משרד האוצר הציג הערב (ראשון) מתווה פיצוי לעסקים שנפגעו במהלך מלחמת חרבות ברזל. המתווה גובש על ידי צוות של שר האוצר שפעל בשיתוף נציגי הקואליציה והאופוזיציה, במטרה להגיע להסכמות עם גורמים מרכזיים במגזר העסקי.

אילו עסקים יהיו זכאים לפיצוי?
עסקים במרחק 20 ק"מ מרצועת עזה (כולל אופקים ונתיבות) יהיו זכאים לפיצוי מלא בגין הוצאות השכר שלהם או בגין שיעור הירידה מהמחזור. עסקים המעסיקים את תושבי היישובים שפונו בהתאם להחלטות הממשלה שלא יכלו בשל כך להגיע לעבודה, יהיו זכאים לשיפוי בגין הוצאות השכר של עובדים אלו, ללא תלות במיקום העסק.

עסקים אחרים שהמחזור השנתי שלהם עד 400 מיליון שקלים בשנה, ואשר מחזורם נפגע בתקופת הלחימה בלמעלה מ-25% יהיו זכאים לתוכנית 'מענקי המשכיות עסקית' הכוללים רכיב המשקף הוצאות קבועות ורכיב המשקף הוצאות שכר.

מה גובה רכיב ההוצאות הקבועות במענקים?
רכיב ההוצאות הקבועות צפוי יהיה להשתנות בהתאם למידת הפגיעה בעסק ויעמוד על מקסימום של 22% מהתשומות. ככל ושיעור התשומות בפועל יהיה גבוהה יותר, יועל העסק להגיש השגה אשר תוגבל לעד פי 1.5. מדובר במנגנון שדומה למנגנונים שהיו נהוגים בתקופת הקורונה.

כיצד נקבעת השתתפות המדינה בהוצאות שכר עובדים?
שיעור ההשתתפות בשכר העובדים יעמוד על 75%, כפול שיעור הפגיעה במחזור בעסק, כפול הוצאות השכר. כך למשל בעסק שהוצאות השכר בו הן 100 אלף שקלים ושספג 30% פגיעה במחזור, גובה ההשתתפות בשכר יעמוד על 75% כפול 30% כפול 100,000 – כלומר 22.5 אלף שקלים.

יש תקרה למענקי ההמשכיות העסקית?
תקרת הפיצוי לעסק על פי פרסום האוצר תעמוד על 600 אלף שקלים עבור עסקים עם מחזור של 100 מיליון שקלים ותעלה באופן הדרגתי בהתאם לגודל המחזור עד 1.2 מיליון שקלים לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף שקלים. התקרה כוללת את כל המענק: מרכיב ההוצאות הקבועות ומרכיב השכר.

מתי יתקבלו המענקים?
הצעת האוצר דורשת הליך חקיקה, וככל הנראה לא תספיק לעבור בימים הקרובים טרם מועד תשלום השכר ב-1 בנובמבר, ואף ייתכן מאוד שהמענקים לא ישולמו טרם המועד האחרון לתשלום שכר אוקטובר ב-10 בנובמבר. במידה והממשלה אכן תקדם את החקיקה במהירות, ייתכן והמענקים ישולמו באמצע נובמבר.

המתווה כולל הקלות בזכאות לחל"ת?
מרכיב ההשתתפות בשכר העובדים נועד לנסות ולצמצם את המוטיבציה של עסקים להוציא עובדים לחל"ת. עם זאת, במסגרת המתווה נקבעו גם מספר הקלות בזכאות עובדים שהוצאו לחל"ת כפוי לדמי אבטלה. כך, נקבע כי עובדים אשר הוצאו לחל"ת לא יידרשו לקזז את ימי החופשה הצבורים שלהם מדמי האבטלה. כמו כן, נקבע כי תקופת החל"ת המינימלית המזכה בדמי אבטלה תעמוד על 14 יום במקום 30 ימים.

תקופת האכשרה המינימלית שתידרש עבור זכאות לדמי אבטלה בחל"ת תעמוד על 6 חודשי עבודה ב-18 החודשים הקודמים. לבסוף, בוטלו חמשת ימי ההמתנה הראשונים, בגינם מבקשי דמי אבטלה אינם זכאים לדמי אבטלה, במקרים של חל"ת כפוי. הקלות אלו יתקיימו בתקופה שבין ה-7 באוקטובר ועד ה-30 בנובמבר, כשמועד היציאה לחל"ת ייקבע על ידי שירות התעסוקה החל מהיציאה בפועל של העובד לחל"ת.

יש מענה ספציפי לעובדים שנאלצו להישאר בבית לאור הנחיות פיקוד העורף והיעדר מסגרות החינוך?
בשלב זה, למעט עסקים ביישובים במרחק 20 ק"מ מהגדר ועובדים מיישובים שפונו – אין מענה ממשלתי לעובדים שנעדרו מעבודתם לאור הנחיות פיקוד העורף או לאור סגירת מסגרות החינוך. במבצעים קודמים, נקבע בדיעבד באמצעות הסכם בין ההסתדרות וארגוני המעסיקים, אשר אומץ על ידי המדינה, מנגנון לשיפוי העסקים בגין תשלום השכר לעובדים בתקופת ימי לחימה, גם במידה ונעדרו מעבודתם לפי הנחיות פיקוד העורף. בשלב זה, נושא זה טרם הוסדר, ומדובר במהלך מלחמת חרבות הברזל על היקפי עובדים רחבים יותר לאור הנחיות פיקוד העורף אשר הקיפו חבלי ארץ רבים.