דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט' באדר ב' תשפ"ד 19.03.24
14.2°תל אביב
  • 7.4°ירושלים
  • 14.2°תל אביב
  • 12.2°חיפה
  • 14.1°אשדוד
  • 11.5°באר שבע
  • 16.5°אילת
  • 15.0°טבריה
  • 8.4°צפת
  • 13.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
משרד האוצר

תקציב המדינה / 4 דרכים בהן היה אפשר להמנע מקיצוץ רוחבי בגלל "עמונה והתאגיד"

שימוש בעודפי גביית המיסים, או בתקציב שטרם הוצא או הרחבה תקציבית. האמת היא שפשוט צריך לרצות. אבל כשהמטרה היא קיצוץ אז עמונה, רשות השידור והחרדים הם רק תירוץ

תקציב המדינה בפורמט דיגיטלי (צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת)
תקציב המדינה בפורמט דיגיטלי (צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת)
טל כספין
טל כספין
רכז המערכת
צרו קשר עם המערכת:

לבקשת משרד האוצר, החליטה אתמול (ראשון) הממשלה במפתיע על קיצוץ רוחבי של 1.25% מתקציב המדינה לשנים 2017-2018. הקיצוץ שנקבע יפגע בבסיס התקציב של משרדי הממשלה, ומאחר ולא יחול על משכורות – יפגע בעיקר בתקציבי הפיתוח של המשרדים, סעיפי הרכש, התכניות המיוחדות והפרויקטים השונים.

את הקיצוץ הסביר האוצר כדרכו במתמטיקה פשוטה – כדי לעמוד בהתחייבות הממשלה השונות – דחיית סגירת רשות השידור, פינוי עמונה וההסכמים הקואליציוניים עם המפלגות החרדיות בעיקר, צריכה הממשלה לנקוט בצעד הכואב של הקיצוץ התקציבי. ההיגיון הפשוט הזה חדר מבעד להצעת המחליטים, דרך הדיון שהתרחש בישיבת הממשלה עצמה, היישר אל תוך דפי העיתונים והדיונים ברשתות החברתיות. אך למעשה, מדובר במשוואה משוללת יסוד, אקראית ומניפולטיבית באופיה. כדי להבין אותה צריך להפוך את הסיבה והתוצאה שבהצעה: המטרה היא לקצץ. עמונה, הכספים הקואליציונים, ודחיית סגירת רשות השידור, שלוש מטרות שממשלה רשאית להוציא כספים עבורן, הן רק הכלי לקצץ, תוך הגברת השסע החברתי הרחב ממילא בעם. הממשלה בעצם אומרת: רצינו להוציא את הכסף עליכם, האזרחים, אך נאלצנו להוציאו על החרדים (הסכמים קואליציוניים), על המתנחלים (עמונה) או על התקשורת (תאגיד השידור).

ולראייה, הנה ארבע דרכים נוספות בהן יכלה הממשלה ל"חסוך" את הסכום הנדרש, בלי להידרש ל"קיצוצים כואבים", שככל הנראה כואבים בעיקר לנו האזרחים:

  1. שימוש בעודפי הגבייה ממסים לשנת 2016

אם לא תהיה העלמת מס המונית בחודש דצמבר, צפויה שנת 2016 להסתיים עם עודפי גבייה גדולים: באחד עשר החודשים האחרונים גבתה מדינת ישראל 6.6 מיליארד שקלים יותר מהתחזית שנתנה בתחילת השנה: בזמן שהצפי לסוף נובמבר עמד על 255.4 מילארד שקלים, גבתה המדינה בפועל 262 מיליארד שקלים מתחילת השנה. משמעות הדבר היא כי אם לא תהיה סנסציה, תסיים הממשלה את השנה עם עודף גביה של 6 מיליארד שקלים לפחות. זו יכלה להיות הפתעה נחמדה, לו זו הייתה אכן הפתעה: כמעט בכל שנה בעשור האחרון עברה מדינת ישראל את יעדי גביית המסים שקבעה לעצמה. גם נחמד זה לא – נחמד יותר היה לקלוע בתחזית ולהגדיל את ההוצאה המותרת בתקציב, מראש.

הכנסות המדינה ממיסים - תכנון מול ביצוע | תמונת מצב: ינואר » נובמבר 2016 (גרפיקה: דבר ראשון).
הכנסות המדינה ממיסים – תכנון מול ביצוע | תמונת מצב: ינואר » נובמבר 2016 (גרפיקה: דבר ראשון).

אז מה יקרה לעודפי הגבייה? חלקם יתגלגלו לתקציב של שנה הבאה, ורובם יתגלגלו להקטנת החוב הממשלתי, שנמצא במצב מצוין גם בלי עודפי הגבייה האלה.

ומה היה נדרש בשביל לבטל את הקיצוץ הרוחבי? בחישוב פשוט – רבע מעודפי הגבייה של השנה האחרונה.

2. מיתון ההורדה במס החברות

בשבוע שעבר אישרה ועדת הכספים את הצעתו של כחלון להוריד את מס החברות מ-25% כיום ל-24% בשנת 2017 ול-23% בשנת 2018, ובכך להביא אותו לשפל חסר תקדים. הפסד ההכנסות למדינה צפוי לעמוד על כ-1.7 מיליארד שקלים בשנה.

בשונה מהמע"מ שהוא מס אחיד על עשירים ועניים אשר מגדיל חוסר שוויון, מס החברות, בדומה למס ההכנסה, הוא מס פרוגרסיבי המעודד שוויון. מס החברות בישראל איננו גבוה באופן חריג ביחס למדינות אחרות, וניתן לייצר הנחות במקומות הנדרשים בכדי לעודד צמיחה גם מבלי להוריד את המס כולו, מדיניות בה נוקטת הממשלה גם היום.

ומה היה נדרש בשביל לבטל את הקיצוץ הרוחבי? מיתון של ההורדה בחצי – ל-24% בשנתיים ולא בשנה. ניתן להניח שזה לא היה מניס מפה המוני משקיעים וחברות פרטיות.

3. שימוש בתת הביצוע מהשנה האחרונה

אם מס החברות ועודפי הגבייה עדיין נשמעים כמו כסף קטן, הנה סכום מהמם בהחלט: 20 מיליארד שקלים. זה סכום תת הביצוע התקציבי של מדינת ישראל בשלושת השנים האחרונות, לפי מחקר "ספר התקציב האבוד" שערך המרכז להעצמת האזרח, שבחן סעיפי תקציב שלא נוצלו באופן מתמשך.

נתונים מתוך "ספר התקציב האבוד" (גרפיקה: דבר ראשון).
נתונים מתוך "ספר התקציב האבוד" (גרפיקה: דבר ראשון).

אבל לא צריך עבודת מחקר כדי להבין את מחלת התת ביצוע- מהנתונים שמפרסם האוצר נראה כי בשנה האחרונה, חודש אחד לפני סיום, הוציאה ממשלת ישראל רק כ-300 מיליארד שקלים מתוך ה-347 מיליארד שקלים שאושרו בתקציב המקורי. גם לאחר שבמהלך חשבונאי "יקוצץ" התקציב שלא הצליחה המדינה להוציא וחלקו יעבור ל-2017, וגם לאחר הוצאה מסיבית של כספים בדצמבר, יישאר סכום לא מבוטל של כסף אותו לא הצליחה מדינת ישראל להוציא על אזרחיה, גם השנה.

אז כדי לבטל את הקיצוץ הרוחבי אפשר פשוט לקחת את התקציב ולהוציא אותו, כי סה"כ, זה מה שאמור לקרות עם תקציב.

4. פשוט להרחיב

הפתרון האחרון הוא הפשוט וההגיוני ביותר, אך המנוגד ביותר לדוקטרינת האוצר כפי שהיא מתבטאת בהצעת המחליטים: פשוט להגדיל את התקציב.

לאורך הצעת המחליטים חוזרים מנסחי ההחלטה מספר פעמים לחוקים הפיסקליים המגבילים חוק הגבלת ההוצאה והחוק להורדת יעד הגרעון, תוך התעלמות מפרט אחד קטן: תקציב 2017-18 כבר פרץ אותם. הגרעון של 2017 צפוי להיות 2.9%, ולא 2.5% כפי שמחויב על פי יעד הגרעון. למה? כי מדובר בחוקים נטולי הגיון שכופים צמצום וחנק תקציבי על המשק. טוב שפרצו אותם במקצת, הנכון היה לבטל אותם.

אז למה לחזור אליהם שוב ושוב?

העניין הוא שאין שום בעיה להרחיב את התקציב, ובניגוד לטענות שנשמעות מידי פעם, תקציב המדינה שצפוי לעבור בכנסת בימים הקרובים הוא איננו תקציב גדול, ואיננו תקציב אנטי מחזורי. הוא איננו מכיל השקעה משמעותית במשק, והוא איננו מעודד ביקושים וצמיחה. לכל היותר ניתן לומר שהוא איננו מכיל קיצוצים ישירים כואבים.

מצבו של המשק הישראלי דורש מהממשלה הוצאות משמעותיות, הוצאות שיעודדו ביקושים וצמיחה ולא רק יחזיקו את הקיים בקושי, הוצאות שיאפשרו לאזרחי מדינת ישראל לחיות במינימום של רווחה.

אבל דבר זה דורש ויתור על תפיסה אורתודקסית של תקציב קטן, ממשלה קטנה, מעורבות מצומצמת במשק. אז ברגע האמת יזכירו לנו שוב, שבגלל עמונה, תאגיד השידור ורשת החינוך התורנית, לא מגיע לנו לחיות פה חיים הוגנים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!