חמישה חודשים חלפו מכניסתה לישראל של רשת הסופרמרקטים הצרפתית קארפור ועד כה ההבטחות להוזלות משמעותיות שליוו אותה נותרו בעיקר על הנייר.
ראש הממשלה נתניהו ושרי הממשלה התגאו מאוד בהבאת הרשת לישראל, וזכו לביקורת על כך שקידום המהלך החל בכלל בממשלה הקודמת, מה שמעיד ששני ה"קצוות" הפוליטיים בישראל שותפים לדעה שהפתרון המרכזי ליוקר המחיה בישראל הוא הגדלת ייבוא המוצרים מחו"ל.
כשביקר בסניף הרשת ברעננה, נתניהו הפליג בהבטחות. "כניסה של רשת צרכנות בינלאומית היא בשורה ענקית של תחרות ושל הורדת מחירים", אמר, "רק היום סיכמנו על אימוץ התקן האירופי בייבוא, והמחירים של אלפי מוצרים יצנחו בעשרות אחוזים. זו התחלה של שינוי. מאות שקלים ירדו מדי שבוע מעלות עגלת הקניות שלכם. כלומר, חיסכון של אלפי שקלים ממה שאתם משלמים מדי שנה בסופרמרקט".
הרשת השנייה הזולה ביותר
קארפור היא אכן רשת זולה בקנה מידה ישראלי, אבל לא באופן יוצא דופן. רק שלושה מתוך 50 הסניפים הם סניפים מוזלים בשם "קארפור היפר", ואילו כל השאר הם סניפי "סיטי" ו"מרקט", שיקרים מעט יותר. השוואת מחירים עקבית שעורך משרז הכלכלה לסל מוצרים בסיסי העלתה שבחודש יוני היא היתה הרשת הזולה ביותר, אך מאז מחיר הסל הבסיסי עלה, ובחודש אוגוסט רשת קארפור היפר (על שלושת סניפיה) היתה השנייה הזולה ביותר, אחרי רמי לוי, בפער קטן מאוד של 8 שקלים. קארפור מרקט הנפוצה יותר היתה במקום השלישי, בפער של 26 שקלים, והפערים מהרשתות הבאות, ויקטורי ויוחננוף, אינם גבוהים במיוחד. קארפור מתמקמת במקום השני גם בקניות באון ליין, אחרי רמי לוי.
ההפסדים עלולים להוביל להעלאות מחיר נוספות
קארפור היא הרשת השנייה בגודלה בעולם המערבי אחרי וולמארט האמריקאית. היא לא הגיעה לישראל כרשת עצמאית, אלא בשיתוף פעולה עם רשת יינות ביתן, שהסבה 50 סניפים למותג קארפור בהשקעה גדולה. ההשקה בוצעה לאחר השקעה גדולה של כ-250 מיליון שקל, כולל הצבה של כ-20 בעלי מקצוע מקרפור העולמית כדי להסב את הסניפים בהתאם לסטנדרט של ענקית הקמעונאות העולמית. פטריק לפארג', נשיא החטיבה הבינלאומית של קרפור, הבטיח בינואר כי ישראל תהפוך להיות גם מרכז יצור לחלק ממוצרי המותג של קרפור, במוצרי חלב, בשר, ופלים וטונה, מה שלא קרה עד כה.
ההשקה עצמה בינתיים נראית לא מוצלחת גם לבעלים, רשת אלקטרה צריכה. רשת מוצרי המזון צברה הפסד גדול מאוד של 138 מיליון שקל בחציון של 2023, שנובע בחלקו מההשקעה הגדולה בהסבת הסניפים הקיימים. שכר המנהלים קוצץ ב-10%, וחמישה עובדי מטה פוטרו. התוצאות הללו מעידות על כך שככל הנראה, הרשת תתקשה להימנע מהעלאות מחיר נוספות לאורך זמן.
בראיון פסימי לכלכליסט הסביר מנכ"ל הרשת בישראל, אורי קילשטיין, כי "צריך להבין שבישראל לא ניתן יהיה יותר להוריד את המחירים של הספקים הגדולים".
מה שנותר הוא כ-1,000 מוצרים ב-80 קטגוריות במותג הפרטי של קרפור, רבים מהם בתחום הניקיון ומוצרים מעובדים כמו שוקולד וקורנפלקס. בחברה שואפים לתיקוני רגולציה שתוביל הממשלה ויאפשרו לה לייבא מוצרים נוספים. גם במקרה כזה, חלק גדל מסל הקניות של הישראלים יישאר כזה שנשען על ירקות ופירות ומוצרים של ספקים גדולים כמו תנובה, שטראוס, אסם, החברה המרכזית למשקאות, שסטוביץ' ודיפלומט.
הפתרון האמיתי הוא הגדלת ההכנסות של האזרחים, ולא צמצום ההוצאות
למרות המאמצים הגדולים, והסיכון של ההון הרב שהושקע בהסבה, כניסתה של הענקית הבינלאומית לא חוללה מהפכה עד כה, ולא הוזילה את סל הקניות של הישראלים, בוודאי לא במאות שקלים. זאת למרות רמת המחירים הגבוהה בישראל בהשוואה עולמית.
נכון שהממשלה יכולה להקל עוד יותר על יבוא מוצרים לישראל, ולפתוח תחרות מול יבואנים רווחיים ביותר שכבר פועלים כאן, אבל פתרון של ממש ליוקר המחיה, נמצא בכלל בקצה השני של המשוואה: בצד ההכנסות של הציבור.
בעוד המחירים בעליה משמעותית כבר שנתיים לפחות ובנק ישראל לוחץ על משקי הבית והעסקים על סדרה ארוכה של העלאות ריבית, הממשלה לא מטפלת ברמות ההכנסה הנמוכות של הישראלים: בהגדלת השכר ובחיזוק ההשקעות והתשתיות שיאפשרו לו לגדול, ובהגדלת הקצבאות לחלשים ביותר.
יוקר המחיה מושפע מצד ההכנסה בדיוק כמו מרמות המחירים. הבעיה היא שמצד ההכנסות הפוליטיקאים נוהגים להתעלם, ומעדיפים להבטיח הבטחות שרחוקות מלהתממש.
