משרד הפנים פרסם להערות הציבור תזכיר חוק חדש בנוגע לניכויים מכספי הפיקדון של עובדים זרים, לאחר שבג"ץ פסל את המתווה הקודם. לפי הנוסח החדש, עובדים זרים יוכלו לשמור על 25% מכספי הפיקדון שהופקדו עבורם (בגין זכויותיהם הסוציאליות והפנסיוניות) גם אם נותרו בישראל שלא כדין. באשר ל-75% הנותרים, תחול הפחתה הדרגתית עד לניכוי מלא של הכספים בחלוף 12 חודשים מהמועד שנדרש בו העובד הזר לצאת מהארץ.הצעת החוק קובעת שעובד זר שלא ייצא מישראל במועד שנדרש, יאבד בארבעת החודשים הראשונים 3.75% מכספי הפיקדון שלו מדי חודש, ובכל חודש נוסף מעבר לכך יאבד 7.5% נוספים, כך שבחלוף 12 חודשים שלא ייצא בהם מישראל, יאבד 75% מכספי הפיקדון שהיו צבורים עבורו, ויהיה זכאי ל-25% מהם בלבד. לעובדים הזרים תינתן האפשרות להגיש בתוך 3 שנים מהמועד שהיו צריכים לצאת בו מישראל בקשה להפחתת תקופת השיהוי ביציאה מישראל הנזקפת לחובתם, בנסיבות שבהן נבצר מהם לצאת מישראל במועד, או בנסיבות של אי-יציאה מישראל בשל טעות בתום לב. ניתן יהיה להגיש גם ערר על החלטת משרד הפנים בנדון, בהתאם להוראות רשות האוכלוסין וההגירה. כספים שינוכו על פי חוק זה מפיקדונותיהם של עובדים זרים יועברו בתוך 3 שנים מהמועד המיועד ליציאה מהארץ של העובד למשרד הבריאות, לשם הקצאתם לנושאים הנוגעים לקידום בריאותם של עובדים זרים וקטינים זרים חסרי מעמד בישראל.ביולי פסל בג"ץ את החוק הקודם לניכוי כספי הפיקדון, שהיה בתוקף, וקבע שעובדים יאבדו 50% מכספי הפיקדון הצבורים להם כבר בחלוף 4 חודשים בלבד, ובחלוף 6 חודשים את מלוא הסכום שהיה צבור עבורם. בפסק דינו, הבהיר בג"ץ שהוא לא מוצא פגם בקיומו של מנגנון לניכוי מכספי הפיקדון במטרה לעודד עובדים זרים לעזוב את ישראל במועד הקבוע – אבל המנגנון הקודם לקה באי-מידתיות הן בקצב הניכויים והן בעובדה שהם חלו על מלוא סכום הפיקדון. בג"ץ הורה למדינה להציג חוק חלופי בתוך שישה חודשים, שבסופם יפקע תוקף החוק הקיים.להסדר הפיקדון כמה תכליות: הוא מהווה חלופה להפרשת התנאים הסוציאליים הקבועים בחוק בישראל עבור העובדים הזרים, בין היתר כדי לאפשר להם נקודת פתיחה ראויה להתחלת חייהם מחוץ לישראל עם יציאתם. נוסף על כך, הוא נועד לשמש תמריץ כלכלי חיובי לעובדים הזרים לצאת מישראל במועד במטרה להימנע מניכוי כספי הפיקדון שנצברו לזכותם. כמו כן, תפקיד מרכזי של מנגנון הפיקדון הוא צמצום הפערים בעלויות ההעסקה שבין עובדים זרים לישראלים, כדי להגן על שוק העבודה בישראל.בדברי ההסבר להצעת החוק הנוכחית נכתב: "השילוב בין הפחתת חלקם של הכספים שניתן לבצע מהם ניכויים ל-75% (במקום 100%), והארכת משך תקופת השהייה שלא כדין שניתן לבצע בגינה ניכוי מלא מסך של 75% מכספי הפיקדון ל-12 חודשים, במקום שישה חודשים, יוצר מנגנון ניכויים מאוזן שמצד אחד מביא להגשמת התכלית של עידוד יציאת העובד הזר מישראל במועד, שהוכרה בפסיקת בג"ץ כתכלית ראויה, ומצד שני פוחתת עוצמת הפגיעה בקניינו של העובד הזר".
כ-18 עובדים זרים מתאילנד נהרגו במתקפת הטרור ב-7 באוקטובר, ועל פי ההערכות כ-11 נוספים נחטפו לשטח רצועת עזה. מלבדם, כעשרה סטודנטים לחקלאות מנפאל ושניים מטנזניה נרצחו במתקפה, ואחד נעדר. בעקבות המלחמה, יותר מ-7,000 עובדים זרים בחרו לעזוב את ישראל, בהם עובדים רבים בענפי החקלאות, הבניין והסיעוד. בענף החקלאות קיים מחסור משמעותי בעובדים כתוצאה מעזיבת העובדים הזרים, ובענף הבניין בעיקר כתוצאה מחסרונם של כ-80 אלף עובדים פלסטינים.
בעקבות המלחמה, הודיעה רשות האוכלוסין וההגירה שהיא מאריכה את רישיונותיהם של העובדים הזרים בענפי הסיעוד הביתי והחקלאות שרישיונם אמור היה לפוג בין 7 באוקטובר 2023 ל-7 בינואר 2024 בשלושה חודשים באופן אוטומטי. שר הפנים הורה לרשות לקדם גיוס עובדים זרים לענף החקלאות בהליך מזורז, גם ממדינות שלא גויסו מהן עובדי חקלאות בעבר, ובמהירות האפשרית. בין היתר מקודמת הבאת עובדי חקלאות וסיעוד מסרי לנקה. משרד השיכון שלח משלחת למולדובה במטרה להאיץ את הבאתם של כ-1,200 עובדים בניין מהמדינה.
