
"חסרים לנו ציציות וסידורי תפילה קטנים", זו ההודעה שקיבלה רעות כהן (45), תושבת היישוב נחושה הסמוך לבית שמש, מבעלה שגויס השבוע למילואים. כהן, אדריכלית במקצועה ואמא לשישה ילדים, העבירה מיד את ההודעה לחמ"ל האזרחי שקם ביישוב הקהילתי הדתי, ותוך זמן קצר נוצרה התארגנות קהילתית להכנת ציציות צבאיות למשרתים שומרי המצוות.
ציציות צבאיות נדרשות להיות בצבע שחור או ירוק צבאי, וכעת יש מחסור בהן. כהן ביקרה במספר חנויות, ואף הגיעה למפעל 'משכן התכלת' בבאר שבע שמייצר ציציות.
כששיתפה את אחת מחברותיה בתסכול, היא סיפרה לה על סרטון שמדגים הכנה עצמית של ציציות. כהן החליטה לקחת את האתגר, שנוספה אליו מגבלת הזמן, להכין את הטליתות תוך יממה לחיילים בבסיס לכיש, לפני שייצאו להילחם.

גם השגת הציוד שנדרש להכנה העצמית, חולצות שחורות ופתילים, היוותה אתגר. אחרי בדיקות, מנהל מפעל בבית שמש הציע 150 חולצות דרייפיט בהנחה, ומקום אחר בבית שמש הציע פתילים בהנחה. הציוד עלה יותר מ-5,000 שקלים אבל כהן לא דואגת: "אני בטוחה שהכסף ייאסף כבר הלילה."
"הציצית שחורה, הלילה לבן"
תהליך הייצור כלל את גזירת החולצות, יצירת חורים וקשירת הפתילים. ההכנה התרכזה בביתה של אבישג דיין (40) שמלווה את 70 חברי שכבה י"א ביישוב. כבר בערב בו בעלה של כהן שלח את ההודעה, לפני שלושה ימים, בני השכבה התכנסו בביתה.
"רוב בני הנוער לא קשרו ציצית אף פעם", אומרת דיין, "הזמנו רב מהיישוב שיסביר איך עושים את זה כהלכה. הוא אמר: 'הציצית שחורה, הלילה לבן'. נוצרה אווירה טובה. מי שהתחיל להבין איך מכינים, העביר את הידע לאחרים."
"בהתחלה פרסמנו רק לבנים, אבל אז הבנו שקשה להם עם המוטוריקה העדינה של הקשירה, והזמנו גם את הבנות", היא אומרת. "ב-12 בלילה הבנו שצריך עוד עזרה". דיין ובן זוגה התחילו להפיץ הודעות לכלל בני הנוער ביישוב. "הגיעו אפילו ילדים מכיתה ז', שלקחו ערכה כדי להכין בבית".
דיין מתארת את חדוות העשייה שליוותה את התהליך. "בני הנוער השמיעו מוזיקה. מי שלא הלך לו עם הקשירות, לקח גיטרה וניגן תוך כדי".

עם סיום המשימה, ב-02:00 המשתתפים התפזרו. למחרת, למעלה מ-100 טליתות נמסרו לחיילים בבסיס לכיש. אחד החיילים הגיב בהודעה: "תוך פחות משעה שני הארגזים רוקנו. אשמח שתמסור תודה לכל השותפים. זה היה ממש נצרך ומאוד מוערך". לדברי כהן ודיין, ממשיכות להגיע אליהן בקשות לציציות צבאיות, והן מציעות להכין ציציות נוספות אם יגיעו אליהן חולצות ופתילים.
דיין מדגישה את כוחו של הנוער. "ראינו שבני הנוער מתייצבים ועושים את מה שצריך. הם לגמרי מגויסים." היא מתגאה בבחירה של בני נוער ביישוב להתנתק מהרשתות החברתיות, המלאות כעת בתמונות וסרטוני זוועה, כדי לשמור על עצמם. "אני מרגישה שבני הנוער אצלנו התבגרו פתאום. נערים שרגילים לישון עד הצהריים מתנדבים בלי הפסקה. באירועים כאלו החינוך קורה בלי מילים, אנשים גדלים מהם לבד."