הבאה הוקפאו כדי שיחולקו בצורה שוויונית וראויה יותר למשפחות הסובלות מחוסר ביטחון תזונתי, כולל אלו שלא יקבלו בשל הליקויים במתכונת הנוכחית"
הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא: "תלושי המזון הנידונים הם בבחינת נשיאת שם הביטחון התזונתי לשווא. ביטחון תזונתי היא בעיה שההשלכות שלה מרחיקות לכת גם לדורות הבאים. האוכלוסיות באי ביטחון תזונתי הן בסיכון לצרוך מזון מזיק באופן הרבה יותר גבוה, גם כי ידם אינה משגת כדי לרכוש את סל המזון הבריא. חלוקת תלושי מזון, לפי קריטריון שברובו הגדול אינו חופף את האוכלוסייה שבאי ביטחון תזונתי, וודאי אינו מהווה תרופה לבעיה. אנחנו מברכים על העובדה שהממשלה הכריזה על תקציב לביטחון תזונתי, אבל לאור ההיקף והאתגר בתופעה, התכנית חייבת לטפל בבעיה. מתן כסף לפני חג אינו קשור לביטחון תזונתי.
"לאור משבר האקלים יוקר המחיה רק ילך ויאמיר, זו לא גזירת גורל. המדינה יכולה וחייבת להנגיש סל מזון בריא בסיסי ובר קיימא לכל, כמהלך התואם את חובתה להנגיש את הזכות למזון, עליו חתומה מדינת ישראל. טיפול באי ביטחון תזונתי חייב לכלול הבטחת מזון בריא ובר קיימא לכל האוכלוסייה, היום ובדורות הבאים".
הוועדה המדעית המייעצת למועצה הארצית לביטחון תזונתי: "אילו היו מתייעצים, בכנות, עם המועצה הארצית לביטחון תזונתי, האמונה ע"פ חוק לסייע לגבש מדיניות בנושא, לא היינו מגיעים לבית המשפט. טוב שבית המשפט דאג לחלוקת פעימה ראשונה תחת דרישה לוודא שהמדיניות לא תמשיך מכח האינרציה, אלא תעבור בחינה מהותית לפי נתונים, הגדרת ייעדים וקריטיריונים מקצועיים שיועילו לפתרון הבעיה הספציפית של ביטחון תזונתי באופן שוויוני, הוגן ויעיל. חובה שמעתה קולה של המועצה, שהושתקה בעתירה זו והובלעה בעמדת הפרקליטות האחודה, תישמע גם בהליך עיצוב המדיניות והבחינה המלווה שלו לעתיד, כדי לוודא שנוכל לממש את המטרות הטהורות של ממשלת ישראל בפתרון הבעיה הלאומי של חוסר ביטחון תזונתי, לטובת כלל הציבור".
