בג"ץ ידון הבוקר (רביעי) בעתירות נגד העברת מיליארד שקלים לתוכנית תלושי המזון של ש"ס, שיחולקו למשפחות שזכאיות להנחה בארנונה ומשפחות במצוקה. זאת לאחר שבחמישי האחרון הוציא בג"ץ צו ביניים נגד החלטת משרד הפנים על החלוקה בעקבות העתירות, ובכך עיכב את חלוקת הכרטיסים, שהיו אמורים לעבור למשפחות לפני ראש השנה.
לפי העתירות שהגישו התנועת לאיכות השלטון ועמותת חדו"ש (חופש דת ושוויון), הקריטריונים לחלוקת הכרטיסים לחלוקת התלושים, שבמרכזם עומדת הזכאות ל-70% הנחה בארנונה, מוטים לטובת הציבור החרדי, מפלים אוכלוסיות אחרות וכתוצאה מכך אינם מיטיבים עם אוכלוסיות נזקקות באמת ומשפחות ויחידים המצויים באי-ביטחון תזונתי. בתגובת המדינה נטען שישנם מודלים שונים לחלוקה וזוהי סוגיית מדיניות שאין מקום בה להתערבות שיפוטית, וכן שהקריטריון שנקבע הוא לגיטימי כאמצעי יעיל ומהיר לאיתור הזכאים.
התוכנית להקצאת תווי המזון נקבעה בהסכמים הקואליציוניים בין ש"ס לליכוד היא עוגנה בהחלטת ממשלה ככסף קואליציוני, שאינו בבסיס התקציב. גובה התקציב הוא בסך כולל של מיליארד שקלים לשנתיים הקרובות, 400 מיליון שקלים ב-2023 ו-600 מיליארד שקלים ב-2024. התווים שיינתנו יהיו בסך מאות שקלים לקנייה ברשתות השיווק ויינתנו מספר פעמים בשנה, בדומה לתווי מזון שחולקו בשנת 2021, בשיא משבר הקורונה- 300 שקלים לזכאי/ת ובן/בת זוגם, ו-225 שקלים נוספים לכל ילד, בסכום מרבי של עד 2,400 שקלים לכל משק בית לפעימה.
תוכנית זו סומנה כדגל בקמפיין הבחירות של ש"ס, ועוגנה, כאמור, בהסכמים הקואליציוניים בין הליכוד לש"ס. עם זאת, בהחלטת הממשלה עצמה על הקצאת הכספים הקואליציוניים לא נקבע כיצד הכסף יחולק, לפי איזה קריטריונים או דרך איזה משרד.
היא זכתה לביקורת מצד אנשי מקצוע בתחום הבריאות, הרווחה והביטחון התזונתי, וכן ממשרד האוצר, ומהיועצת המשפטית לממשלה. הן מכיוון שהקריטריונים בה מפלים לטובה קבוצות מסוימות ואינם כוללים קבוצות שעלולות להתמודד עם חוסר ביטחון תזונתי, והן מכיוון שהיא מספקת מענה חד פעמי ולא הוליסטי. גם האוצר וגם המומחים סברו כי יש להפנות את התקציב אל המיזם לביטחון תזונתי, המספק מענה רחב יותר לאי-ביטחון תזונתי, הכולל מזון בריא, ליווי נפשי ותעסוקתי ועוד, שבמקביל לדיון על חלוקת הכרטיסים צומצם ב-6,000 משפחות עקב מחסור בתקציב.
בש"ס דרשו לחלק את תווי רכישת המזון דרך משרד הפנים, לפי הקריטריון של הזכאים להנחה של 70% בארנונה, באותו אופן שחולקו הכספים ב-2021. קריטריון זה מיטיב עם האוכלוסייה החרדית ועם אוכלוסייה בעלת משפחות גדולות, ואינו מטיב עם קשישים ויחידים, וכן עם משפחות ערביות, המתגוררות פעמים רבות ביישובים בהם אין מנגנון ארנונה מסודר. על פי עיקרון החלוקה הזה, מי שלא זכאי להנחה בארנונה, צריך להגיש בקשה ולהוכיח שהוא עומד במבחנים, ויוקצה לו סכום מוגבל בלבד.
בעקבות הביקורת על הקריטריונים לחלוקה נערכו שינויים במבחני החלוקה של תווי המזון, ונוספו להם קבוצות נוספות שיזכו לקבל את התווים אוטומטית ובאופן מלא. לאחר השינויים אישרה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה את המתווה. בשבוע שעבר אושרה בוועדת הכספים ההעברה התקציבית של 400 מיליון השקלים להקצאת הכרטיסים לשנת 2023, ובעקבות האישור עתרו התנועות לבג"ץ, שהוציא את צו הביניים האמור ועיכב את חלוקת הכרטיסים.
הקריטריונים שנוספו: אזרחים ותיקים וניצולי שואה עם הכנסה נמוכה, ומקבלי הבטחת הכנסה
הדרישה נתקלה בביקורת, בעקבותיה דרשה, לפני כחודשיים, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי, בדיקות נוספות אודות קריטריון החלוקה- והודיעה על עיכוב התוכנית עד אז. לפני כחודש שלחה סומפולינסקי מכתב ליועץ המשפטי של משרד הפנים, עו"ד יהודה זמרת, בו כתבה שבעקבות שיח בין המשרדים הוחלט לאשר את ההעברה, לאחר שמשרד הפנים הציג מתווה מעודכן לזכאות לתווי המזון, שירחיב את הזכאות מעבר להנחה בארנונה וייתן מענה לקבוצות שלא נכללו בו.
בשבוע שעבר אושר בוועדת הכספים מתווה מורחב, שכלל קבוצות זכאות נוספות לכרטיסי המזון מלבד קבוצת הזכאים להנחה של 70% למעלה בארנונה, חלקן באופן אוטומטי או אוטומטי למחצה:
- אזרחים ותיקים הזכאים לתוספת השלמת הכנסה יחד עם אחת הקצבאות הבאות: קצבת זקנה, קצבת שאירים, קצבת תלויים או נכות בשל פגיעה בעבודה; וזאת, בין אם הם מחזיקים בנכס (וזכאים להנחה בארנונה) ובין אם לאו. תושבים אלו יקבלו את התלושים באופן אוטומטי.
- תושבים הזכאים להשלמת הכנסה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, שיקבלו גם הם את התלושים באופן אוטומטי.
- תושבות הזכאיות לקצבת הבטחת הכנסה – מזונות מהביטוח הלאומי. קצבה זו משולמת לנשים גרושות שמקבלות דמי מזונות נמוכים מהסף שנקבע בתקנות. נשים אלו יקבלו את התלושים באופן אוטומטי.
- תושבים המקבלים קצבת הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי. במתווה שנקבע, תושב הזכאי לקבלת גמלת הבטחת הכנסה יהיה זכאי אוטומטית למחצית הסיוע שיינתן לנזקקים אחרים. כמו כן, תושב שכזה יהיה זכאי להשלמת מלוא הזכאות לתווי מזון, בכפוף לעמידה במבחן ההכנסה לנפש של תקנות הארנונה.
אולם, גם במתווה המתוקן, עדיין קיימת אפליה בין הקבוצות. למשל, בעובדה שמי שזכאי להנחה בארנונה לא יהיה צריך להוכיח זכאות, שלא בדומה למי שזכאי להבטחת הכנסה; ובכך שנשים חד הוריות המקבלות קצבת מזונות מביטוח לאומי יקבלו את ההקצבה עבור עד שני ילדים בלבד, בניגוד לזכאי ההנחה בארנונה, שיקבלו אותה עד שמונה ילדים למשפחה. סביב כך הגישו התנועות את העתירה בה ידון בג"ץ, ועד אז הקפיא את החלוקה.
העותרים: "העדפה מובהקת ומוכחת לטובת משפחות חרדיות"
"אמות המידה החדשות זהות בעיקרן לאמות המידה הקודמות, ואשר מגלמות העדפה מובהקת ומוכחת לטובת משפחות חרדיות", נטען בעתירה. "אמות המידה החדשות אושרו על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה, אף שקודמו במשרד שלא זה עיסוקו או מומחיותו, על אף שהנתונים בדבר ההטיה הגלומה בהן היו ידועים, על אף התנגדות הדרגים המקצועיים במשרדי הממשלה, ועל אף שלא נערכה התייעצות של ממש עם המועצה הארצית לביטחון תזונתי, הממונה מכוח חוק על תחום זה".
בעתירה, טוענים העותרים שבחלוקת הכרטיסים הקודמת בשנת 2021, בתקופת משבר הקורונה, חילק משרד הפנים תלושי מזון בשווי כ-700 מיליון שקלים לכ-335 אלף משפחות בישראל, כאשר רק 16% ממקבלי הסיוע במסגרת המיזם של משרד הרווחה (שהזכאות לו התבססה על מדדי ביטחון תזונתי מקצועיים) זכו אז לסיוע במסגרת חלוקת תלושי המזון, ולא התקיים כל מתאם ממשי בין האוכלוסייה הנזקקת לאוכלוסייה שקיבלה את התלושים.
עוד טוענים העותרים כי בדיקה שערך אגף התקציבים של משרד האוצר מצאה כי בקהילות חרדיות היה שיעור הזכאים לתלושים גדול פי 2 (200%) משיעור הסובלים מאי ביטחון תזונתי באוכלוסייה זו- 32% זכאים לתלושים לעומת 16% מהאוכלוסייה המוגדרים כמצויים באי-ביטחון תזונתי. זאת לעומת האוכלוסייה הכללית, בה שיעור הזכאים לתלושי המזון עמד על 72% משיעור המצויים באי-ביטחון תזונתי (8% זכאים לתלושי מזון ו11%- מצויים באי-ביטחון תזונתי).
לדבריהם, חוסר השוויון האמור בולט במיוחד בהשוואה ליישובים הערביים, שם נמצא כי רק 17% מהאוכלוסייה זכאית לתלושי מזון על פי אמות המידה הקודמות של משרד הפנים, אף ששיעור הסובלים מאי-ביטחון תזונתי מגיע ל 42%. כלומר, שיעור הזכאים לתלושי מזון ביחס לשיעור המצויים באי-ביטחון תזונתי היה גבוה בחברה החרדית כמעט פי 5 מאשר בחברה הערבית. זאת, אף ששיעורי אי-הביטחון התזונתי בחברה הערבית גבוהים בהרבה מאלו בחברה החרדית. הנתונים המובאים, לטענת העותרים, מוכיחים בבירור כי הקריטריונים שנקבעו לחלוקת תלושי המזון מוטים באופן מובהק לטובת הציבור החרדי.
תגובת המדינה: "בחירה בין מודל אחד לאחר היא סוגיה של מדיניות"
בתגובתה לעתירה, השיבה המדינה כי אין כל עילה להתערבות שיפוטית בהחלטת הממשלה ובאמות המידה, העוסקות במדיניות סוציאלית-כלכלית של הממשלה. "אכן, קיימות שיטות שונות לאיתור נזקקי הסיוע, ולכל אחת יתרונותיה וחסרונותיה. עם זאת, בחירה בין מודל אחד למודל אחר היא בסופו של יום סוגייה של מדיניות, הנתונה לשיקול דעת הממשלה. כפי שנפסק לא אחת, עצם קיומן של חלופות מדיניות אחרות אינו מקים עילה להתערבות שיפוטית בהחלטת המדיניות", נכתב בתגובה. "יש לאפשר לדרג המדיני והמקצועי לבחון את הסוגיה בהתאם לנתונים שייאספו, ולדייק את אמות המידה לשנת 2024, ואת הגורם הממשלתי שיהיה אמון עליהן, ככל שיתעורר הצורך לכך".
עוד על פי תשובת המדינה, נטען כי בחירתו שר הפנים, משה ארבל, במבחן הזכאות להנחה בארנונה כקריטריון המרכזי לחלוקת כרטיסי המזון היא בחירה עניינית, כיוון שהכנסה נמוכה, ודאי ברף ההכנסה הנמוך שנקבע במסגרת מבחן ההכנסה לקבלת הזכאות להנחה בסך 2,958-1,764 שקלים בחודש, מעמידה אינדיקציה משמעותית ליכולתו של תא משפחתי לממן את מזונו ולהבטיח לבני המשפחה ביטחון תזונתי. שנית, כיוון שהוא מאפשר אמצעי יעיל ומהיר לאיתור הזכאים, על פי מבחנים רוחביים ועל ידי שימוש בנתונים הקיימים ברשויות המקומיות.
בתגובת המדינה נטען שהמיזם לביטחון התזונתי אינו קשור כלל לתווי המזון, והוא מופעל במקביל על ידי משרד הרווחה. המיזם אמנם מאפשר איתור ממוקד של משפחות נזקקות לסיוע בתחום הביטחון התזונתי תוך הפעלת שיקול דעת, אך הוא כרוך בבדיקה פרטנית של כל משפחה על ידי לשכות הרווחה לצורך גיבוש חוות דעת פרטנית, ומצריך משאבי כח אדם וזמן, וכן חשיפה מצד הנזקק. "שני המודלים מכוונים למענה שונה בהיבט היקף האוכלוסייה הזכאית, ופרק הזמן והמנגנון לקביעת הזכאות ולחלוקת סכום הזכאות. החלטת הממשלה לקבוע ששני המודלים יתקיימו זה בצד זה, ודאי נתונה לשיקול דעתם הרחב של הממשלה והשרים הנוגעים בדבר בקביעת מדיניות חברתית-כלכלית והקצאת משאבים".
המדינה מבקשת גם כי חלוקת תווי המזון תיעשה בהקדם האפשרי, על מנת שיחולקו בסמוך לחגים. "גורמי המשרד פעלו לקבלת הנתונים הדרושים להם מהרשויות המקומיות ומהמוסד לביטוח לאומי, ולגבש רשימת זכאים לקבלת התווים. כל זאת נעשה בלוח זמנים מזורז, על מנת להתחיל לחלק את תווי המזון למשפחות אשר יאותרו כזכאיות עוד טרם חג ראש השנה, אשר יחול בעוד מספר ימים."
