מחסור בשמן זית ועלייה במחירו לצרכן צפויים בישראל בחודשים הקרובים – כך מזהירים מגדלי הזיתים. זאת עקב שילוב בין מחסור עולמי, מדיניות מקומית וקשיים הנובעים מהמלחמה.

ייצור השמן באיחוד האירופי, שם ממוקמות היצרניות הגדולות בעולם, צפוי השנה להיות הנמוך ביותר בעשור האחרון, וכבר כעת המחסור מביא לעלייה חדה במחירים. עבור הצרכן הישראלי המחסור עלול להיות חריף אף יותר, בשל מצוקת כוח האדם חסרת התקדים בשל המלחמה, הפוגעת בענף דווקא בעונת המסיק עתירת העבודה.

משבר ייצור באירופה, המחיר בעולם הוכפל תוך שנה

השפעת שינויי האקלים על ענף הזית בעולם מורגשת בשנה האחרונה בצורה חריפה. יצרניות השמן המרכזיות, ספרד (שאחראית לבדה ל-40% מאספקת שמן הזית העולמית), איטליה ויוון, חוות שנתיים רצופות של בצורת ושריפות. יבול הזיתים בספרד עמד השנה על 50% מהיבול הרגיל. מלאי השמן אצל היצרנים הגדולים הצטמצם דרסטית השנה ומדינות שמסתמכות על יבוא, בהן ישראל, חשות במחסור.

המחסור בשמן זית מתבטא בעלייה תלולה במחירים ברחבי העולם. רק בשנה האחרונה עלה המחיר בבורסות העולמיות ב-100% בממוצע. המחיר הקמעונאי של שמן זית הגיע בספטמבר ל-7.89 אירו לקילוגרם, עלייה של 104% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת.

מנהל ענף הזית במועצת הצמחים, ד"ר עדי נעלי, אומר ל'דבר': "צפוי מחסור עולמי בשמן זית, וגם אנחנו נחווה אותו. מצד שני, יש לנו עדיין ייצור מקומי, וזה יתרון גדול שיאפשר לנו לספק חלק מהצריכה בעצמנו." עם זאת, מגדלי הזיתים בארץ מתמודדים עם אתגרים כבירים. לאחר שנאבק על קיומו בשנים האחרונות לאור הגברת הייבוא וחוסר בתמיכה ממשלתית בייצור המקומי, ענף הזית המקומי סובל מחוסר אקוטי בעובדים דווקא בעונת המסיק העמוסה, שהשנה החקלאית כולה תלויה בה.

85% מכמות העובדים הדרושה למסיק בישראל חסרה

ענף הזית מתאפיין בסירוגיות: מעבר מחזורי בין שנות שפע לשנות שפל. לדברי נעלי, השנה הנוכחית היא שנת שפל. "לפי הערכות המומחים ההתחממות הגלובלית גורמת להגברת התנודתיות בין השנים", הוא מסביר, "אנחנו בשנה עם יבול יחסית נמוך. ועדיין, חלק גדול מהיבול נשאר על העצים בגלל הסיטואציה המלחמתית".

חלק מהמטעים בישראל נמצאים בגליל העליון ובעוטף עזה, באזורים שהצבא לא מאפשר להגיע אליהם. אבל הקושי המשמעותי הוא המחסור החמור בכוח אדם בזמן המסיק. במהלך השנה נדרש כוח אדם מועט לשם גידול הזיתים, אך תקופת המסיק מחייבת אלפי ידיים עובדות במטעי הזיתים ברחבי הארץ. כעת חסרה כ-85% מכמות העובדים הדרושה. "חלק גדול מהעובדים העונתיים מגיעים מהרשות הפלסטינית ואינם מורשים להיכנס לארץ", אומר נעלי, "עובדי חקלאות מתאילנד ברחו מהארץ בגלל המלחמה."

יריעות לאיסוף זיתים במהלך המסיק. מחוץ למטעים הגדולים נדרשים עובדים רבים כדי לפרוש יריעות ולאסוף את הזיתים שמנוערים מהעצים (צילום: ענף הזית במועצת הצמחים)

ענף הזית בארץ עובר בשנים האחרונות תהליך של הטמעת טכנולוגיות, המצמצמות את כוח האדם הדרוש. יותר ויותר מיכון נכנס לתחום, ובמטעים הגדולים, בגידול הסופר-אינטנסיבי, העבודה ברובה מכאנית. אלא שהתהליך הזה לא הושלם: בגידול האינטנסיבי ובמטעים הקטנים עדיין נדרשים עובדים רבים, על מנת לפרוש יריעות ולאסוף את הזיתים שמנוערים מהעצים בצורה מכאנית.

ברוב המטעים בני המשפחה והדור הצעיר נרתמים לעבודות עונתיות כמו המסיק, אך גם דרך הפעולה הזו נפגעה בשל המלחמה. "בחברה הערבית והדרוזית בעיקר, אבל גם אצל המגדלים במושבים, המשפחה כולה מתגייסת למסיק, במיוחד הדור הצעיר", מסביר נעלי, "עכשיו גם עובדים ומגדלים וגם הדור הצעיר מגויסים למילואים. זה יצר קושי מאוד גדול".

"למתנדבים יש רצון טוב, אבל לא יעילות של עובדים מיומנים"

מגדלי הזיתים פיצו על כוח העבודה החסר בעיקר בעזרת מתנדבים. "הקמנו מטה מתנדבים יחד עם 'אחים לנשק' ומגדלים מכל הענפים. נכון לעכשיו מגיעים אלפי מתנדבים למסיק. המתנדבים באים עם המון רצון טוב ומאמץ, אבל אין להם את אותה יעילות של עובדים מיומנים. הם מחפים על זה בכמות הידיים העובדות. המגדלים אסירי תודה כי הם מצילים את היבול".

זיתים במהלך המסיק. "אנחנו בשנה עם יבול יחסית נמוך, ועדיין, חלק גדול מהיבול נשאר על העצים" (צילום: ענף הזית במועצת הצמחים)

המתנדבים עובדים קשה ובמסירות, אבל לדברי נעלי עדיין מורגש קושי לא מבוטל במטעים הגדולים. "לצערנו לא נצליח למסוק את כל הזיתים השנה. דווקא השנה בגלל שאנחנו יודעים מראש שיהיה פחות יבול, רצינו שכל זית וזית יגיעו לבית הבד." השילוב בין חוסר היכולת להשלים את עבודת המסיק, עם היבול הנמוך גם כך השנה, מוביל לכך שצפוי מחסור בזמן זית.

"מטעים נעקרו בגלל היבוא, ועכשיו קשה ויקר לייבא"

ענף הזית בישראל עמד בפני סכנה לקיומו עוד לפני המלחמה. בשנים האחרונות ספג הענף מכות קשות כתוצאה מהקטנת התמיכה בחקלאות המקומית. בעוד האיחוד האירופי תמך בענף באופן מסיבי, ישראל צמצמה מכסים על ייבוא שמן מאירופה, שהיה זול בזכות תמיכה מסיבית של האיחוד האירופי, ולא סיפקה תמיכה דומה לענף המקומי.

עדי נעלי, מנהל ענף הזית במועצת הצמחים. "אנחנו מקווים שברבעון הראשון של 2024 נקבל תמיכה, זה עשוי לשנות את המשוואה" (צילום: ענף הזית במועצת הצמחים)

"קוצר ראות הביא למדיניות של עידוד היבוא במקום הייצור המקומי", אומר נעלי. התוצאה: הגידול המקומי נעשה בלתי כדאי. "אחרי גל של נטיעות והתייצבות של הענף, בשנים האחרונות ראינו עקירה של מטעים, כי פשוט לא רווחי לגדל. הזהרנו שיבוא יום והיבוא שכל כך בונים עליו יתהפך עלינו. היום הזה הגיע. השנה קשה ויקר יותר לייבא מאשר בעבר".

"לא הכל אנחנו יכולים לגדל פה", מודה נעלי, "אני מניח שלא נוכל לגדל את כל תצרוכת האורז המקומית. אבל אין שום סיבה בעולם שלא נוכל לגדל את כל תצרוכת שמן הזית של ישראל. גידול הזית התחיל בארץ ישראל, יש פה מסורת ארוכת שנים, וגם בתקופה המודרנית יצאה מישראל בשורה עולמית בתחום. הובלנו מגמות כלל עולמיות. בעבודה נכונה יכולנו להיות מעצמת שמן זית."

"באירופה הגידול נתמך בתמיכות ישירות משמעותיות", הוא מוסיף,  "אנחנו מקווים שברבעון הראשון של 2024 נקבל תמיכה, אבל עוד חזון למועד. המתווה הנוכחי של משרד החקלאות תומך בחקלאים, וכשהתמיכות יגיעו זה עשוי לשנות את המשוואה."

למרות המחסור הצפוי בחודשים הראשונים של 2024, מאמין נעלי שהעונה הבאה תהיה טובה יותר, לפחות בכל הקשור לייצור מקומי. לצרכן הישראלי הוא ממליץ לחפש על הבקבוק בחנות את התו המעיד שהשמן מייצור ישראלי. "תבדקו מאיפה הוא מגיע, ואל תתפתו למחירים נמוכים מידי, כי המשמעות היא שיש סיכוי שהשמן מהול, או ישן או שזה בכלל לא שמן זית."