ההכנסות מהדיור הציבורי עלו בעקביות לאורך השנים, אבל על כל 4.7 דירות שהמדינה מכרה – היא רכשה דירה אחת, כך לפי דו"ח חדש שפרסם אתמול (שני) משרד השיכון בנושא הדיור הציבורי. בניגוד לעמדת המשרד, הנתונים שלו מראים שהדילול במלאי הדירות אינו קשור רק במכירת דירות בהנחה.
המשרד פרסם לראשונה דו"ח עשיר ומפורט על נתוני הדיור הציבורי, ששופך אור על נתונים כספיים חדשים שטרם פורסמו. מדובר בתקדים חשוב, שכן רוב הנתונים עד כה לא היו זמינים בהישג יד, וניתן היה לראות את חלקם בפרסומי משרד האוצר, דו"חות מבקר המדינה, פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או בבקשה ישירה מהדוברות (שלא תמיד נענתה). שר השיכון יצחק גולדקנופף ציין אתמול שהפרסום הוא חלק מהשינויים האסטרטגיים שהוא מוביל במשרד, ושהנתונים יפורסמו מעתה כל שנה כדי לקדם שקיפות ויעילות בעבודת המשרד.
הדו"ח החדש מעניק תמונת מצב כללית על נכסי הדיור הציבורי ועל הפעולות רבות בניהול הנכסים עד סוף 2022. נכון לתחילת השנה, המדינה החזיקה כ-49 אלף דירות דיור ציבורי, 36 אלף בבעלות חברת עמידר, כ-10,000 בבעלות חברת עמיגור והשאר בבעלות החברות הממשלתיות-עירוניות חלמיש (תל אביב), שקמונה (חיפה) וחלד (פתח תקווה), שקטנות מהן משמעותית. בעשור האחרון מלאי הדירות הצטמצם ב-12 אלף דירות, כשהצמצום המשמעותי החל ב-2014.
בסוף פברואר בוטל חוק זכויות הרכישה בדיור הציבורי (חוק המכר), שבזכותו יותר מ-13.3 אלף משקי בית רכשו את דירתם בהנחה ממוצעת של 60% ממחירה בשוק, במחיר ממוצע שעמד על כ-300 אלף שקלים לדירה. תקבולי הכספים, שעומדים על כ-3.9 מיליארד שקלים, הועברו ישירות לקרן ייעודית לרכישות, שבסוף 2022 היתרה בה עמדה על 1.25 מיליארד שקלים. ב-2022 הקרן רשמה עלייה של 600 מיליון שקלים בהכנסות בשנה אחת, מאחר שכל הדירות שנמכרו בשנה זו היו במסגרת החוק.
לטענת משרד השיכון, שמתנגד לחידוש החוק, הירידה המשמעותית במלאי הדירות מקורה בחוק, שכן על כל 4.7 דירות שהמדינה מכרה, היא הצליחה לרכוש דירה חדשה אחת. אך המסמך של משרד השיכון מראה שלחוק המכר אחריות חלקית בלבד להידלדלות, שכן המשרד עצמו מודה שבמהלך 12 השנים האחרונות הרכישה הייתה איטית, בעיקר בגלל אי-תקצוב ממשלתי.
כך למשל, הקפיצה הגדולה ברכש ב-2018 (מ-420 ל-950) נבעה מגיוס אג"ח שהובילה חברת עמידר (מהלך שמקורו ביוזמה של שר השיכון דאז, יואב גלנט), ולאחר מיצוי הכספים, הרכש הצטמצם משמעותית בגלל היעדר תקציב זמין. המגמה של השנה וחצי האחרונות להגדלת מלאי הדירות, מאז ההסכם התקציבי בין משרדי השיכון והאוצר שהוביל שר השיכון לשעבר, זאב אלקין, הניבה למלאי יותר מ-500 דירות (235 בסוף 2022 ועוד כ-300 דירות שנרכשו בשנה האחרונה, לפי בכירים במשרד השיכון).
בסך הכול, האוצר הבטיח להעביר עד סוף 2024 כ-2 מיליארד שקלים לרכישות, בהתאם לקצב הרכישות, מכיוון שהממשלה הקודמת סירבה לתקצב את הגדלת מלאי הדירות בבסיס התקציב וקבעה שהכספים יועברו מהעברות שונות ועודפים, והממשלה הנוכחית לא הגדילה את תקציב הרכש כלל.
החשש הוא שגם הכסף הזה לא יספיק, בגלל קשיים לרכוש דירות עד סוף תקופת ההסכם בסוף 2024. המסמך מראה שבחמש השנים האחרונות, המדינה הכניסה 1.3 מיליארד שקלים מתשלומי דמי המגורים של דיירי הדיור הציבורי, שהלכו ישירות לקופת האוצר, וחברת עמידר רשמה רווחים של 38 מיליון שקלים, שרק מחצית מהם הועברו לתחזוקת דירות.
נכון לספטמבר 2023, תהליכי הרכישות שמשרד השיכון מבצע מגיעים בזכות תקציבי קרן חוק המכר (היתרה הנוכחית והכספים שייכנסו עד סוף השנה), ועוד 100 מיליון שקלים שהקציב האוצר לרכישת דירות. מתוך 2 מיליארד שקלים ששר השיכון הקודם זאב אלקין הקצה לרכישת דירות, נוצלו רק 100 מיליון.
עוד עולה מהדו"ח שיותר מ-1,500 דירות שמחזיק משרד השיכון עומדות ריקות, בזמן שישנם מעל 31 אלף ממתינים לדיור ציבורי.
היבט בעייתי נוסף שעולה מהדו"ח הוא שההסכמים המשותפים במשרד השיכון, שהיו אמורים להתניע הגדלה של מלאי הדירות בפרויקטים של התחדשות עירונית שעברו שיכונים עם דירות עמידר בתוכן, הניבו בחמש השנים האחרונות רק 100 דירות חדשות. זאת, למרות הפוטנציאל העצום שלהם להגדיל את מספר יחידות הדיור הציבורי במאות ואלפי דירות בשנה (לפי מבקר המדינה). במשרד לא יודעים מה צפי גדילת המלאי באפיק ההתחדשות העירונית.
"הדו״ח בכלל לא מזכיר את זה שיש מעל 30 אלף משפחות שממתינות לדיור ציבורי", אמר ל'דבר' דני גיגי, מנכ״ל פורום הדיור הציבורי. "מבחינת רכש הדירות אין חדש, ועדיין לא רכשו את ה-1,700 יחידות דיור שהובטחו כבר לפני יותר משנתיים. יותר מ-190 אלף משפחות מקבלות סיוע בשכר דירה של 1,200-700 שקלים שזה פשוט לעג לרש. המשפחות הללו היו אמורות להיות הדיור ציבורי, אבל משרד האוצר והשיכון פשוט מתעללים בהן וזורקים אותן לשוק חופשי דורסני. בלי תוכנית אמיתית ארוכת טווח לשיקום הדיור הציבורי אין באמת בשורה".
