בטור קודם טענתי כי עגלת החינוך הממלכתי רוקנה בכוונת מכוון ושאלתי מהי אותה מערכת חינוך המחזיקה ביד אחד רעיונות עולם פלורליסטיים של צדק ושוויון וביד שנייה הגות פילוסופית, מחשבה וזהות יהודית?
בעוד החינוך הממלכתי דתי נשען על המקורות היהודיים האמוניים לגיבוש תפיסת עולם, נדמה כי לחינוך הממלכתי אין קורפוס עליו להישען והוא בעצם ריק מתוכן.
תכנית הלימודים בחינוך הממלכתי מלאה ביהדות, ההיסטוריה כולה היא יהודית, וכל מה שמתרחק מהיהדות נקשר אליה מייד. מלחמת העולם הראשונה נלמדת בהקשר לעליית הנאציזם, השנייה בהקשר להשמדה הנוראית. תכנית הלימודים בספרות קשורה בעבותות לכתיבה הישראלית, היא אמנם מציעה שפע רחב של יצירה מהעולם, אך זה נתון לבחירת המורות, שבוחרות אף הן לרוב בספרות מקומית. תלמיד היוצא ממערכת כזו יכול בטעות לחשוב כי כל ההיסטוריה העולמית היא תקופת המקרא, יוון העתיקה, הרומאים והחורבן שהמיתו עלינו, ואז קפיצה אדירה לשואה והקמת המדינה. באמצע היה תור זהב בספרד ובו יהודים כתבו שירת חול ושירת קודש.
והעולם? העולם כולו סובב סביב יהודים, שגם ההיסטוריה שלהם מצומצמת לאסונות. מה עם פאר היצירה שנוצרה בגלות היהודית? מה עם חיי הרוח והקהילה העשירים? מה עם המאבקים הפנימיים בתוך הקהילות בין קודש לחול שהובילו למהפכות ביהדות ובעולם? כל אלה נפקדים.
בשנת 1486 כתב ג'ובאני פיקו דלה מירנדלה באיטליה את "הנאום על כבוד האדם", בנאום זה כנראה לראשונה בעולם המערבי הועמד האדם במרכז הבריאה והונחו יסודות ההומניזם. פיקו, שהואשם בכפירה, טען כי האדם עומד מעל כלל יצורי הטבע הנברא על ידי האלוהים ועליונותו מתבטאת ביכולת הבחירה ועיצוב גורלו. ייתר הנבראים הם במדרגה נחותה מהאדם כי אין בידם את התבונה לבחור.
פיקו אף כפר בסדר המעמדי הקשוח בחברה האירופית של תקופת הרנסאנס, וטען כי כל בני האדם שווים ולכן כולם זכאים להשכלה ודעת, לכולם הזכות להתעלות למדרגת המלאכים הרוחניים באמצעות הגות רוחנית. ומהי ההשכלה אותה יש להעניק לכולם? פילוסופיה!
פיקו טען שתי טענות מרכזיות: לבני האדם יש יכולת בחירה וכל בני האדם שווים.
כמאתיים שנה אחרי פיקו, משהולך לעולמו הפילוסוף היהודי המוחרם ברוך שפינוזה, מתגלה ספרו "תורת המידות". שפינוזה נולד בהולנד למשפחה יהודית ממוצא פורטוגלי והוחרם על ידי הקהילה היהודית משום שהואשם אף הוא בכפירה.
שפינוזה מציע לעיין בתנ"ך ככזה שנכתב על ידי בני אדם ולא כקודש מאת האלוהים ובכך מערער את יסודות האמונה היהודית והנוצרית גם יחד. כמו פיקו כך גם שפינוזה דן ביסוד הבחירה והרצון החופשי וכופר בסדר המעמדי הקיים. דת לטענת שפינוזה באה כדי לדכא את האדם.
שפינוזה, כמו פיקו ואחרים, מניח את היסודות לחשיבה הומניסטית דמוקרטית ואף לחינוך הממלכתי לכל, שבבסיסם הטלת הספק והביקורתיות, בם כל בני ובנות האדם שווים ויש להם את הזכות לבחור, אם כי מהות הבחירה אצל כל אחד מההוגים שונה.
רבות שואלים בישראל את השאלה: הייתכן כי אדם יסיים את לימודיו ולא יכיר תפילות יהודיות?
ואני שואלת: הייתכן כי אדם יסיים לימודיו במדינת ישראל ולא יכיר את שפינוזה?
ד"ר ג'רמי פוגל טוען כי מאות שנים לפני התעוררות הציונות שפינוזה מנבא את הקמת מדינת ישראל: "אלמלא ריככו יסודות אמונתם את נפשותיהם הייתי מאמין כי ביום מן הימים בבוא שעת הכושר כפי שענייני בני האדם ברי שינוי, שוב יקים אלוהים את ממלכתם וייבחר בהם מחדש", שפינוזה אומר כי רק "חילוניות" (במילותי) תביא את השתחררות העם היהודי מכבלי הדת וטקסיה, ומתוך כך להקמת מדינה ריבונית משל עצמם. שפינוזה מצד אחד מנבא כי ההשכלה והחילוניות יתניעו את התנועה הציונות והקמת המדינה, ומצד שני, את הנחיצות בהפרדת דת ממדינה.
אנו רגילים לחשוב על הדת כמלאה א.נשים ששילמו מחיר כבד ומסרו נפשם על קידוש השם, אך גם התפיסות הרציונליסטיות, התבוניות, החילוניות ניקנו בכאב ובדם. אי אפשר להבין את העימות המתחולל כיום בחברה הישראלית, שמאיים לקרוע אותה, מבלי להבין את הערכים הבסיסיים העומדים לנגד עיניי הצדדים השונים.
אנחנו בקיאים מאוד בתפיסות יהודיות אמוניות, כי מערכת החינוך משקיעה בכך רבות דרך המקצועות השונים, טקסי החגים, הפעילויות הפורמליות והבלתי פורמליות, אך איננו בקיאים בהגותם של יהודים שהציעו דרך אחרת: מרטין בובר, שהציע הסתכלות חדשה על האדם וזולתו, על קרל מרקס שהציע להתבונן על המציאות דרך עיניים של חלוקת המשאבים הכלכליים ובעלות על אמצעי ייצור, על הרב דוד אלקיים שהבחין שאין סתירה בין יהדות להשכלה גלובלית רחבה. כל כך הרבה יהודים תרמו לעולם הגות, מדוע ילדינו וילדותנו לא נחשפים אליהם? ממה אנחנו מפחדים?
תארו לכם תלמיד או תלמידה בגיל ההתבגרות שרוויי בשאלות של זהות ומשמעות חיים, דנים בכיתה בשאלת הבחירה, בתפיסות הומניסטיות לעומת תפיסות אמוניות, בשאלות של רצון חופשי, בחירה חופשית ודטרמיניזם, בדמוקרטיה וכבוד האדם, בצדק חברתי לעומת חירות הפרט, וכיצד כל זה נוגע בחיים עצמם: בחלוקת התפקידים במשפחה, באינטראקציות החברתיות שלהם, בעולם העבודה, בבחירת צורת השלטון המועדפת ועוד ועוד
באחת משיחותי עם חבר טוב הוא סיפר לי על תרגיל שערך בכיתה, הוא חילק את הלוח לשני חצאים, תחילה הוא ביקש מהתלמידים והתלמידות לומר מה מעסיק ומעניין אותם וכתב זאת על צד אחד של הלוח. לאחר שהלוח התמלא בחייהם בפועל, הוא פנה אל החצי השני של הלוח ושאל את אותם מה הם לומדים בבית הספר. הקשר בין שני חצאי הלוח היה מקרי ודל בהחלט.
אינני פופוליסטית של החינוך ואני לא מאמינה שתפקיד בית הספר לעסוק רק במה שמעניין וקוסם לתלמידים ותלמידות. יחד עם זאת, המערכת לא יכולה שלא להכין את דור העתיד לחיים הצפויים להם כפרטים וחברים בחברה ולתת להם כלים להתמודד ולהיטיב את העולם אליו הם גדלים.
עגלת החינוך הממלכתי צריכה להתמלא מחדש הן בנשגב והן בפרקטיקות החיים היום יומיות הרלוונטיות לאדם. בשאלות של חברה, מוסר, צדק והן בשאלות של ניהול יום יומי של חיים בריאים גופנית ופיזית.
ההזדמנויות לחינוך ביקורתי שמוחמץ מודגם היטב בתוכנית ל"חינוך פיננסי" תוכנית הלימודים האמורה להכין את ילדינו להתנהלות כספית נכונה. התוכנית הזו נכתבה בסיוע בנקים וחברות ביטוח ותופעל בין היתר באמצעותם. איזה עולם ערכים מביאים איתם גופים אלה לחינוך? האם הם יבקרו את תרבות הצריכה או ילמדו את ילדינו לבזבז כספים "באופן מבוקר"? האם הם יטילו ספק בשיטה הכלכלית הקיימת, או שמא יילמדו "להסתדר" בעולם הקיים, כדי שהם, המוסדות הגדולים ימשיכו להרוויח?
אבולוציה תילמד במקרה ו"על הדרך" בין מערכת הרבייה לבין דיאלוג עם אמונה באל, כפי שמוצע בעלון מורי הביולוגיה בחינוך הממלכתי. גם על מיניותם עצמם יילמדו התלמידים והתלמידות דרך מערכת הרבייה, שכן למרות תוכנית מחייבת של השירות הפסיכולוגי ייעוצי בנושא, המורות והמורים נמנעים מלגעת בנושאים אלה. ההימנעות היא גם בגלל מבוכה ומחסור בהכשרה, אך גם בגלל היותם של נושאים אלה נפיצים העלולים להביא על המורה ביקורת מבית ומחוץ.
אדם מסיים את המערכת החינוכית ולא יודע לאיזה רופא.ה לפנות כשכואבת הבטן, או כואב הגב, אינו יודע מה תפקיד הביטוח הלאומי ומדוע עליו לשלם מס הכנסה, אל מי פונים כשיש מפגע בשכונה או בכביש, לא יודע מה ההבדל בין מפלגות ימניות לשמאליות ומה הערכים העומדים בבסיסם מעבר להתייחסות ליהודה ושומרון, לא דן בשוויון בין המינים ומגדר, לא יודע ערבית שהיא שפת חמישית מאזרחי ישראל ושפת כל המרחב בו אנו חיים.
בערכים העומדים בבסיס מערכת החינוך הממלכתית יש לעשות מהפכה של ממש, לא עוד "עגלה ריקה" אליה כל שר זורק את שאריותיו. יש להקים מועצת חינוך ממלכתי עצמאית, שתתאים את התוכניות לערכים והתפיסות העומדים בבסיס החינוך ההומניסטי לצד היהודי, תוך היכרות עם ההוגים המרכזיים ומשנתם. חשוב להכשיר מורות ומורים הבקיאים בתפיסות אלה, ומי שאינו בקיא לא יוכל ללמד בחינוך הממלכתי, בדיוק כפי שלחינוך הממלכתי דתי יש סמכויות בחוק לפסול אשת חינוך מטעמים דתיים.
וכן, צריך שכולן וכולם יילמדו פילוסופיה.
