יו"ר התאגדות רשתות המסחר, שחר תורג'מן, התריע שמעל 50 אלף עובדים במשק עלולים לצאת לחל"ת עד סוף השבוע, אלא אם המדינה תיתן מענה מספק לעסקים. תורג'מן אמר את הדברים בפגישה שנערכה אתמול (ראשון) עם שר הכלכלה, ניר ברקת.

תורג'מן הגיב לתוכנית הסיוע לעסקים תוכנית הסיוע לעסקים עליה הכריז משרד האוצר בשבוע שעבר. התוכנית כוללת הקלות תזרימיות לכלל המשק, פיצוי מלא לעסקים באזורי לחימה בצפון ובדרום, ופיצוי חלקי לעסקים שנפגעו בשאר הארץ, כתלות במידת הירידה במחזור העסקים. תנאי הסף לכניסה לתוכנית הוא ירידה במחזור של לפחות 25% תוך חודש או 12.5% לאורך חודשיים.

תורג'מן טען שתוכנית הסיוע לא מקיפה ונדיבה מספיק כדי לאפשר לעסקים שנפגעו לשלם את עלויות השכר עבור כל עובדיהם, מה שייאלץ אותם להוציא עובדים לחל"ת. מנגנון החל"ת פעל באופן נרחב בתקופת הקורונה, וכבר אז פגע בביטחון התעסוקתי של עובדים, משום שחל"ת מנתק את הקשר בין העובד למעסיק. במצב הנוכחי, עובדים שייצאו לחל"ת עלולים להיפגע באופן חריף בהרבה, משום שמנגנון זה דורש מהעובדים להשתמש בימי חופשה ומחלה לפני שיקבל דמי אבטלה, ועובדים רבים מיצו את הזכויות האלו במלואן בתקופת הקורונה.

התאגדות רשתות המסחר מקדמת מודל של 'חל"ת גמיש', במסגרתו המדינה תסייע בסבסוד שכר עובדים שעבודתם התייתרה לאור הירידה בהיקפי המסחר, תוך שמירה על יחסי עובד-מעביד. במשרד האוצר מתנגדים למודל זה. תורג'מן מבקר את משרד האוצר: "התוכנית שפרסם האוצר היא דלה. לא תהיה לנו ברירה, אם לא ייצרו מנגנון שיסייע לנו בתשלומי שכר לעובדים לא נוכל לעמוד בזה. הפדיונות במסחר, בניכוי תרופות ומזון, ירדו ב-75%."

כיו"ר חברת האופנה 'בריל', תורג'מן מתייחס לצמצום היקף הפעילות העסקית: "אם בשוטף אנחנו עובדים בשתי משמרות ביום, בוקר וערב, ומחזיקים כוח אדם בהתאם, היום העסקים שלנו פתוחים למשמרת אחת מעשר עד שש. לצערי, לא נראה שנצטרך משמרת נוספת בקרוב."

הצעת החברות: שיפוי 70% משכר העובדים על ידי המדינה, ו-15% על ידי המעסיקים

מנגנון החל"ת הגמיש שהוצע על ידי החברות כולל שיפוי של המעסיקים על 70% מהוצאות השכר של העובדים, לצד ספיגת ירידת שכר של 15% מצד העובד ותשלום של 15% מצד המעסיק. על פי מודל זה, החל"ת לא אמור לבוא על חשבון ימי החופשה של העובד. זאת בניגוד למנגנון החל"ת הקיים כיום, במסגרתו נדרש העובד לנצל את מלוא ימי החופשה הצבורים שלו לפני היציאה לחל"ת. נוסף על כך, חברות המסחר מבקשות לקבל שיפוי שכר על עובד שלא עבד שבוע ומעלה, בניגוד למצב הקיים, בו מנגנון החל"ת מקנה זכאות לדמי אבטלה רק אם העובד לא עבד 30 יום ומעלה. חברות המסחר מבקשות גם לצמצם את זמן אי העבודה המקנה זכאות לחל"ת מחודש לשבוע, לקבוע שיוכלו להוציא עובדים ל'חל"ת גמיש' גם ללא הסכמת העובדים.

תורג'מן העיד כי חברות ציבוריות כבר החלו לבשר לעובדים על הוצאתם לחל"ת. "זה דבר נורא להודיע לעובדים. זו לא סנקציה ולא איום – רכשנו סחורה שנשארה על המדפים, ואנחנו עושים מה שצריך כדי לשרוד. אנחנו מבקשים שיעזרו לנו לצוף כדי שנוכל בסוף לחזור לפעילות מלאה." יש לציין כי לפי אדם בלומנברג, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, הוצאה כפויה של עובדים לחל"ת מנוגדת לחוק, חלק משמעותי מעובדים אלו צפויים להיוותר ללא כל מקור הכנסה.  

תורג'מן הוסיף כי ברשות משרד האוצר יש כלים לזיהוי חברות שינצלו את הסיוע על מנת לגרוף רווחים גבוהים מאשר בשגרה, והוא יוכל לפעול כנגדן. לדבריו, "אנחנו מצפים שכל חברה שתרוויח רווחי יתר בתקופה הזו תחזיר את הסיוע שקיבלה עד השקל האחרון".

שחר תורג'מן יו"ר קבוצת בריל (צילום: יח"צ). "אנחנו מבקשים שיעזרו לנו לצוף כדי שנוכל בסוף לחזור לפעילות מלאה"

איגוד לשכות המסחר: "חייבים לעבור לשיטת החל"ת הגמיש"

התאגדות רשתות המסחר הוא גוף שהתפצל מאיגוד לשכות המסחר בתקופת משבר הקורונה, ומייצג מאות עסקים בתחומים כמו אופנה והסעדה. מאז 2021 היא פועלת תחת חסות איגוד לשכות המסחר. גם נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, מצדיק את הבחירה של חברות להוציא עובדים לחל"ת, ומביע תמיכה במודל של חל"ת גמיש.

לדברי לין, על המדינה להשתמש בתקנות לשעת חירום כדי לאפשר להוציא עובדים לחל"ת גמיש באופן מיידי. "האוצר פועל בראיה קצרת טווח, אבל בטווח הארוך לא ניתן לשלם לעובדים שאין להם תעסוקה. אסור להתחכם ולחפש פתרונות חלופיים, אסור לבזבז כספי מדינה ולפעול בניגוד לעקרונות כלכלה בסיסיים. כדי להתכונן לתקופה ארוכה של פגיעה בביקושים ובעסקים, חייבים לעבור לשיטת החל"ת הגמיש."

לין מציע שהעובדים שיוצאו לחל"ת ינצלו תחילה את ימי החופשה שברשותם, וכשאלה יגמרו, הם יקבלו תשלום מביטוח לאומי. ברגע שהעסק ישוב לפעילות רגילה, העובדים יוחזרו לעבודה. עובד שיבחר לא לחזור ייחשב כמתפטר.

יו"ר ההסתדרות: "מתווה הפיצויים חלקי ויפגע משמעותית בכוח העבודה"

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, ביקר את מתווה האוצר. במכתב לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית) כתב בר-דוד ש"מתווה הפיצויים שמציע האוצר חלקי ביותר, וצפוי לייצר פגיעה משמעותית בכוח העבודה". לפי המתווה הקיים, רק עסקים עם ירידה בהכנסות של 25% ומעלה יקבלו פיצוי מהמדינה (מעבר להקלות תזרימיות שיוענקו לכלל העסקים).

רמי בז'ה, יו"ר פורום העצמאים בהסתדרות (צילום: אילן סולימן). "הממשלה לא מבינה את גודל האירוע הכלכלי"

גם רמי בז'ה, יו"ר פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות, ביקר את היקפה של תכנית האוצר. לדבריו, "הממשלה מדרדרת אותנו לתהום. דרושה בדחיפות תכנית אחרת לגמרי, שלא תתעלם ממאות אלפי עצמאים ופרילנסרים. נראה שהממשלה לא מבינה את גודל האירוע הכלכלי, וכפי שהפקירה אלפים לדמם, כך מפקירה המדינה את העצמאים והפרילנסרים לקריסה כלכלית מלאה. אנו כאן בכדי לומר לממשלה לשבת איתנו מיידית, עם נציגי העצמאי הקטן שיושב בעסק מול קופה ריקה ויודע שאין לו על מי לסמוך."

בז'ה הוסיף כי "משרד האוצר מתעלם ממאות אלפי פרילנסרים שהמחזור שלהם קטן מ-300,000 אלף שקלים והם אינם מעסיקים עובדים ואף אינם מקבלים דמי קיום. התכנית כפי שהוצגה גוררת מאות אלפי משפחות להתמוטטות שלא תהיה ממנה דרך חזרה".

שר הכלכלה והתעשייה: יש לכנס את הקבינט החברתי-כלכלי
גם שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת (הליכוד) העביר אתמול ביקורת על תכנית משרד האוצר לתמיכה במשק, ודרש לכנס את הקבינט החברתי-כלכלי. במכתב ליוסי שלי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, וליוסי פוקס מזכיר הממשלה, האשים ברקת את משרד האוצר בפרסום מתווה אשר "לא אושר בקבינט, לא עונה לצרכי המגזר העסקי וגרם לפגיעה חמורה באמון המגזר העסקי בממשלה". ברקת כתב כי בכוונתו להביא לאישור הקבינט תכנית סיוע חדשה "שתתואם בהסכמה רחבה ככל הניתן עם נציגי המגזר העסקי".

המכתב מכיל גם נושאים נוספים שברקת דורש להציב על סדר יומו של הקבינט החברתי-כלכלי. סוגיה אחת היא הכשרות מקצועיות. משרד הכלכלי הקים בזמן המלחמה מטה חירום לאומי לתעסוקה, וברקת טוען שמתוך עבודת המטה עולה צורך דחוף בהכשרות חירום מקוצרות למקצועות חיוניים, הכשרות שלדבריו משרד האוצר מסרב לממן. כמו כן, ברקת מציע שמשרדו יתכלל הבאת 160,000 עובדים זרים ישראל, שיחליפו את העובדים הפלסטינים שנמנעת כעת כניסתם לארץ ויהוו חלופה לתלות של המשק הישראלי בכוח עבודה פלסטיני.