יו"ר ועדת הכספים משה גפני (ש"ס) דרש מנציגי משרד האוצר להביא מתווה שמוסכם על הממשלה, בדיון סוער בוועדה היום (שני). מתווה האוצר הנוכחי לא אושר בקבינט הכלכלי-חברתי, ושר הכלכלה ניר ברקת מקדם במקביל מתווה פיצויים נדיב יותר.

גפני הודיע שתקרת הפיצוי לעסקים קטנים ובינוניים של 300 אלף שקלים לא תאושר בוועדה ותצטרך לעלות, כמו גם פיצוי מקסימלי על תשלום שכר בגובה של 60% בלבד מהוצאות השכר. במתווה ברקת, הפיצוי המקסימלי מחושב לפי 70% מהוצאות השכר, כשהעובדים והמעסיקים מתחלקים בספיגת 30% הנותרים, לתשלום של 85% שכר במודל חל"ת גמיש.

סגן ראש אגף התקציבים, כפיר בטאט, הציג את מתווה הממשלה ואמר: "לא יודעים מה משך האירוע. זה אירוע חסר תקדים". למרות קביעה זו, אמר שלפי הנחיות פיקוד העורף, רוב העסקים רשאים לעבוד, וחשוב שיעבדו. "המדינה צריכה שיעבדו. עסקים פגועים יקבלו מענק המשכיות עסקית. אם העסק מושבת לכמה חודשים, שיוציאו את העובדים לחל"ת. אין לנו אינטרס שהעובד יישב בבית ויקבל שכר בעסק מושבת".

ברקת ביקר את הצגת המתווה על ידי האוצר מלכתחילה. "זה לא התפקיד של האוצר", אמר. "הם חושבים גזברית ולא עסקית. בנייר שאני מציג, ביחד עם כל המגזר העסקי, תעשיינים והעסקים הקטנים, יש מענה. כולם מבינים שצריך לתת כתף. לא נפצה על כל אובדן הרווחים. השכל במגזר העסקי לא נופל מהשכל באגף התקציבים, שלא יודעים להוציא חשבונית. אני מציע מתווה שאני מעריך שיעבור בוועדה פה אחד". פרטי המתווה לא הוצגו במלואם, אך נציגי ארגונים עסקיים במשק אמרו שברקת ישב איתם ארוכות, ולמרות מחלוקות שרירות וקיימות, המתווה שלו מקובל עליהם.

מתווה האוצר ספג ביקורת חריפה בוועדה, כולל מחברי הקואליציה ינון אזולאי (ש"ס) ואליהו רביבו (הליכוד). "אני לא במתווה", אמר אזולאי. "צריך לפצות את תושבי אופקים ונתיבות. מאיפה הבאתם את המספרים האלה? לא יהיה מענק ודמי קיום, אלא לחיות בכבוד. התקרה תעלה ל-600 אלף שקלים". אזולאי הוסיף שמתווה האוצר מנותק מהשטח, ומהפגיעה הכלכלית ביישובים שלא פונו, כמו נהריה ואשדוד, אך העסקים בהם במצוקה קשה. "אני נבוך ומבויש", אמר רביבו. "מוטלת עלינו חובה עצומה. יש שני מתווים שלא כולם קראו, ושניהם מחוררים כמו גבינה שוויצרית. מצופה משני שרים, שאחד לכלכלה והשני לתקציב, שיישבו ביחד. צריך לקבל קול אחד מאוחד".

ח"כ אליהו רביבו (הליכוד): "אני נבוך ומבויש. מוטלת עלינו חובה עצומה. יש שני מתווים שלא כולם קראו, ושניהם מחוררים כמו גבינה שוויצרית. מצופה משני שרים, שאחד לכלכלה והשני לתקציב, שיישבו ביחד. צריך לקבל קול אחד מאוחד"

רועי כהן, נשיא ארגון העצמאים לה"ב, אמר: "8 שנים ביקשתי שיהיה נוהל חירום בלחיצת כפתור. אנחנו שוב עם המכנסיים למטה. שחקנים, סוכני נסיעות, מורי דרך, לא אקרא להם עצמאים – נתחיל  לקרוא להם תעשיית התרבות, תעשיית האירועים, תעשיית ההסעות. כי אנחנו העצמאים לא מופיעים בכל הניירות האלה. אדם שירד בהכנסות ב-60% ב-12.5 אלף שקלים, יקבל 2,000 שקלים. איך הוא ישלם משכנתא או אוכל לילדים? אולי יוריד מהשמיים? שישלם עם ההבטחות של שר האוצר. כל ראשי הארגונים רוצים מכם ודאות. ישב איתנו שר הכלכלה עד 1 לפנות בוקר. טייבתי, לא הסכמתי לחלק מהדברים, אבל בסוף הגענו למשהו שמביא מחר בבוקר פתרון לאנשים. במקום לעזור, השר מרע את התנאים של הקורונה. קחו מנהיגות. העם דורש מנהיגות. מה שרואים עכשיו זה שיש ברדק אחד שלם".

ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, אמר: "לקח לי שבוע להבין את מתווה האוצר, ואני מריץ אותו על נתונים של עסקים קיימים ושל עצמאים. מצאתי דבר אחד פשוט. אם המטרה של מתווה הפיצוי היא להשאיר את העסקים חיים כמנועי צמיחה שיחזירו את המשק לפעילות מלאה בסיום המלחמה, מבחינה מקצועית, הוא לא עומד במטרה שלו".

גדי ירקוני, ראש מועצת אשכול, אמר כי ש-200 מתושבי המועצה נרצחו, נחטפו או נחשבים נעדרים. "למה אתם מקשים עלינו? תנו לנו אמצעים, אל תתערבו לנו. תפתחו את הברזים של הכסף. מס רכוש, איך תפצו? שלא יתחילו 'זה היה ישן וזה חדש'. החקלאות והעסקים מתו, לא רק ב-7 קילומטר. אז יצא עוד מיליארד שקל. תנו לי עכשיו כסף, ואם אני אגנוב, שימו אותי בכלא. אתמול בערב שמעתי ממנהלי המלונות שעוד יומיים הם מוציאים את התושבים. לא נצא מהמלונות עד שצה"ל ינצח".

בהמשך הדיון הודיע שקיבל הודעה על פינוי קרוב של התושבים ממלונות, שטופלה באופן מיידי על ידי גפני, כך שהפינוי יימנע. ירקוני ציין שהפינוי למלונות נעשה על חשבון המועצה, ולא כולו ממומן על ידי המדינה, בשל הסבך הביורוקרטי במתווה שקבעה המדינה.

ח"כ מרב כהן (יש עתיד) התריעה מפני סוגיות שכלל לא מטופלות במתווה הנוכחי. "חייבים להקפיא חוזים. אנשים פונו מבתיהם וצריכים לשלם שכירות. המדינה צריכה לעשות הקפאה, והיא יודעת לעבוד מול הבנקים שיש להם אורך נשימה בעניין הזה. מבוגרים עובדים מעל גיל 67 – אין להם אבטלה ואין להם חל"ת. בקורונה נתנו להם מענק של 4,000 שקלים בחודש. אם לא ניתן מענה ייחודי גם להם, נקבל מאות אלפי מבוגרים שאין להם מה לאכול".

איום קיומי על ענף הבנייה

ראול סרוגו, ראש התאחדות הקבלנים, תיאר את הקשיים של ענף הבנייה: "החוב של ענף הבנייה למוסדיים ולבנקים הוא חצי טריליון שקלים. אנחנו משלמים ביום אחד 130 מיליון שקלים לבנקים. על כל יום שעובר, הענף הזה לא יחזיק מעמד אם הוא לא יעבוד, אם לא נביא מיידית לפחות 90 אלף עובדים זרים. הם לא יחזרו גם אם המדינה תרצה. ברגע שאנחנו נעבוד, אני לא רוצה שקל מהממשלה".

ראול סרוגו, יו"ר התאחדות הקבלנים: "האוצר לא רוצה לתת בצורה מלאה ודופק את החבר'ה מהעוטף שמא משהו ירוויח מזה. אז מה? אז 5% ירוויחו שלא כדין. לא דופקים 95% אחרים בשביל זה. תבוא איתם חשבון אחרי המלחמה"

סרוגו הוסיף ש-9,000 עובדים זרים כבר עזבו, בין השאר משום שעיריות שונות מסרבות לאשר חזרה לפעילות באתרי בנייה. הוא הסביר זאת בחשש מכניסת ערבים באשר הם, כולל אזרחי ישראל. "לסגור אתרים כי מישהו מפחד מערבים ישראלים? זו בושה וחרפה". סרוגו ביקר את מדיניות האוצר: "האוצר לא רוצה לתת בצורה מלאה ודופק את החבר'ה מהעוטף שמא מישהו ירוויח מזה. אז מה? אז 5% ירוויחו שלא כדין. לא דופקים 95% אחרים בשביל זה. תבוא איתם חשבון אחרי המלחמה".

סמוטריץ מצהיר: "זו רק ההתחלה", אך ללא פירוט קונקרטי
לאחר הדיון הוציא שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית) הודעה לתקשורת ובה אמר "שיהיה ברור, הארנק פתוח. לכל צורך ולכל מהלך שנחוץ לניצחון החזית והעורף". בהמשך ההודעה, השר חזר ומנה את ההחלטות שהתקבלו עד כה, מבלי להודיע על צעדים נוספים שינקטו בהמשך. ביחס לעסקים, אמר: "התכנית הזו גדולה יותר ורחבה יותר מהקורונה, וזו רק ההתחלה". השר לא התייחס לביקורת על כשלי התכנית.