רשות החשמל פרסמה אתמול (חמישי) להערות הציבור את תכניותיה לפינוי 2,300 מגה-ואט ברשת החלוקה לחשמל שמיוצר באנרגיות מתחדשות. ברשות תולים תקוות רבות בהחלטה החדשה, ומציינים כי בעזרת התוספת ניתן יהיה לצמצם את הפער ביחס ליעדי הממשלה, ולהגיע ליעד של ייצור 20% מהחשמל באנרגיות מתחדשות ב-2026, לעומת 2025.
בתוך המכסה החדשה מובטחים לפחות 1,200 מגה-ואט למתקנים במתח נמוך. נוסף לכך תוקצה מכסה נוספת של כ-1000 מגה-ואט לשילוב מתקנים נוספים בהזרמה בלילה, שמתאפשרת בעזרת שימוש במתקני אגירה. אם המהלך יצליח, מדובר בבשורה מרשימה ומשמעותית למשק החשמל, לתעשייה הסולארית ולהפחתת זיהום האוויר.
עם זאת, יש לזכור כי כדי להחליף את תפוקת החשמל של תחנת כח מזהמת, יש להתקין במקומה פי 4 או 5 מתקנים סולאריים בהספק דומה. כך, מימוש מלא של כ-2,300 מגה-ואט באנרגיות מתחדשות צפוי לחסוך רק את התפוקה של תחנת כח בינונית אחת המונעת בדלקים מזהמים.
ההצעות החדשות מגיעות על רקע מציאות קשה מאוד בתעשייה הסולארית הישראלית, בה ניתנו תשובות מחלק שליליות לרבים שביקשו לחבר מתקני ייצור באנרגיות מתחדשות. לפי הרשות, השנה חלה צניחה דרמטית בהתקנות המתקנים הסולאריים. אם בשנת 2022 הצליחה הרשת לקלוט מעל 1,000 מגה-ואט של מתקנים חדשים, הרי שבמחצית הראשונה של השנה נקלטו רק כ-250 מגה-ואט, ירידת קצב של כ-50%.
לכן, בחודשים האחרונים החליטו הרגולטורים של משק החשמל, ובעיקר רשות החשמל וחברת נגה לניהול המערכת לבצע בדיקת עומק לגבי ההקצאות הקיימות והניצול שלהן בפועל. הבדיקות כללו שיטות נוספות לאפיון מדויק של כל תחנות המשנה של חברת החשמל: מי מהן היא רק 'יבואנית' של חשמל לצרכנים שבסביבתה, ומי מהן 'מייצאת' חשמל לרשת ההולכה הארצית. בדיקה זו מאפשרת לייצר הקצאות נוספות להזרמות באזורים שהצריכה המקומית בהם מונעת ברוב ימות השנה 'יצוא' חשמל, שעלול לגרום לעומסי הולכה.
יצרן חשמל סולארי יסכן עד 17% מהתפוקה השנתית
השימוע מציע למעשה להגדיל את הסיכונים התפעוליים על רשת החשמל לשנים הקרובות, וליצור מנגנונים לניהול הסיכון הנוסף. שילוב המתקנים הנוספים עשוי להוביל לגודש על רשת החשמל. בכדי להתמודד עם אתגר זה, מציעה הרשות להוסיף מנגנון מחייב לקטימת מתקני ייצור חדשים (הפסקת הזרמת החשמל מהמתקן לרשת החשמל) עד ל-200 שעות קטימה תפעולית בשנה על חשבון היצרן.
לפי המודל החדש, הרשות מצפה מחברת החשמל לחבר כל מתקן שהצפי לגרימת עומסים ברשת כתוצאה מחיבורו עומד על 300 שעות בשנה או פחות. היצרן יישא לבדו בתוצאת הקיטום – אבדן הכנסה מייצור של עד 200 שעות, ואילו כל שעה נוספת מעבר לכך תזכה אותו בפיצוי כספי.
מעבר ל-200 שעות אלו, ובמידת הצורך, מציעה הרשות לאפשר לנגה וחברת החשמל לקטום מתקנים קיימים וחדשים תוך פיצוי מלא ליצרן על הקטימה, כאשר הציבור הרחב יישא בעלות הפיצוי, דרך חשבון החשמל. מדובר במנגנון חלוקת סיכונים חדש בין היצרנים, חברת החשמל והלקוחות.
השימועים הציבוריים פורסמו באתר הרשות, ויהיו זמינים לקבלת תגובות הציבור למשך שלושה שבועות.
הזכות להקצאות החדשות תינתן באמצעות הגרלה
בכדי להבטיח שוויוניות בגישה למכסה הנוספת, מפרסמת הרשות הוראת שעה לפיה סדר הבדיקה של כלל הבקשות לחיבור ושילוב מתקני ייצור חדשים יהיה על בסיס הגרלה, החל ממועד השימוע ועד לעשרה ימים לאחר ההחלטה. כמו כן, מציעה הרשות עדכונים לאמת המידה לשילוב מתקני ייצור באנרגיה מתחדשת במתח נמוך, כך שלוחות הזמנים להקמתם יעמדו על בין שנה לשלוש שנים ביחס לעבודות הנדרשות לשילובם ברשת, צעד נוסף להגדלת כמות התשובות החיוביות.
יו"ר רשות החשמל, אמיר שביט: "היקף רב של אגפים ברשות החשמל עסק בנושא יומם ולילה במהלך החודשים האחרונים, ותוך מורכבות גדולה הצליחו להביא לפתרון מיטבי על האתגרים שעלו מהשטח לטובת חיבור מתקנים ליצור חשמל ירוק".
חן הרצוג, הכלכלן ראשי בחברת הייעוץ הפיננסי BDO ומומחה למשק האנרגיה, אומר ל'דבר' ש"ניצול יעיל משאבי הרשת חייב להתבסס על שימוש במשאב הרשת כמשאב כלכלי תחרותי. החלטת הרשות היא צעד בכיוון הנכון, אולם מתבססת על מגבלות שרירותיות ותכנון מרכזי, במקום יצירת תמריצים כלכליים שיאפשרו לכוחות השוק לפעול. במקום להתנות הקמת מתקני יצור בחיבור ודאי לרשת, יש לשקף ליזמים את מצב הרשת ולאפשר ליזמים לשקלל את הסיכויים והסיכונים, ולאפשר ליזמים לגדר סיכונים אלה באמצעות השתתפות בשוק החשמל הסיטונאי, והקמת מתקני אגירה לפי שיקולים כלכליים".
