שימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית (AI) נהפך לטרנד בשנים האחרונות, ונראה שבתחומים מסויימים הטכנולוגיה אכן מסייעת ואף חוסכת זמן ועבודה. אך מנקודת מבט סביבתית, יש לכך חסרונות משמעותיים שאין להם עדיין פתרון: ה-AI מייקר בצורה משמעותית את פעולתם של שרתי המחשב, ומגביר את צריכת החשמל והמים שלהם. שליחת שאלה למודל כמו צ'אט GPT, צורכת בערך פי 10 יותר אנרגיה מאשר חיפוש פשוט בגוגל.
הכלכלן ההולנדי אלכס דה-וריס, פירסם לאחרונה מאמר חדש שמנתח את צריכת האנרגיה של טכנולוגיות מידע חדישות. בגלל החסרון המשאבי המובהק, הוא ממליץ שלא לפרוס כלי AI רק בגלל שיש סביבם התלהבות תקשורתית וכלכלית, אלא רק במקומות שהם יכולים להראות יתרון מובהק.
האתר שהקים דה-וריס – דיגיקונומיסט, עוקב אחר ההשלכות הלא צפויות של טרנדים דיגיטלים. עד כה, עקב דה וריס בעיקר אחר בזבוז אנרגיה כתוצאה מכריית מטבעות קריפטו, מגמה שמוביל המטבע ביטקוין, תוך גרימת זיהום אוויר, פליטת גזי חממה ואשפה אלקטרונית בהיקף גדול. כעת, דה-וריס מרחיב את המעקב מעבר לתחום הקריפטו, גם לטכנולוגיות ה'בינה מלאכותית'.
האם יישומי AI כיום באמת משקפים בינה מלאכותית?
"AI זה מונח קשה להגדרה, כי זה בעצם 'מונח מטריה' שלא אומר הרבה בפני עצמו. המודלים נראים מאוד אינטיליגנטיים כי הם יכולים להרכיב משפטים שנשמעים מלאי ביטחון ולענות על שאלות, אלא שזו לא באמת מכונה אינטיליגנטית. זה מודל סטטיסטי שחוזה מה יהיה המשך המשפט, ובגלל בסיס הנתונים שהם התאמנו עליו הם אולי יציגו תשובה נכונה לשאלה, אבל לפעמים לא. זה נראה כאילו הם חושבים על תשובה, אבל זה לא מה שקורה".
"תהליכי ייצור יותר יעילים לא מפחיתים את צריכת המשאבים"
יש הבדל בין אפליקציות חדשות לטכנולוגיות אינטרנט ותיקות?
"אם תהפוך את חיפושי הגוגל לחיפושי AI, צריכת האנרגיה של גוגל תתפוצץ. העצימות של שאלה בודדת תעלה לפחות פי 10, וגוגל לבדה תוכל לצרוך חשמל כמו אירלנד. אני לא חושב שזה תרחיש ריאלי, אבל אלו ההבדלים העקרוניים. כתבתי במאמר, שגוגל לא יכולה להשיג את כל השרתים הללו – אין להם היום מספיק כסף לעשות שינוי כזה, ואין די כושר ייצור לשרתים כאלו, אבל אם זה יקרה, ההשלכות הן די רציניות".
התייעלות של המודלים ב-AI לא יכולים להביא גם להתייעלות של המערכות ולחיסכון באנרגיה ובמשאבים?
"יש מי שאומר – המודלים מתייעלים, כמו שאמרו על כורי ביטקוין ש'מתייעלים', אבל שוכחים שברגע שזה מתייעל אנשים צורכים יותר מזה. יש כלכלן בריטי מהמאה ה-19 בשם ויליאם סטנלי ג'בונס שתיאר כיצד תהליך הייצור של משהו יהפוך ליעיל יותר, יגרום לכך שהביקוש אליו יעלה, וראינו את זה בכל ההיסטוריה של שינוי טכנולוגי: תהליכי ייצור יותר יעילים לא מפחיתים את צריכת המשאבים, כי הביקוש ליעילות הזו עולה. רואים את זה כרגע בתחום ה AI – זה משתלב בזה שהאלגוריתמים הופכים ליעילים יותר עם חומרה יותר יעילה – אבל הדרישה ל AI צומחת מהר יותר, כי אנחנו באמצע הייפ".
"אנחנו חושבים שהמכונות יחליפו בני אדם בעתיד הקרוב וזה פשוט לא הולך לקרות"
עיתונאי הטכנולוגיה והקריפטו דיוויד ג'רארד טוען שההייפ ייעלם, כי יש היסטוריה של מחזורי התלהבות ודעיכה מ-AI לאורך עשרות שנים.
"זה קורה ב-AI, וזה קרה גם ב-BID DATA, יש המון ציפיות שזה ישנה הכל. זה יכול לשנות כל מיני דברים, כמו בלוקצ'יין וקריפטו הגבירו את תופעת ההימורים, אבל מעריכים בהערכת יתר את השינוי שהטכנולוגיות הללו יחוללו. ההיסטוריה של השינויים הטכנולוגיים הראתה לנו שמקומות העבודה משתנים, אבל מספר המשרות גבוה מאשר אי פעם. הרבה מהציפיות הללו פשוט לא יתממשו. אנחנו חושבים שהמכונות יחליפו בני אדם בעתיד הקרוב וזה פשוט לא הולך לקרות.
בהחלט יהיה יישום ל-AI,אבל בסך הכל אני לא רואה את התסריט שבו צ'אט GPT מפחית את התעסוקה. הוא אפילו לא מחליף שירותי עריכה – אנשים יכולים להשתמש בעריכה עם AI, אבל אז בן אדם מתקן את ההרצה הראשונה של המכונה והמשרה נשארת".
אז AI לא גוזל משרות?
"מספר המשרות של פוסט אדיטינג (עריכה אנושית של תוצרי AI , א.ר.) עלה. אני משער שההרצה הראשונה על ידי מכונה חוסכת זמן, וזה מוריד עלות, וזה הפרדוקס: יותר אנשים משתמשים בזה וגם יש יותר ישומי AI, אבל ובסוף יש יותר משרות אנושיות. יש היום יותר אנשים שבודקים תוצרי מכונה, ביותר משרות כי הביקוש ל-AI עלה".
אז איך נכון להתייחס להתפתחות של הטכנולוגיה הזו בעינייך?
"אנחנו צריכים לחשוב של שימוש מושכל ב-AI, לא לזרוק AI על הכל. קרנות הון סיכון רוצות לשים AI בהכל, אפילו שלא באמת צריך את זה בכל מקום. אם אנחנו רוצים להיות אחראים מנקודת מבט אקלימית – צריך לפרוס AI בתחומים שבאמת מרוויחים מזה, לא בכל דבר. לקרנות הון סיכון לא אכפת – ככל שיש יותר פריסה, הן ירוויחו יותר כסף מההימור שלהן על AI. הן דוחפות את ההייפ, כי זה טוב להן, אבל לא לסביבה.
ההייפ הזה שנוצר הוא בעייתי, ובטח שהוא לא לסביבה. אנחנו מנסים להשתמש ביותר מדי משאבים מאשר אם היינו משתמשים בטכנולוגיה חדשה רק במקום שיש לה יתרון ממשי. צריך להיות יותר זהירים בפריסה של טכנולוגיות כאלו".
אתה מפחד שירשו ל-AI להחליף אנשים בקבלת החלטות?
"זה לא רעיון כל כך טוב. זו מערכת מלאה פגמים, לא הייתי בוטח במערכת כזו בקבלת החלטות. AI מתאמן על נתונים היסטורים. אין להם יכולת לצפות דברים שהם לא ראו מעולם. אפשר לטעון שגם בני אדם גרועים בזה, אבל לבני אדם יש יכולת להיות יצירתיים. לעומת זאת, AI רק מערבב דברים שהוא כבר ראה. אני לא רואה איך דבר כזה יהיה מוצלח מסיבות רבות".
