ביום רביעי שעבר בכנס משותף למשטרת ישראל ולמינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית ביקשו להטמיע נוהל עבודה חדש ומשותף לטיפול בתאונות עבודה וחקירתן. הנוהל שגובש במהלך החודשים האחרונים על ידי צוות משותף של המינהל, המשטרה ופרקליטות המדינה מגדיר ומחדד שיטות וממשקי עבודה בין המשטרה והמנהל תוך שהוא מגדיר לוחות זמנים להעברת תוצרי החקירות בין הגופים השונים. אולם המשטרה והמינהל סירבו לפרסם מה הם לוחות הזמנים שהוגדרו בו.
במינהל הבטיחות והבריאות הפנו אותנו אל משטרת ישראל, שכן מדובר בנוהל המכיל בתוכו שיטות עבודה משטרתיות והוסיפו כי "מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית פועל כל העת על מנת להדק ולבסס שיתופי פעולה עם גורמי אכיפה המשיקים לפעילותו, זאת על מנת להביא לצמצום משמעותי של תאונות העבודה בישראל ומיצוי הדין עם מעסיק אשר ברשלנותו גרם להן". ממשטרת ישראל נמסר לדבר ראשון כי "הנוהל לא הותר לעיון פומבי בשל הצורך להימנע מחשיפת שיטות ואמצעים". לדבריהם האחריות למניעה, פיקוח ואכיפה של תאונות עבודה והטיפול בהן מצוי בסמכות מנהל הבטיחות במשרד העבודה והרווחה, והמשטרה מגיעה לזירה ומנהלת חקירה ככל שעודכנה על פגיעה חמורה או קטלנית ועולה חשד לביצוע עבירה פלילית. "הודעה למפקח העבודה האזורי נמסרת באופן מיידי עם הגעת המשטרה לזירה. סגירת אתרי בניה על רקע תאונות מצויה בסמכות מפקחי העבודה של המשרד בהתאם לתיקון לחוק".
בקואליציה למאבק בתאונות בניין בירכו על אימוצו של נוהל משותף למשטרה ולמינהל הבטיחות "שעל פי הנאמר בהודעת הרשויות, מיועד לשפר, לייעל ולזרז את מהלך החקירות הפליליות בעקבות תאונות קשות וקטלניות באתרי הבנייה, שרובן יש להניח, נגרמו כתוצאה מרשלנות בהתנהלות הבטיחותית באתר". עם זאת ציינו כי "קשה להתרשם מהשיפור שהנוהל עתיד ליישם, שכן שום פרט ממנו לא פורסם, ואין לקבל את העמדה שלא ניתן לפרסם ולו חלקים מהנוהל". יתר על כן, טענו בקואליציה כי לפי שעה אין כל אינדיקציה לשיפור במהלך החקירתי והתביעתי בפרקליטות.
"קיים הכרח שתתקיים שקיפות מסוימת כלפי משפחות הנפגעים וכלפי הציבור לגבי מהלך החקירות. בכלל זה קיים הכרח, שלא מתממש היום בחלק גדול מהמקרים, כי הודעה על תאונה קטלנית תימסר לבני המשפחה ממשטרת ישראל וכי יוגדר איש או אשת קשר שיעדכנו את המשפחה מעת לעת לגבי מהלך התקדמות החקירה. כמו כן, על הרשויות לפרסם מידע שיאפשר לציבור לעמוד על מהלך התקדמות החקירות. יש לקוות שמכאן ואילך החקירות הפליליות בחשד לגרימת מותם או חבלתם החמורה של עובדים ברשלנות תתנהלנה בנחרצות ובאפקטיביות". בקואליציה הדגישו גם כי הנתונים שפורסמו עד לסוף שנת 2015, מצביעים על כך שבפחות מ-10% מהתאונות הקטלניות הוגשו כתבי אישום, וביחס לתאונות קשות מדובר בשיעור זעום עוד יותר, ותהו היכן עומדות החקירות מהשנתיים האחרונות.
"מנהל עבודה שאינו מקפיד על בטיחות עובדיו ומתעלם מחובתו לשמור על שלומם והתוצאה היא פגיעה במי מהם – מבצע עבירה פלילית וצריך לשאת באחריות! אסור להשלים עם רשלנות גם אם היא ״מתחבאת״ בתוך עשרות פעולות השגרה המבוצעות בכל רגע באתר בניה ויש מי שסבור בשגגה שזה לא נחשב לעבירה פלילית" אמר ניצב מני יצחקי בפתח כנס ההטמעה של הנוהל החדש שנערך במכללה לשוטרים בבית שמש. לדבריו הנוהל החדש ישפר משמעותית את היכולת למצות את תיקי החקירה הללו שיש בהם תלות מובנית בין הגופים ויצמצם את הזמן החולף בין האירוע למיצוי הדין, ככל שמתגבשות ראיות לעבירה.
לדברי ורדה אדוארדס, ראש מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית ומפקחת עבודה ראשית במשרד העבודה והרווחה הנוהל החדש יסייע גם בהגברת ההרתעה בקרב המעסיקים. "היקף תאונות העבודה בישראל, גובה מחיר עצום הן ברמה האישית מהנפגע ובני משפחתו, והן ברמה הלאומית בדמות נזק מצטבר המשפיע על חוסנו של שוק העבודה בישראל. המאבק בנגע תאונות העבודה מחייב נקיטת שורת צעדים, שחלקם נוגעים לממשקי העבודה בין הרשויות השונות" אמרה.
באוקטובר פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסמך המעיד כי רק במחצית מתאונות הבניין הקטלניות נחקרה גרימת מוות ברשלנות, ושמרבית התיקים העוסקים בתאונות בניין נסגרים מחוסר ראיות, וזאת בשל הפיצול בין הרשויות העוסקות בחקירה ובהעמדה לדין.
