המועצה האזורית אל קסום הכריזה היום (ראשון) על השבתת מערכת החינוך, בעקבות מחסור במיגון הולם במוסדות החינוך. לפי נתוני המועצה, שחלק מתושביה גרים ביישובים לא מוכרים, מערכת החינוך בה כוללת כ-20,000 תלמידים ועובדים.

לפי מרכז המידע והמחקר של הכנסת, ב-48% מבתי הספר במועצה אין מיגון. שלושים טילים נפלו בשטח המועצה במהלך המלחמה.

חברי ועדת החינוך סיירו לאחרונה בבתי הספר במועצה, בהקשר לסוגיית המיגון. ראש המועצה, סלאמה אטרש: "השביתה היא צעד אחרון של חוסר ברירה מול התנהלות בעייתית של משרד החינוך, שעוצר את העברת 100 מיליון שקלים מכספי החינוך של המועצה".

סלאמה אל אטרש, ראש המועצה האזורית אל קסום. "עדיין קיימת התעלמות גורפת מצרכי וכאבי התלמידים והחברה הבדואית" (צילום: פלאש90)

חוסר המיגון ביישובים הבדואים, ובכפרים הבלתי מוכרים בפרט, כבר הביאה לתוצאה טראגית, כאשר ארבעה נערים ממשפחת אלקורעאן, מאלכ (16), חאמד (16), ג'וואד (13) ואמין (11), נהרגו מפגיעת טיל באזור לא ממוגן ב-7 באוקטובר.

בעיה נוספת עליה מתריעה המועצה היא המחסור בתשתיות סניטריות. כך למשל בבית הספר 'אלבאט' יש תא שירותים אחד בלבד ל-400 תלמידים ומורים משני המינים. התקן עומד על תא שירותים ל-75. עוד חסרות תשתיות חשמל ואינטרנט, מה שפוגע בין היתר ביכולת לקיים למידה מקוונת במקרה הצורך.

20 אלף התלמידים ועובדי החינוך השובתים מצטרפים לכ-1,000 תלמידים מהחינוך הרגיל וכ-70 תלמידים מהחינוך המיוחד שלא מגיעים למסגרות החינוך עקב מחסור בהסעות.

במועצה טוענים שהמדינה מתקצבת כל ילד בפזורה הבדואית בכ-92 שקלים לחודש בלבד, לעומת פי שניים או שלושה לילד במרכז הארץ. עוד אמרו במועצה כי אף שמוקצים כמיליארד וחצי שקלים עבור בינוי במגזר הבדואי, לא ניתן לנצל תקציב זה, בגלל תנאים מחמירים מדי ותכנון תקציבי שלא תואם את המצב בשטח.

לדברי המועצה, עוד לפני השביתה, כ-1,000 תלמידים מהמועצה לא הגיעו למוסדות החינוך בגלל מחסור בהסעות מתאימות. כמו כן, בשל הקשיים בהסעות, ל-70 תלמידי החינוך המיוחד, לא נפתחה שנת הלימודים. במועצה קיימת כ-50% נשירה עד כיתה י"ב.

ראש המועצה אטרש, ביקר בחריפות את שר החינוך יואב קיש ואת משרד החינוך: "באירוע הטראגי בו נרצחו ארבעה תלמידים מפגיעת טיל ישירה באזור ללא מיגון הזמנו את שר החינוך, וקיווינו שיבוא להביע הזדהות, ולו מועטה, עם כאב הקהילה הבדואית בנגב. אך עדיין קיימת התעלמות גורפת מצרכי וכאבי התלמידים והחברה הבדואית, מה שמעמיק את המשבר הפדגוגי בשטח".