פינוי התושבים מקריית שמונה, שהחל שלשום, מתנהל בצורה צולעת למדי. תושבים רבים מתלוננים על אפליה, העדפת מקורבים והתעלמות מצרכים קריטיים של המשפחות. מבקר המדינה סייר היום (ראשון) בעיר, הזהיר מפני "פערים משמעותיים", והוסיף "פעולות הממשלה שנעשות בימים האחרונים אין בהן די".

אושר חן, חייל תושב העיר, מסייע למשפחתו להתמקם בנתניה. סביו אושפז בבית החולים לניאדו  ואימו ואחיו בעלי הצרכים המיוחדים מבקשים מהעירייה לשהות בעיר. לדבריהם, העיירה טענה שאין פינוי של התושבים לנתניה. "אנחנו עוברים בין בתי המלון בנתניה, ורואים תושבי קריית שמונה שפונו לכאן", אומר חן. "המשפחה שלי שהתה אצל קרובים, אבל כמה אפשר? אחים שלי עם צרכים מיוחדים, משתוללים, זה לא נעים להיות שם. אנחנו רואים מי קיבל, אנשים שעושים רעש ומתלוננים בפייסבוק".

יורם כהן, אב לילד בן 4 עם מום קשה בלב, פונה עם משפחתו לירושלים, אך במהלך סוף השבוע נדרשה התערבות רפואית בבית החולים שניידר. מאז הוא מחפש מקום לשהות בו באזור תל אביב או פתח תקווה. "אנחנו שבורים, דואגים מאוד-מאוד, אישתי רועדת כל הזמן. המצב שלו רגיש והכול יכול לקרות. התחננתי לרווחה, אבל אין מענה".

"הגענו לשני מלונות בתל אביב בשישי אחר הצהריים שעיריית קריית שמונה שלחה אותנו אליהם, ואמרו לנו שאין מקומות", מספרת לימור חדד תושבת העיר. "מצאנו את עצמנו 9 נפשות, כולל ילדים עם צרכים מיוחדים, ברחוב. בשבת הגענו להרצליה ופה העירייה נתנה לנו מענה, אבל גם כאן אין חדרי אירוח".

"אנחנו יושבים בפרדס חנה בבית של מישהו שנמצא במילואים", אומרת דנה מורדוך תושבת קריית שמונה. "אין לנו פתרון בכמה מלונות, כי יש לנו כלבים. הציעו לנו בית בלי מרחב מוגן. שכנים שלנו מסתובבים בתל אביב בלי פתרון. ככה נראה פינוי?"

גדי, שפונה לבית דירות בתל אביב, צריך לשלם על האוכל בעצמו. "לא באתי עם כספת", הוא אומר, "באתי לבד, והתנאים לא טובים".

עמוס, שמתגורר מזה 30 שנה בעיר, לא עזב באף מלחמה, וגם עכשיו לא מתכוון לעזוב. "לא התפניתי כי עדיף להישאר בקריית שמונה, כי צריך להישאר ולשמור על העיר, ואני גם מפחד מביזה. יש לי ממ"ד, אני עם החתולים, ואני חושש עליהם. למי שכתוב – כתוב".

כמה תושבים שסירבו להזדהות קראו למתלוננים "מפונקים" שמונעים מרצון להציג את ראש העיר המכהן כלא מתפקד, בשל עמדתם הפוליטית.

אבל עם המצב בשטח קשה להתווכח. בתחילת המלחמה, סוכנים פרטיים עבדו עם רשות החירום הלאומית (רח"ל), סיפקו חדרים שלא עמדו בסטנדרטים אחידים, וגבו כספים רבים. משרד התיירות התערב, לקח אחריות על החדרים, והאשים את העירייה בקריסת מתווה הפינוי. "חלק מהתושבים קיבלו הודעות על פינוי וחלק לא", אמרו במשרד. "אנחנו העמדנו 15 אלף חדרים עם 3 ארוחות ביום וכמובן מיגון, אבל רק 20% מהם אוכלסו. העירייה שכרה חברה חיצונית שתנהל את הפינוי, אמסלם טורס, אבל גם היא קרסה מעומס הבקשות".

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ערך היום (ראשון) ביקור בקריית שמונה, וסייר בה עם ראש העיר אביחי שטרן. לדבריו, סייר בשבועיים האחרונים ביישובי הגבול ונפגש עם ראשי רשויות. "נחשפנו היום להליך פינוי התושבים, לפערים הרבים ולקשיים שהרשות חווה, בפרט כלפי אוכלוסיות נזקקות שטרם פונו", אמר אנגלמן. "לצערי, התמונה המתקבלת מהשטח בעייתית ומשקפת פערים משמעותיים. פעולות הממשלה שנעשות בימים האחרונים אין בהן די. יש חוסר במערך אופרטיבי שיוביל את המאמץ הממשלתי בכל מה שהעורף דרוש לו – מפינוי אוכלוסייה, עד צורכי המפונים בתחום הרווחה, החוסן הנפשי, החינוך. זוהי קריאת השכמה לממשלה, לעומד בראשה, ולכל השרים – לנקוט פעולות למתן מענה אופרטיבי וכולל לכלל סוגיות העורף. אני מאחל לכולנו ימים שקטים יותר, אבל בעת הזו החובה היא לסגור פערים ולעשות זאת בהקדם, במהירות וביעילות".

במענה לבקשת 'דבר' להרחיב על הפערים שהזכיר, אמר אנגלמן: "אלה שטרם התפנו הם האוכלוסיות הנזקקות – אוכלוסיות רווחה, אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים – שראוי לתת להן את תשומת הלב. חייבת להיות התגייסות ממשלתית לצד הרשויות המקומיות".