איגוד רופאי בריאות הציבור פרסם היום (שני) נייר עמדה הקורא לשימוש נכון והוגן בתלושי מזון, לדבריהם, "לקידום ביטחון תזונתי ולא לצרכים פוליטיים מגזריים". נייר העמדה נכתב אחרי שהממשלה אישרה הקצאה של מיליארד שקלים לכרטיסי המזון, והודיעה על כוונתה לחלקם באמצעות קריטריון הזכאות להנחה בארנונה, שמיטיב עם אוכלוסייה נזקקת מרשויות חרדיות ומדיר אוכלוסייה נזקקת מרשויות ערביות. הנייר נשלח לשר הרווחה יעקב מרגי ולשר הבריאות והפנים משה ארבל.
הכספים, שהוסכמו עם ש"ס בהסכמים הקואליציוניים, יחולקו בשנתיים הקרובות, 400 מיליון שקלים ב-2023 ו-600 מיליארד שקלים ב-2024, וייועדו למשפחות עם הכנסה נמוכה. בהחלטת הממשלה עצמה לא נקבע כיצד הכסף יחולק, לפי איזה קריטריונים או דרך איזה משרד.
כפי שפורסם אתמול ב'דבר', בש"ס דורשים לחלק את תווי רכישת המזון בסך מאות שקלים בחודש דרך משרד הפנים, לפי הקריטריון של הזכאים להנחה של 70% בארנונה, כפי שנעשה ב-2021. על פי עיקרון זה, מי שלא זכאי להנחה בארנונה, יצטרך להגיש בקשה ולהוכיח שהוא עומד במבחנים, ויוקצה לו סכום מוגבל.
בנייר העמדה מסבירים המומחים, בהם פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור; פרופ' נדב דוידוביץ', יו"ר פורום בריאות הציבור; פרופ' אהרון טרואן, מומחה למדעי המזון והתזונה מהאוניברסיטה העברית בירושלים; וד"ר דורית אדלר, נשיאת הפורום לתזונה בת- קיימא; שהגדלת תקציב לתלושי מזון חשובה והכרחית, אולם החלוקה על פי קריטריון ההנחה בארנונה "לא תשיג את יעדיה, ותמסד מנגנון לקוי שאף יחריף את הבעיה, יגדיל פערים ויביא לבזבוז כספי ציבור.
"הציבור משלם מחיר כבד על היעדר אסטרטגיה מושכלת לצמצום תופעה כרונית, שלפיה אחד מכל 6 משקי הבית וכרבע מילדי ישראל סובלים מאי ביטחון תזונתי. הזנחה והיעדר תכלול ממשלתי ממושכים משיתים מחיר כבד על מערכת הבריאות והשירותים החברתיים, מנציחים פערים ופוגעים קשות בפיתוח ההון האנושי והחוסן הלאומי".
לדבריהם, קריטריון ההנחה בארנונה, שנתן מענה למצב חירום במהלך הקורונה, הוא לא קריטריון מתאים לאיתור האוכלוסיות הנמצאות באי ביטחון תזונתי או בעוני, והמדיניות המוצעת מתעלמת ממנגנונים קיימים. המומחים מציינים שהמחקרים הקיימים מצביעים על פגמים מהותיים במועילות, יעילות ושוויוניות של המנגנון, בו חלק ניכר המשפחות החיות באי ביטחון תזונתי אינן זכאיות לסיוע.
בנייר העמדה מצוטט מחקר של מכון טאוב, שלפיו באוכלוסייה הבדואית נמצא פער שלילי של כ-24% בין המשפחות שקיבלו תווים לבין המשפחות שחיות בעוני. באוכלוסייה הערבית הכללית הפער השלילי עמד על 7%, ובדרוזית על 4.5%. לעומת זאת, ביישובים החרדיים נרשם פער חיובי של כ-10%. "ממצא זה הוא עדות לכך שאם המטרה הייתה לסייע למשפחות החיות בעוני, היה חוסר אפקטיביות בתנאי החלוקה שנקבעו", נכתב בנייר העמדה. "הם העניקו בעודף לאוכלוסייה אחת, החרדית, ולא נתנו מענה לצורך באוכלוסייה אחרת.
"לפני החלוקה של תווים אלו, אנו קוראים לגבש תוכנית אסטרטגית לצמצום האי ביטחון התזונתי ומחולליו, תוך הסתכלות מערכתית על חיזוק מערכת המזון הלאומית כך שתהיה חסינה, הוגנת ומקדמת של בריאות האדם והסביבה, על בסיס המלצות של הגורמים המקצועיים בממשל, באקדמיה ובחברה האזרחית". הכותבים הוסיפו שמדיניות בנושא חייבת לכלול את העמדה המקצועית של משרד הבריאות, המגדיר אי ביטחון תזונתי כחוסר גישה למזון בריא, מזין וזמין. "במקום לחלק תווים ללא הגבלה ופיקוח, ניתן לתמרץ רכישת מזון בריא והימנעות ממזון מזיק כחלק אינטגרלי של תווי המזון".
עוד נטען שדווקא משום שמניעת חוסר ביטחון תזונתי היא צורך לאומי חיוני ודחוף, לא נכון לפצל את הטיפול בנושא בין משרדי הרווחה והפנים. "אין היגיון להקצות את חלק הארי של התקציב לתווי מזון שיחולקו על פי קריטריון של הנחה בארנונה, שהקשר בינו לבין אי ביטחון תזונתי לא בהכרח ודאי".
